אשרי

[HaimL]

בגמרא ברכות כתוב כל האומר תהילה לדוד ג"פ בכ"י וכו', וכתוב מפני מה לא נאמרה נו"ן באשרי. והוא דבר תימה. ונראה לי בפשיטות שהיה מנהגם לומר פסוק אשרי העם וגו', דהוא סיומא דהמזמור דלקמיה, קודם שיתחילו תהילה לדוד, ושמא הוסיפו לומר מקמיה את הפסוק אשרי יושבי ביתך וגו' בזמן מאוחר יותר. אבל עדיין תימה, דטפי שייך לומר מפני מה לא נאמרה נו"ן בתהילה לדוד, שהוא המזמור כצורתו, ולומר כל האומר אשרי ג"פ בכ"י, שכך היה מנהגם לומר.

[במסתרים]

ערב שבת קודש בארץ העמים

צל"ח
viewtopic.php?p=268754#p268754

[כן מסתבר]

הגר”ח קנייבסקי ז”ל נהג לציין דמגמ’ זו מוכח שהיו אומרים פסוק ’אשרי’ לפני תהילה לדוד, והיה על פיהם לקרא מזמור זה ’אשרי’ כשיגרא דלישנא דידן.

[כן מסתבר]

ונראה לי בפשיטות שהיה מנהגם לומר פסוק אשרי העם וגו', דהוא סיומא דהמזמור דלקמיה, קודם שיתחילו תהילה לדוד, ושמא הוסיפו לומר מקמיה את הפסוק אשרי יושבי ביתך וגו' בזמן מאוחר יותר.

בתוס’ כתבו להיפך, דפסוק ’אשרי יושבי ביתך’ הוא הפסוק המקורי שנהגו להוסיף, מטעם דפסוק זה משבח את השוהים בבית הכנסת להלל את שמו הגדול ולומר ’תהילה לדוד’ ושאר פסוקי דזמרה.
ושאר ה’אשרי’ (כנראה הכוונה ל’אשרי העם’ ’אשרי העם’, או שהיו אומרים עוד שאר ’אשרי’ שבתהילים) הם הוספה מאוחרת שלא נתקבלה אצל בעלי התוס’.

[כן מסתבר]

אבל עדיין תימה, דטפי שייך לומר מפני מה לא נאמרה נו"ן בתהילה לדוד, שהוא המזמור כצורתו, ולומר כל האומר אשרי ג"פ בכ"י, שכך היה מנהגם לומר.

אפשר דלאו בהדי הדדי מיתאמרן, ומי שאמר זו לא אמר זו, ובעל המימרא ד’כל האומר תהילה לדוד’ דייק בלשונו. או שבזמנו ובמקומו לא הורגל עדיין פסוק זה.

ועוד אפשר דדיוק זה בכוונה הוא, לומר דזוכה לעוה”ב משום המזמור עצמו מ’תהילה לדוד’ עד ’לעולם ועד’, גם בלי ההוספות.
או שכיוון שלא יטעו דורות הבאים לכלול ב’אשרי’ את כל הפסוקי דזמרה, על אף שלא מצאתי מי שיטעה בזה.