נשאלתי
לגבי ברכת האילנות הכריע המשנ"ב בסי' רכו לברך בראייתו השניה אם לא בירך בראשונה.
ולגבי ברכת הרואה מקום שנעשה נס וכו' כ' בביאוה"ל סי' ריח שלא לברך, דומיא דפלוג' הפוס' בשהחיינו.
ובברכות הראיה על ברקים ורעמים כ' בסי' רכז שמברך על השני אם לא יכל לברך על הראשון.
וכן יל"ד לגבי ברכה על ראיית הים הגדול, ובית הקברות, ועוד כיו"ב.
האם נתבאר מהו הכלל בזה.