הנה במכות ערוב נאמר (שמות ח, יח) 'והפליתי ביום ההוא את ארץ גושן אשר עמי עומד עליה לבלתי היות שם ערוב'.
ומדוע רק במכת בכורות נאמר (שמות יב, כג) 'ועבר ה' לנגף את מצרים וראה את הדם על המשקוף ועל שתי המזוזות ופסח ה' על הפתח ולא יתן המשחית לבא אל בתיכם לנגוף'.
ופירש רש"י שדילג מעל פתחי בני ישראל.
ואפשר לומר שבמכת בכורות היתה ההשחתה על האנשים, ולכן גם נאמר 'ואתם לא תצאו איש מביתו עד בוקר'. ופירשו בגמ' שמשניתן רשות למשחית לחבל אינו מבחין וכו'.
וכנראה שיש הבדל בין מלאך משחית, להשחתה שבדרך הטבע, חיות וכיו"ב.
אך עדיין צ"ב מה שכתוב שהקב"ה דילג בין בתי ישראל לבתי מצרים. הלא עם ישראל היה גר בארץ גושן, ולכאורה כלל לא היו שם מצריים, ומדוע נצרך 'לדלג'?
לא כתוב שהקב"ה 'הפלה' בין ארץ גושן לשאר מקומות, אלא ש'פסח' על הפתחים?
ואולי הכוונה שמי שלא קיים מצות פסח ולא שם דם, היה נחשב אצל הקב"ה כמצרי? האם זה מה שרצה הכתוב להשמיע?