עדות החודש במדבר

[סייג לחכמה]

בחתם סופר (פקודי) ויהי בחדש הראשון הוקם המשכן פירש"י מאליו, ויקם משה את המשכן נראה כמקימו, נראה בלילה שלפניו כלו הקימותיו בז' ימי מילואים ועדיין לא באו עדות החדש שהוקדש ר"ח, ולא הי' משה יכול להקימו דלמא איננו ר"ח, והנה כי כן נתעוררו הקרשים והוקמו מאליהם, ומזה יודע איפה כי הוקדש החדש למעלה ויבואו עדים היום, ע"כ מיד ויקם משה את המשכן כמו בכל ימי המילואים.
ולכאורה צ"ע דהא מבואר ברבינו בחיי (פ' בא) בשם רבנו חננאל שכל ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר והענן היה הולך לפניהם לילה, לא קדשו את החודש על פי ראיה מפני שהענן היה סוכך עליהם ולא נראה להם מולד הלבנה, וקידשו ע"פ חשבון ?
והובא דברי רבינו בחיי בחידושי חתם סופר פסחים (ו.)

[בברכה המשולשת]

לכאורה רבינו חננאל לשיטתו בזה, וכחידוש הגדול של רס"ג.
והחת"ס יכול בהחלט לסבור כחולקים, כגון הרמב"ם.

[סייג לחכמה]

בס' אור חדש עמ"ס קידושין (ל"ז:) הביא ממדרש שה"ש דענני הכבוד נסתלקו בחטא העגל ולא חזרו הענני הכבוד עד ח' למילואים, נמצא דעד שלא נעשה ר"ח ניסן לא חזרו העננים ושפיר הי' שייך לקדש ע"פ ראיה, ודו"ק.
אבל זו דלא כהגר"א ועוד הרבה אחרונים דחזרו העננים בט"ו בתשרי !

[צופה_ומביט]

אפשר ציטוט/צילום מדברי האור חדש? לא מצאתי שם.
פלא אצלי שיש כזה מדרש בשיר השירים כשכולם מחפשים מקור לדברי הגר"א שענני כבוד נסתלקו בחטא העגל, בזמן שבפסוק כתוב ועננך לא סר מעליהם. והביאו בזה תרגום כתובים בשיה"ש, אבל לא מדרש. יעויין הכל בספר זמן שמחתנו לרד"כ, ואינו לפניי כעת.
וממילא אם נראה את המדרש במקורו נוכל לראות מה בדיוק כתוב שם מתי נסתלקו ומתי חזרו.
ועיי"ש עוד בזמן שמחתנו שלא רק אחרונים כתבו כן, אלא גם ראשונים, שכ"ה בדרשות ר"י אבן שועיב, ואולי עוד, איני זוכר כרגע בדיוק.

[סייג לחכמה]

אפשר ציטוט/צילום מדברי האור חדש? לא מצאתי שם.
פלא אצלי שיש כזה מדרש בשיר השירים כשכולם מחפשים מקור לדברי הגר"א שענני כבוד נסתלקו בחטא העגל, בזמן שבפסוק כתוב ועננך לא סר מעליהם. והביאו בזה תרגום כתובים בשיה"ש, אבל לא מדרש. יעויין הכל בספר זמן שמחתנו לרד"כ, ואינו לפניי כעת.
וממילא אם נראה את המדרש במקורו נוכל לראות מה בדיוק כתוב שם מתי נסתלקו ומתי חזרו.
ועיי"ש עוד בזמן שמחתנו שלא רק אחרונים כתבו כן, אלא גם ראשונים, שכ"ה בדרשות ר"י אבן שועיב, ואולי עוד, איני זוכר כרגע בדיוק.

רצוף פה!
אשמח אם מע"כ יכול לפענח לי מהו שם הספר שהביא שם מהגאון מהר"ל מקראקא ?

[צופה_ומביט]

ייש"כ.
קודם כל, אכן אינו בשם מדרש אלא בשם תרגום כתובים, והוא בשיה"ש ב, יז ושם ג, א.
ושם כתוב רק שהסתלקו ולא כתוב מתי חזרו.
וכאמור, הלוא מביאים את התרגום הזה כמקור לדברי הגר"א שהסתלקו, ואם היתה משם סתירה מיניה וביה לגר"א מתי חזרו בוודאי היו מעירים ע"כ.

