משל שאמר הגאון המלבי״ם זצ״ל, על מלך אחד שהיו לו שני שרים, אחד אוהבו באמת ואחד שונאו, פעם אחת עלה ביד שניהם לעשות איזה נחת רוח למלך, אך ההבדל ביניהם היה, שאצל השר השונא היה זה רק במקרה שעשה נחת רוח למלך, בעוד שאצל השר האוהב היה זה דבר הרגיל תדיר. כעבור כמה ימים אירע ששניהם פגעו בכבוד המלך, אלא שההבדל ביניהם היה להיפך, שאצל השר האוהב היה זה במקרה, ואילו אצל השר השונא כך היה דרכו מימים ימימה.
לאחר תקופה נזדמן למלך לצאת ליער לצוד ציד כדרך המלכים, והלך שם עם כמה יחידים מאנשי הצבא ועם שני שריו אלו, כשהגיעו עמוק למעבה היער ציווה המלך להלביש את השר השונא בבגדי יקר וגם להרכיבו על סוס אשר רכב עליו המלך ויקראו לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, ולעומת זה את השר האוהב ציווה להלביש בלויי סחבות ולהעבירו ביער בחרפה ובוז ולקרוא לפניו ככה יעשה לאיש אשר לא יחוס על כבוד המלך. העומדים שם המה ראו כן תמהו, מדוע יבייש המלך פני אוהבו ויכבד את שונאו, אך את דברי המלך אין להשיב, וכן עשו.
לימים, נזדמן המלך יחד עם שני שרים אלו כעיר המלוכה כרחוב העיר לעיני כל העמים והשרים ולנגד כל בני עמו, ויצו המלך להלביש את השר האוהב בבגדי מלכות ולהרכיבו על הסוס ולקרוא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו, ואילו את השר השונא ציווה להלביש בגדים מלוכלכים ולהעבירו כך ברחוב העיר ולקרוא לפניו ככה יעשה לאיש אשר יסור מדבר המלך.
או אז הבינו כולם את עומק חכמת המלך, שמאחר והוכרח גם לכבד וגם להעניש את שניהם, בחר בחכמתו לכבד את השר השונא בסתר בתוך היער, כיון שמה שעשה את רצון המלך היה רק במקרה, ואת עונשו קיבל כרחוב העיר כיון שזה דרכו תמיד למרוד במלך. וכנגד זה, את השר האוהב שמרד רק במקרה העניש בסתר בתוך היער, ואת הכבוד המגיע לו על שרגיל לכבד את המלך נתן לו ברבים לעיני כולם.
אשמח אם מישהו היודע את המיקום בדברי המלבים יפנה אותי לשם.