התפילה היא מטה עוז ביד כל אדם וכו'
כידוע. וגם הנמען שם, אומרים שהוא חסיד ברסלב נודע.שבע כתב:גם הביטוי ''אור האורות'' (בקובץ אגרות)
לא מופיע בשום מקור אחר
רק בכתבי רבי נתן
זו אותה האגרת בה מופיע הביטוי תפילה כמטה עוז!שבע כתב:גם האגרת אודות הקשר המיוחד בין תורה ותפלה
הינה כמעט ציטוט מלקוטי מוהר''ן תורה ב'
על הפסוק: השמים מספרים כבוד א-ל
שבע כתב:גם האגרת אודות הקשר המיוחד בין תורה ותפלה
הינה כמעט ציטוט מלקוטי מוהר''ן תורה ב'
על הפסוק: השמים מספרים כבוד א-ל
עובר ושב כתב:היכרותו עם ה'חזון איש' החלה בעת שנכנס אליו בפעם הראשונה. על שולחן ה'חזון איש' היה מונח הספר 'ליקוטי מוהר"ן', רבי בן ציון השתומם על נוכחותו של ספר כזה בבית של 'מתנגד', ושאל את ה'חזון איש' אם הוא מעיין ב'ליקוטי מוהר"ן'. לפליאתו של רבי בן–ציון נענה הגאון ואמר: "ודאי, אני מעיין בזה הרבה", ואחר-כך הוסיף והפליג בשבח הספר, באמרו כי הוא ספר גבוה מאוד. עוד מספרים, כי בכל פעם בו היה ה'חזון איש' פוגש ברבי בן-ציון ידידו, היה אומר לו: "נו, זאגט נאך אפעס א ווארט פון רעבן!" (אמור עוד איזה דיבור מהרבי). באחד הימים פגש בו ה'חזון איש' בין סמטאות 'זכרון מאיר', דרש בשלומו בחביבות נדירה, והוסיף ואמר לו: "אתה צריך, רבי בן-ציון, לשמור על בריאותך לאורך ימים ושנים! כדי שתוכל להוסיף לחזק ולהאיר לבבות של יהודים!"
(מתוך הספר על תולדותיו של הרה"ח רבי בן-ציון אפטר זצ"ל, מאת אהרן קליגר, העומד לראות אור בקרוב)
שבע כתב:גם הביטוי ''אור האורות'' (בקובץ אגרות)
לא מופיע בשום מקור אחר
רק בכתבי רבי נתן
יהושפט כתב:לא מוזר לך שהמקור שהחזו"א מעיין הרבה(!) בליקו"מ הוא מסיפורי חסידי ברסלב על חסיד ברסלב, ומשום מה תלמידים אחרים של החזו"א ומקורבים קצת יותר גדולים אין יודעים מזה מאומה?
עובר ושב כתב:גם אם נאמר שהגזים, אפשר לפחות להניח שעיין בו קצת.יהושפט כתב:לא מוזר לך שהמקור שהחזו"א מעיין הרבה(!) בליקו"מ הוא מסיפורי חסידי ברסלב על חסיד ברסלב, ומשום מה תלמידים אחרים של החזו"א ומקורבים קצת יותר גדולים אין יודעים מזה מאומה?
יהושפט כתב:האם יש עוד מישהו בעולם שמעיד שבספריית החזו"א היה את הספר ליקו"מ? אני שואל מחוסר ידיעה, אני עכ"פ מעודי לא שמעתי, ושמעתי הרבה מאד על החזו"א.
צריך לזכור א. שהספר לא היה מאד נפוץ אז. ב. שלחזו"א היתה ספריה מצומצמת מאד. ואם הספר הזה היה בספרייתו, עוד אנשים היו שמים לב. כמובן שיתכן שמישהו הניח את הספר אצלו, ובדיוק באותו יום שרבצ"א הגיע הוא הסתכל וכדו'. אבל להחזיק שמדובר בספר שהחזו"א עיין בו, ולו לפרקים, צריך עדויות נוספות.
ישראליק כתב:בא לא להיות נאיבי, אפילו אם תמצא לומר שאכן הי' להחזו"א בספרייתו המצומצת הספר לקוטי מוהר"ן, מי מאלו שראו זה היו מכריזים בשוק "הספר לקוטי מוהר"ן זה ספר קדוש, וראוי ויאות לכל אחד ואחד ללמוד בו, הרי נמצא בספרייתו של החזון איש!"
אני ואתה יודעים שהאמת אינו כן, כי הספר לקוטי מוהר"ן אינו מכובד בעיני רוב הבריות, ואין זה שום ראי' שהחזו"א לא עסק בזה.
בא נקח לדוגמא ר' צדוק הכהן מלובלין זי"ע שעשה מראה מקומות על ספר המדות, התמצא איש שיעסוק בספרי ברסלב כי ר' צדוק למד בו?
התמצא איש שילמוד בספרי ברסלב כי בעל המכתב מאליהו היו לו ספרי ברסלב ומצטט אותם בספריו?
התמצא איש שילמד בספרי ברסלב כי בספר ויואל משה כתוב שמוהר"ן ראה ברוח קודשו מה שיהי' בעיקבתא דמשיחא?
וכן הלאה...
מכון חכמי ליטא כתב:התמצא ליטאי ו/או מתנגד שמחובר לדרך מסויימת מבחירה אישית או מירושת אבותיו שמאמין בדרכו באמת ורואה בעיניו את התועלת וממילא אין לו צורך לתנא דמסייע ליה??!!
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: לענין ו־ 301 אורחים
