מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

משנכנס אדר מרבים בשמחה - מנהגים וביאורים

הלכות חג בחג, חקרי מנהג. מאמרים לעיון והורדה
נוטר הכרמים
הודעות: 8552
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm

משנכנס אדר מרבים בשמחה - מנהגים וביאורים

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » א' פברואר 26, 2012 9:39 pm

משנכנס אדר מרבים בשמחה
מאת הרה"ג אריה הכהן פלשניצקי שליט"א מח"ס 'אתקינו סעודתא' ו'שערי בית המדרש'

איתא בגמ' תענית (כט' ע"א): אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה - כך משנכנס אדר מרבין בשמחה, ומי שיש לו דין עם עכו"ם, יתאמץ שיגמר באדר, דחודש זה הוא מזל לישראל. ופרש"י משנכנס אדר: ימי נסים היו לישראל: פורים ופסח. ובספר מנהגים דבי מהר"ם כתב: משנכנס אדר מרבין בשמחה לבד מבערב פורים שנהגו להתענות בו וקורין לו תענית אסתר ובשחריתו נהגו לומר סליחות וכו'.

ומאימתי מרבים בשמחה? הבן איש חי בספרו אדרת אליהו (פרשת משפטים) כתב, והנה יש לעיין בדברי חז"ל שכתבו 'משנכנס אדר וכו', דלכאו' היו צריכים לומר 'משהגיע אדר וכו' ולמה לשון 'נכנס'? וביאר, דמשנכנס אדר אין הכוונה עד שיגיע ממש, אלא אפי' משעה שנכנס בחודש הקודם דהיינו חודש שבט זמן המולד של ראש חודש, ג"כ צריך להרבות בשמחה, מפני שהתחילה ההארה מאותו העת וכאילו הגיע ראש חודש ממש, וע"ש. ובשם ר"א נבנצאל שליט"א (ביצחק יקרא) כתבו, שמרבים בשמחה אולי כבר משבת מברכים אדר, דמאז מתחילה ההארה של החודש. אמנם משמיה דהגר"ח קנייבסקי שליט"א (ס' דרך שיחה) מטו, דמרבים בשמחה הוא מיום ב' דר"ח דהיינו א' אדר, מפני שיום א' דר"ח אינו חודש אדר עדיין.

המאירי (שם כז' ע"ב) כתב: בגמרא פירשו, שכמו שמשנכנס אב ממעטים בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה הכל הערה שראוי להתפלל ולהודות לאל בכל עת ובכל זמן כפי הנאות למה שאירע באות זמן.

השפת אמת (שם) כתב: שם בגמ' כשם משנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה, לולי פירש"י משום פורים ופסח, ויותר נראה מהא דתלי לי' באב משום שבאדר הי' קיום הקרבנות והמקדש דבאדר זמן שקלים לחדש בניסן התרומה חדשה ונדבו בנ"י בשמחה שקלי הקודש וכמבואר כמה פעמים בפסוק כשהתנדבו בנ"י למקדש הי' שמחה גדולה בעולם, וכיון שקבלו עליהם בשמחה נדבת הלשכה עדיין השמחה נמצא באדר וכשקורין פ' שקלים מתעורר זה.

בספר מכתב מאליהו (ח"ב - באה"ד) כתב, ונתבאר לנו למה דוקא בפורים קבלו את התורה בנדיבות ואהבה. וצריך להתבונן הרבה בזה, ולהרבות את השמחה מדרגות רבות, כי על ידי התחדשות השמחה בכל דרגה תגדל הכרת הטוב ותתרבינה הנדיבות והאהבה, כי מתחילים כבר מראש חודש לגודל ההכנה הנדרשת, וממשיכים בעבודה זו מיום ליום.

ומהו ה'שמחה' שמרבים? כתבו משמיה דהגר"ח קנייבסקי שליט"א, אם יש לו סיום או שמחה, יראה שיעשנה בחודש אדר. ואם אין לו שמחה – ישתה קצת יין בכניסת החודש וכך נהג אביו בעל הקהילות יעקב זצ"ל, שנהג בכל ראש חודש לשתות מעט יין ובראש חודש אדר הוסיף קצת יותר מכל ראש חודש.

בספר ילקוט אברהם (לר' אברהם ליפשיטץ. י"ל בתרצ"א. סי' תרפ"ו) הביא מקור למנהג ישראל קדמון לכתוב 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' על נייר ולהדביק מול הפתח בבתים ובבתי כנסיות ובתי מדרשות, ואמנם בגמ' כתוב 'משנכנס אדר וכו' אך לכתוב זאת על נייר ולתלות על הקיר מנין? וביאר דהא נפסק בשו"ע (סי' תקס') שיש לשייר בכל בית אמה על אמה זכר לחורבן, ולכך נהגו להדביק זאת דוקא על מקום ההוא שבמקום תוגה יהא שמחה וששון ליהודים.