כן משמע שם שהעננים חזרו בשכינת הקב"ה במשכן, אבל לא מפורש שם שהיה זה בהקמת המשכן בח' למילואים [הגם שכך יש להבין בפשיטות], והגר"א מפרש דהיינו בתחילת בניית המשכן.

וזה לשון התרגום שם:
(יז) וּבִזְעֵירוּת יוֹמַיָּא עֲבַדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל יָת עֶגְלָא דְּדַהְבָא וְאִסְתַּלַּקוּ עֲנָנֵי יְקָרָא דִי מְטַלְלִין עִלָּוֵיהוֹן וְאִשְׁתְּאַרוּ מְפוּרְסְמִין וְאִתְרוֹקַנוּ יָת תִּקּוּן זֵינֵיהוֹן דַּחֲקִיק בֵּיהּ שְׁמָא רַבָּא מְפָרַשׁ בְּשִׁבְעִין שְׁמָהָן וּבְעָא יְיָ לְהוֹבָדָא יָתְהוֹן מִן עָלְמָא אִלּוּלֵי דְּאִדְּכַר קֳדָמוֹי קְיָם דְּקַיֵּם בְּמֵימְרֵיהּ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב דַּהֲווֹ קַלִּילִין בְּפוּלְחָנֵיהּ כְּטָבְיָא וּכְאוּרְזֵילָא דְּאַיָּלָא וְתִקְרוּבְתָּא דְקָרֵיב אַבְרָהָם יָת יִצְחָק בְּרֵיהּ בְּטוּר מוֹרִיָּה וּמִן קַדְמַת דְּנָא קָרֵיב תַּמָּן יָת קוּרְבָּנֵיהּ וּפַלֵּיג יָתְהוֹן בִּשְׁוֵי.
(א) וְכַד חֲזוֹ עַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל דְּאִסְתַּלַּקוּ עֲנָנֵי יְקָרָא מֵעִלָּוֵיהוֹן וּכְלִילָא דְּקוּדְשָׁא דְּאִתְיְהֵיב לְהוֹן בְּסִינַי אִתְנְטֵיל מִנְּהוֹן וְאִשְׁתְּאַרוּ חַשִּׁיכִין כְּלֵילְיָא וּבְעוֹ יָת כְּלִילָא דְּקוּדְשָׁא דְּאִסְתַּלַּק מִנְּהוֹן וְלָא אַשְׁכָּחוּהִי.
(ב) אָמְרִין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִלֵּין לְאִלֵּין נְקוּם וְנֵיזֵיל וּנַסְחַר לְמַשְׁכַּן זִמְנָא דְּפַרְסֵיהּ מֹשֶׁה מִבָּרָא לְמַשְׁרִיתָא וְנִתְבַּע אוּלְפָן מִן קֳדָם יְיָ וּשְׁכִינַת קוּדְשֵׁיהּ דְאִסְתַּלַּקַת מִנָּנָא וְחַזַּרוּ בְּקִרְוִין וּבְפַלְטַיָּא וּבְפִתְוָן וְלָא אַשְׁכַּחוּ.
(ג) אֲמַרַת כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל אַשְׁכַּחוּ יָתִי מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן וְלֵיוָאֵי נָטְרֵי מַטְּרַת מֵימְרָא דְּמַשְׁכַּן זִמְנָא דִי מְסַחֲרָן יָתֵיהּ חֲזוֹר חֲזוֹר וּשְׁאֵלִית לְהוֹן עַל עֵיסַק שְׁכִינַת יְקָרָא דַּיָי דִּאִסְתַּלַּקַת מִנִּי אֲתֵיב מֹשֶׁה סָפְרָא רַבָּא דִּיִשְׂרָאֵל וְכֵן אֲמַר אַסַּק לִשְׁמֵי מְרוֹמָא וַאֲצַלֵּי קֳדָם יְיָ מָאִם יְכַפַּר עַל חוֹבֵיכוֹן וְיַשְׁרֵי שְׁכִינְתֵּיהּ בֵּינֵיכוֹן כְּמִלְּקַדְמִין.
(ד) כִּזְעֵיר צִבְחַר הֲוָה וְתָב יְיָ מִתְּקוֹף רוּגְזֵיהּ וּפַקֵּיד לְמֹשֶׁה נְבִיָּא לְמֶעֱבַד מַשְׁכַּן זִמְנָא וַאֲרוֹנָא וְאַשְׁרִי שְׁכִינְתֵּיהּ בְּגַוֵּיהּ וְעַמָּא בֵּית יִשְׂרָאֵל הֲווֹ מְקָרְבִין קוּרְבָּנֵיהוֹן וְעָסְקִין בְּפִתְגָמֵי אוֹרָיְתָא בְּאִדְּרוֹן בֵּית מִדְרַשָׁא דְּמֹשֶׁה רַבְּהוֹן וּבְקִיטוּנָא דִּיהוֹשֻׁעַ בַּר נוּן מְשֻׁמְשָׁנֵיהּ.


