קול באשה - כשנשתנה הקול ע"י תוכנה המהפך קול אשה לקול גבר

[אראל]

האם יש חשש לשמוע קול באשה, באופן שהקול נשתנה ונתהפך מקולה של אשה לקולו של גבר, ע"י תוכנת מחשב המיועד לכך?
ואם יש חילוק בין יודעה ומכירה לבין אינה מכירה, ועתה עוד נשתנתה קולה
ואם יש חילוק בין קול זמר או סתם קול שיחה [דרשה וכדומה]

[שמואל דוד]

קול אשה מביא לידי הרהור ולא קול איש.

[זיז שדי]

ומה הדיו בגבר דקטין קליה, ונשמע כמו אישה?
האם צריך קול אישה, ואישה ממש?
ואמאי לא יותר כל הקלטה שנשתנה הקול לקול מכונה?
וא"א לומר שהכל תלוי בהרהור דא"כ נפל פיתא בבירא. ובוודאי שכל המביא לידי הרהור אסור ונכלל באיסור דברי עגבים, וכל הנידון באדם החושב שלא יביאנו לידי הרהור.

[שמואל דוד]

עיין עיון מנחם ברכות דף כד

B5167F45-4FEA-46A1-A47B-FC0F64936B3E.jpeg (28.92 KiB) נצפה 717 פעמים

[עובר ושב]

וא"א לומר שהכל תלוי בהרהור דא"כ נפל פיתא בבירא. ובוודאי שכל המביא לידי הרהור אסור ונכלל באיסור דברי עגבים, וכל הנידון באדם החושב שלא יביאנו לידי הרהור

בוודאי שהכל תלוי בהרהור, ואין קשר לדברי עגבים. באשה שקולה כמו קול גבר, אפשר לומר שלא פלוג רבנן, ולא נבוא ונחלק בכל אשה לפי ערבות קולה, מה אסור ומה מותר. אבל בחידושים והמצאות בני ימינו, שכבר אינו קול האשה ממש, בוודאי שאין לאסור.

וכל ענין הקול הוא ביודעה ומכירה, כפי שהוכיח שו"ת יביע אומר חלק א - אורח חיים סימן ו, "הנה ראיתי בשו"ת מהר"ם שיק (חאה"ע סי' נג) שכ', דנראה דלא שייך קול באשה ערוה אלא ברואה את פניה או יודעה ומכירה, כעין מ"ש במגילה (טו) רחב בשמה זינתה ויעל בקולה וכו' והוא דידעה ומכירה".

ובנוגע לשירת אשה שאינו מכירה, הרבה הקילו, כמו בשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ו אות י"ג) שכתב להקל בזה ושו"ת יביע אומר ח"א או"ח סי' ו', וח"ט או"ח סי' ק"ח אות מג שהיקל אפי' ראה תמונתה.

וכן הגר"ח קניבסקי בדעת נוטה (ח"א עמוד ריז) כתב שיש מקילין, וכתב לנשים שטוב להיזהר אבל בוודאי הגברים אין להם ממה להיזהר אלא רק לא ישימו לבם לזה. ובהערת המהדיר שם, "ושמעתי מרבינו שליט"א שכמדומה לו דהמקילין סוברים שאין איסור אלא במכיר את אותה האשה ששומע קולה אבל כששומע קול שיר אשה ואינו יודע מי היא, וכמו בנד"ד דהעומד בחוץ אין רואה אותה או כששרות קבוצה של נשים ביחד ואין מבחין בקול של אשה מסויימת אין איסור".

וכן הגרי"ש אלישיב, הביא דבריו בספר אישי ישראל (פרק נה הערה צה) להקל בשירת נשים שלא מכירן.

וכן הגר"מ גרוס בספר אום אני חומה (חלק א', ס"ק תרפ"ט) כתב "יש לעיין אם שרות שתי נשים או יותר ומכיר חלקם אי אסירא, כיוון דאין ניכר שירתן של נשים שמכיר, ומסתבר דשרי לשיטות אלו".

ובחוט שני אבן העזר (קיצור הלכות פרק י"א) כתב "המתגורר סמוך לסמינר של בנות שהן שרות לפעמים, לא ישים לבו לזה".

עוד ראיתי שמציינים לבית שערים (לג), ציץ אליעזר (ה,ב) מערכי לב (או"ח ה).

ועיין בשו"ת שרידי אש (חלק א סימן עז) על שירת נשים המובלעת בשירת גברים, "ערערתי נגד מנהג זה שנהגו חרדי אשכנז. ואולם אחרי חקירה ודרישה נאמר לי כי הגאון הצדיק ר"ע הילדסהיימר ז"ל וכן הגרש"ר הירש ז"ל בפרנקפורט על נהר מיין התירו בזמירות קודש לזמר יחד, והטעם משום דתרי קלא לא משתמעי וכיון שמזמרים יחד אין חשש איסור, אבל לא נחה דעתי בזה וחפשתי ומצאתי בשדי חמד מערכת קול, שהביא בשם רב ספרדי להתיר זמירות קודש של אנשים ונשים יחד".