ועל כן הקשה ר' מנחם מהא דאמרינן בזבחים פרק פרת חטאת בשעה שנתן הקב"ה תורה לישראל נתקבצו כל האומות אצל בלעם ואמרו מה קול ההמון ששמענו שמא הקב"ה רוצה להביא מבול כדאיתא התם. ואפי' אם תמצא לו' שלא היה כי אם בן כ' כששואלין ממנו עצה ובסוף ארבעים נהרג אלמא בן ששים היה כשמת. ויש ספרים שכתוב בהן ונקבצו כלן אצל קמואל והני פי' לא נהירא לי דהתם משמע דקמואל אבי ארם היינו בלעם אם כן תפל היה במיתתו. גם נמצא בב"ר קמואל אבי ארם הוא לבן הארמי הוא כושן רשעתים הוא בלעם ולמה נקרא קמואל שקם על אומתו של אל. וכן נמי אמרינן בחלק הוא בלע' הוא בעור ולמה נקרא בעור שבא על בעירו הוא לבן הוא כושן רשעתים ולמה נקרא שמו כושן רשעתים שעשה שתי רשעיות אחת בימי יעקב ואחת בימי שופטים מכל אלה משמע שהיה תפל
המילה "תפל" המופיעה כאן פעמיים משמעותה אינה ברורה, ובמקבילה בתוס' שבהדר זקנים מופיע תחתיה: זקן.
האם מדובר בסתם טעות שנשתבש פעמיים מ"זקן" ל"תפל"? מאד קשה לומר כך, אין דמיון בין המילים תפל וזקן ומדוע שיתחלף מזה לזה, ועוד פעמים?
ושמא הכינוי "תפל" ל"זקן", כי מצינו על אוכל חסר טעם שנקרא "תפל": הֲיֵאָכֵל תָּפֵל מִבְּלִי מֶלַח (איוב ו,ו) ,ומצינו בדברי ברזילי לדוד (שמואל-ב יט לו): בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה אָנֹכִי הַיּוֹם הַאֵדַע בֵּין טוֹב לְרָע אִם יִטְעַם עַבְדְּךָ אֶת אֲשֶׁר אֹכַל וְאֶת אֲשֶׁר אֶשְׁתֶּה. ולכן נקרא כך הזקן, כי אינו טועם את טעם המאכל והכל תפל אצלו.
המצאנו במקום נוסף שימוש במטבע לשון זו?