לגבי הגאון מהר"ל מקראקא, הוא אביו של בעל הבאר היטב, דער הויכער רבי לייב אבד"ק קראקא ופשמישל, ראה אודותיו בספר אלף מרגליות [מס' 666] ובספר זקני מחנה יהודה [לפי חיפוש ליב +קרקא]. לא הדפיס ספרים למעט קונטרס תיקוני תשובה, אבל אחרים הביאו מדברי תורתו. שם הספר המביא בשמו נראה כ"ספר חסידים" אבל איני יודע פשרו.

[סייג לחכמה]

לגבי הגאון מהר"ל מקראקא, הוא אביו של בעל הבאר היטב, דער הויכער רבי לייב אבד"ק קראקא ופשמישל, ראה אודותיו בספר אלף מרגליות [מס' 666] ובספר זקני מחנה יהודה [לפי חיפוש ליב +קרקא]. לא הדפיס ספרים למעט קונטרס תיקוני תשובה, אבל אחרים הביאו מדברי תורתו. שם הספר המביא בשמו נראה כ"ספר חסידים" אבל איני יודע פשרו.

אחר חיפוש מצאתי בקובץ ישורון (ל"ג) לתולדות הגאון ר אריה ליב אבד"ק קראקא, ומביאים שם דברי תורתו, מספר אסיפת יהודא פפד"א תקכ"ג לפרשת במדבר עמ' ל"ט.
וזו לכאורה כוונת האור חדש בר"ת אס"י.
רצוף פה

[צופה_ומביט]

יפה, ייש"כ.
ואכן ראה שם בהערה 85, וברוך שכיוונתי בס"ד.

[סייג לחכמה]

נראה לישב דברי החתם סופר לפימש"כ החת"ס בחידושיו עמ"ס שבת (ו.) לבאר הרמב"ם דכתב בהל' שבת (פי"ד ה"א) דמדבר בזמן הזה הוה רשות הרבים, ובזמן שישראל שרויים במדבר הוה כרמלית, ובמרכבת המשנה (שם) כתב דעל ידי שהקיפום ענני כבוד הי' ככרמלית, ופשוט דענני כבוד הי' בשעת נדבת המשכן, ומחדש החתם סופר דצריכין לומר לפי זה דמשה הוה יתיב חוץ למחנה, ולא היו ענני כבוד מקיפים שם, דמשום הכי אמר לא תפיקו מרשות היחיד דידכו לרשות הרבים דילי, עיין ריש פרק הזורק (צ"ו:) ומה דאמרינן התם ומשה הוה במחנה לוי', הוא לאו דוקא, דהא בזמן שהביאו נדבה למשכן לא הי' מחנה לוי' עדיין אלא לאהל מועד של משה שהי' מחוץ למחנה אז, כמבואר פרשת כי תשא (שמות ל"ג ז'), וברמב"ן שם. עיי"ש.
ולפי"ז י"ל דהא מבואר ברמב"ן (שם) דדבר הזה היה משה נוהג מיוה"כ עד שהוקם המשכן לא יותר, א"כ אז בר"ח ניסן היה משה חוץ לאוהל ושפיר היה שייך לקדש ע"פ ראיה, ודו"ק