ובשו"ת אפרקסתא דעניא (ח"ב או"ח סי' לו') כתב: ואשר דרש מני אם מצאתי טעם למנהג העולם שמדבקי' על הפתחים "משנכנס אדר מרבין בשמחה". ואם משום כדי להזכיר את הדין למה אין מדבקי' באלול "משנכנס אלול מרבין בתשובה". הנה אנכי לא ראיתי ולא שמעתי טעם למנהג זה, ובס' המנהגים הגדולים שבידי כמדומה שלא ימצא. ויש לחפש בס' הקטן הנקרא מטעמים, ישן וחדש, ובס' אמרי צדיקים, ובס' מנהגי ישרון. ועוד, אף שאינו מסוג זה מ"מ אולי יש בו דבר מן החדש, וכולם אינם תחת ידי וכו'. ויען כי מנהג ישראל תורה היא. הנראה בעיני על דרך דרוש מוסר להסמיך המנהג הלז, עמ"ש הדודאים נתנו ריח ועל פתחינו כל מגדים. והוא עפאז"ל (ביצה ט"ו ע"ב) הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר. (עי"ש ברש"י) ופי' בס' בני יששכר במאמרי אדר (מאמר א' סי' ט' וי'), עפמ"ש האריז"ל דאדר הוא החוטם שבו חוש הריח. והנה כל החושים נזכרים בחטא עץ הדעת שנשתמשו בם ונפגמו, וחוש הריח לא נזכר, כיון שלא נפגם רק בדרך בהדי הוצא לקי כרבא, כי לא נשתמשו בו אז ע"כ הנשמה נהנית. וזהו הרמז, הרוצה שיתקיימו נכסיו יטע בהן אדר, שהוא בחי' חוש הריח, שהוא פעולת הנשמה דבר המתקיים ולא פעולת הגוף. ע"ש דברות קדשו.

השתא אתי שפיר מנהג ישראל לדבק על הפתחים בחדש אדר, גליון כתוב בו באתוון רברבין "משנכנס אדר מרבין בשמחה", כאלו כרוזא קרי בחיל לעורר לב ישראל על סגולת החדש להתפתחות והתפשטות כח הרוחני בבחי' חוש הריח שלא נפגם בעץ הדעת, שבו אפשר התיקון והוא פת"ח ומבוא גדול לזכך אתו עמו גם החושים שנפגמו, וע"ש.

