מנחה קרויה נסכים בלשון תורה?

[איש_ספר]

ידועים דברי הרמב"ם בהקדמת פיה"מ למנחות ובהל' מעשה"ק פ"ב ה"א ('היין והסולת שמביאין עם הקרבן הם הנקראין נסכים') ובתוי"ט מנחות פ"ט מ"ד הראה מגמ' מנחות פט ע"ב: ('יכול לא יהא יינו כפול שאינו נבלל עם מנחתו, אבל יהא שמנו כפול שנבלל עם מנחתו, ת"ל ונסכו, כל נסכיו לא יהו אלא רביעית). שגם בלשון תורה הוא כן, ועי' גם רדב"ז עהר"מ שם ממקו"א.

ויש לתמוה למה איש לא הביא ראיה מן המקרא

עֹלַ֥ת שַׁבַּ֖ת בְּשַׁבַּתּ֑וֹ עַל־עֹלַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְנִסְכָּֽהּ

וכי נסכיה קרבין בשבת ומנחתה אינה קריבה?

[פנחסויפלל]

ראשית, אין זה הוכחה גמורה, משום שיתכן שכללה התורה את המנחה 'בעולת התמיד'. ויש מקומות שנקראת כן.

ועוד, הנה באמת כך פירש בחזקוני על אתר, שה'ונסכו' כול את נסכי היין והנסכי השמן של התמיד. אבל ברש"י נראה שזה ממש לא הפירוש בפסוק, ואבאר:
סיומת כעין זו 'על עולת התמיד ונסכה' נאמרה בכל המוספים. והנה בסוף מוספי ר"ח נאמר '... ושעיר עזים אחד לחטאת לה', על עלת התמיד יעשה ונסכו'. ופירש שם רש"י 'על עלת התמיד יעשה - כל הקרבן הזה', 'ונסכו - אין ונסכו מוסב על השעיר, שאין נסכים לחטאת'. והנה אם ה'ונסכו' חוזר על התמיד וכמו שאומר החזקוני וכמו שנראה בפשטות, אזי מה בא רש"י לחדש, הרי לא דיברו כלל על קרבנות ר"ח, אלא על התמיד, ובודאי שאין מדברים על החטאת של ר"ח.
אלא ברור שדיבור זה ברש"י הוא כהמשכו של הדיבור הקודם, ורש"י בא לומר כך: חוץ מעולת התמיד יעשה כל קרבן ר"ח [הכולל 11 בהמות: 10 עולות וחטאת אחת] וגם נסכי קרבן ר"ח. וע"ז רש"י בא ומבהיר, שה'ונסכו' לא כולל את חלק החטאת שבקרבן ר"ח, שאין בחטאת נסכים, אלא רק על העולות שבקרבן ר"ח.

וממילא גם במוספי שבת יהיה הפירוש כך: 'עולת שבת בשבתו' - תעשה העולה - חוץ מעולת התמיד, וגם נסכי עולת שבת - הם חוץ מהתמיד וכל אשר עמו.

אלא שעדיין יאמר השואל, יהיה אשר יהיה, למה לא פירטה התורה 'שעל עולת התמיד יעשו קרבנות שבת ור"ח ומנחתם ונכסיהם', ומכאן שצדקו דברי המוכיח ש'נסכים' כולל גם מנחת נסכים. זו כבר לא כל כך הוכחה, שהרי כבר כתבה התורה את המנחות במפורש לעיל, ואדרבה צריך להבין למה מה שכן פירטה התורה, מה היה צורך בזה.

[איש_ספר]

דברי טעם. יש"כ!