[סייג לחכמה]

בשו"ת זרע אברהם (לופטביר ח"א סי' אות כ"ב) מחדש לפי הרבינו חננאל הנ"ל דלא קידשו במדבר ע"פ ראיה אלא ע"פ חשבון מה שהביא רש"י (במדבר ט א) דבגנותן של ישראל הכתוב מדבר דכל הזמן שהי' במדבר לא הקריבו אלא פסח זה בלבד, יעיי"ש, ובתוס' קדושין (ל"ז: ד"ה הואיל) האריכו לתמוה דלמה באמת לא הקריבו אלא פסח א' במדבר ואי משום דלא מלו הא מילת זכריו אינו מעכב כיון דאנוסים היו עיי"ש.
ומחדש שם לפי הר"ח הנזכר, דאמרינן במכילתא (בא פרשה יא) עה"פ ויקרא משה לכל זקני ישראל מלמד שעשאן בית דין, ופי' המפרשים שעשאן בית דין לקדש החודש, הרי דלהקרבת הפסח הי' צריך קידוש חודש עפ"י הראי', וכמו דאמר שם (פרשה א) החודש הזה לכם כזה ראה וקדש, ולדעת הרמבן (שמות יג ב) קאי ושמרת את החקה הזאת על מצות עיבור השנה, והקדים להם מצות קידוש החודש, וא"כ במדבר דלא הי' אפשר לקדש על פי הראי' לא הקריבו הפסח רק בשנה השנית עפ"י הדיבור.

ולפי דברינו דבשנה השנית שפיר קידשו החודש ע"פ ראיה, אתי שפיר דעשו את קרבן הפסח רק בשנה שניה, ודו"ק.

[סייג לחכמה]

נראה לישב דברי החתם סופר לפימש"כ החת"ס בחידושיו עמ"ס שבת (ו.) לבאר הרמב"ם דכתב בהל' שבת (פי"ד ה"א) דמדבר בזמן הזה הוה רשות הרבים, ובזמן שישראל שרויים במדבר הוה כרמלית, ובמרכבת המשנה (שם) כתב דעל ידי שהקיפום ענני כבוד הי' ככרמלית, ופשוט דענני כבוד הי' בשעת נדבת המשכן, ומחדש החתם סופר דצריכין לומר לפי זה דמשה הוה יתיב חוץ למחנה, ולא היו ענני כבוד מקיפים שם, דמשום הכי אמר לא תפיקו מרשות היחיד דידכו לרשות הרבים דילי, עיין ריש פרק הזורק (צ"ו:) ומה דאמרינן התם ומשה הוה במחנה לוי', הוא לאו דוקא, דהא בזמן שהביאו נדבה למשכן לא הי' מחנה לוי' עדיין אלא לאהל מועד של משה שהי' מחוץ למחנה אז, כמבואר פרשת כי תשא (שמות ל"ג ז'), וברמב"ן שם. עיי"ש.
ולפי"ז י"ל דהא מבואר ברמב"ן (שם) דדבר הזה היה משה נוהג מיוה"כ עד שהוקם המשכן לא יותר, א"כ אז בר"ח ניסן היה משה חוץ לאוהל ושפיר היה שייך לקדש ע"פ ראיה, ודו"ק

ואין להקשות דא"כ שפיר היה יכולת בידם לעולם לקדש ע"פ ראיה על ידי שיצאו חוץ לענני הכבוד לראות את הלבנה, דכבר הקשה קושיא זו הנצי"ב בפירושו על הספרי (בפרשת בהעלתך) דלמה לא יצאו לחוץ הענני הכבוד לקדש הלבנה ע"פ ראיה, ומתרץ דהא איתא בספרי (פרשת בהעלתך) דכל אחד שיצא מן הענן היה הענן נמשך לאחריו עד שעה שחוזר, א"כ לא יועיל כלום היציאה, אבל הכא ע"כ משה היה חוץ לענני הכבוד, ודו"ק.