עשוי לנחת
הודעות: 2759
הצטרף: ב' יוני 20, 2011 11:10 pm

Re: משנכנס אדר מרבים בשמחה - מנהגים וביאורים

הודעהעל ידי עשוי לנחת » א' פברואר 26, 2012 11:00 pm

יישר כח, נפלא מאוד

אב-י
הודעות: 99
הצטרף: א' דצמבר 18, 2011 8:04 pm

Re: משנכנס אדר מרבים בשמחה - מנהגים וביאורים

הודעהעל ידי אב-י » ג' מרץ 13, 2012 8:05 pm

פורסם בעיתון 'מורשה' ע"י ר"א פלשניצקי
משנכנס אדר מרבין בשמחה
איתא בגמ' תענית (כט' ע"א): אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה כך משנכנס אדר מרבין בשמחה. אמר רב פפא הלכך בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי לישתמיט מיניה באב דריע מזליה ולימצי נפשיה באדר דבריא מזליה. פירוש: איש ישראל שיש לו דין עם הנכרי ישתמט מלדון עמו בערכאותיהם בחודש אב שמזלו רעוע וימציא עצמו בחודש אדר שמזלו בריא. לפי שמן השמים מגלגלין זכות ליום זכאי ושופעין שמחה לחדש שמח, ואין חדש שמח כחדש אדר, שרבתה בו ברכה שהיא סמויה מן העין ואין עיניהם הרעות של שונאי ישראל יכולות לשלוט בברכה זו.
ובריטב"א הקשה על כך מהא דאמרינן בשבת קנו' ע"א, דאמרינן אין מזל לישראל, ועי"ש מה שתירץ).
והנה במפרשים הקשו על הרמב"ם (פ"ה מל' תענית ה"ו) שכתב 'משנכנס אב ממעטין בשמחה' ואילו בהלכות מגילה לא הביא 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' והא זה באותו מימרא בגמ' (וכמו כן קשה על השו"ע דבהל' פורים לא הביא הלכה זו 'משנכנס אדר מרבין בשמחה', ואילו בהל' ת"ב (סי' תקנ"א סעי' א') כתב השו"ע, משנכנס אב מעטין בשמחה וכו'. והא זה באותו מימרא בגמ')? (עי' בשו"ת חתם סופר או"ח סי' קס', מה שיישב בזה).
בספר נמוקי אורח חיים רצה לתרץ את דברי הרמב"ם והשו"ע עפי"י מש"כ בשער יששכר, דלכאו' בגמ' מבואר במה ממעטין בשמחה בחודש אב במשא ומתן ובנין של שמחה וכו', אך במה מרבים בשמחה בחודש אדר לא מבואר, ומדוע? וביאר, דאדרבה שכוונת חז"ל שפירטו לנו במה ממעטין בחודש אב כוונתם היתה שלא נחשוב שצריכים אנו להיות בעצבות גמורה ומרה שחורה ר"ל, ובאמת לא זו הדרך שקיבלנו מתלמידי רבינו הבעש"ט ז"ל, (אמנם באמת בחודש אב צריך להיות נשבר ובוכה על הגלות וחורבן בית המקדש, אך לא להיות נעצב לגמרי כמתייאש ח"ו מן הגאולה וכמבוא' בספרים הקדושים) והשמחה הוא חיוב מן התורה דכתיב (דברים כח' מז') 'תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה וגו', על כן בודאי אסור להיות נעצב לגמרי בתכליתו, ועל כן אמרו לנו חז"ל באלו דברים ממעטין בשמחה משנכנס אב, בכדי למעט שבשאר דברים יתחזק בשמחה ובטחון בלבו הנאמן לה' ומצפה לישועת הגאולה. אבל משנכנס אדר מרבים בשמחה נקט סתם כי מדה טובה מרובה, ובאיזה דבר שנוכל אז להרבות בשמחה מצוה איכא, וכל אחד ישער בלבבו ונפשו, ולא אמרו חז"ל פרטי הדברים לשמחה, מפני שאז היה ממעט אחריני איזה דברים ושהיה משמע שרק באלו הדברים ירבה בשמחה, ובאמת מצוה בכל מה שאפשר להרבות בלבו ובעניניו בשמחה של מצוה ולכך לא פירטו חז"ל במה ירבה וכנ"ל. ולכן הרמב"ם שבספרו היד החזקה כותב רק דינים והלכות ולא דברים התלויים בלב שירבה בשמחה, כיון שלא אמרו חז"ל בפרטות כדת מה לעשות ברבות השמחה בחודש אדר.
אך בסוף דבריו דוחה כל הנ"ל, וכותב דמצינו ברמב"ם בהלכות יו"ט (פ"ו ה"כ) וכן בהלכות איסורי ביאה (פכ"א הי"ט) שכתב בענין טהרת המחשבה שידבוק בתורה שהוא אילת אהבים ואילת חן, כיוצא בזה כתב עוד כמה פעמים ובפרט בהלכות דעות בני אדם התלוים בלב, א"כ עדיין יקשה למה לא הביא גם 'משנכנס אדר וכו' וצ"ע.
בספר פרקי השנה (ח"א עמו' ריא') הביא שמרן בעל הקהילות יעקב נשאל ג"כ על השמטת הפוסקים למימרא זו והשיב עליו בדרך אפשר כי י"ל שמה שאמרו "מרבים בשמחה" אין זה בגדר הלכה מעשית אלא כך הוא המציאות שמשנכנס אדר מרבים בשמחה, ואשר כל כן זמן סגולי הוא להתדיין עם עכו"ם. לאחר זמן נכנס חכם אחד לפני מרן זצ"ל והאיר על כך שהרי לשון חז"ל "כשם" שמשנכנס אב ממעטין "כך" משנכנס אדר מרבים ומשמע שחודש אדר ואב שווים הם זה לזה וכשם שלעניין חודש אב "הלכה היא כך הוא הדין לעניין חודש אדר "הלכה" היא? והשיב שאמר הדברים לפום רהיטא, לפי מה שהיה נראה לו אז, ועי"ש.
אמנם מצינו בהרבה פוסקים שהביאו הך דינא 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' כן הוא במגן אברהם (סי' תרפ"ו) ובחיי אדם (כלל קנה' א') ובמ"ב (ס"ק ח') ועוד.
בספר התודעה ביאר ענין השמחה בחודש אדר, ובסוף דבריו כתב בשם ספר פרי צדיק: הא למדת שעיקר תקפם של ישראל וכל מקור שמחתם, ממים של תורה הם, וחדש אדר שמסוגל לשמחה, רק בכח התורה הוא זה, שימי אדר מסוגלים יותר משאר הימים לקבלת עול תורה מאהבה ומרצון ובשמחת לבב.
ונסיים בדברי ספר ילקוט אברהם (לר' אברהם ליפשיטץ. י"ל בתרצ"א. סי' תרפ"ו) שהביא מקור למנהג ישראל קדמון לכתוב 'משנכנס אדר מרבים בשמחה' על נייר ולהדביק מול הפתח בבתים ובבתי כנסיות ובתי מדרשות, ואמנם בגמ' כתוב 'משנכנס אדר וכו' אך לכתוב זאת על נייר ולתלות על הקיר מנין? וביאר דהא נפסק בשו"ע (סי' תקס') שיש לשייר בכל בית אמה על אמה זכר לחורבן, ולכך נהגו להדביק זאת דוקא על מקום ההוא שבמקום תוגה יהא שמחה וששון ליהודים.


חזור אל “פורים וארבע פרשיות”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 45 אורחים