כדכד כתב:מה שהמשנה ברורה כותב בהקדמה זה לא שמכיוון שעברו כמה שנים מהשע"ת והבה"ט הוא כותב את המשנה ברורה.
הוא ראה צורך לכתוב משנה ברורה בלי קשר.
מה שהוא כותב זה שהיו הרבה פוסקים אחרי הבאר היטב ולא הביאם השערי תשובה שהיה אחרי הבאר היטב כי אם מעט מזעיר ולכן ראה לנכון לסכם את כלל הפוסקים ולציין בשער הציון מבטן מי יצאו הפנינים האלו
אחרי שהמשנה ברורה עשה מה שעשה אין שום צורך שיבוא מישהו לכתוב עוד משנה ברורה ומה ששייך זה רק להוסיף התייחסות לנידונים של מציאות שהשתנתה מאז המשנה ברורה ועל זה יש אין סוף ספרים היום
לא נכון עיין בהקדמה לחלק א' שכתב שעבר מתקופתו של הבה"ט מאה ושלושים שנה ונתרבו הדינים
ספרים וועלט כתב:הוגה בתלמודו כתב:האם מותר לי לפסוק לעצמי וללכת כדברי הערוה"ש ולא כדברי המשנ"ב.
דכבר ידועים דברי ר"מ פינשטיין והב הנקין שפסיקתו עדיפה על המשנ"ב לפחות בח"ג וח"א.
מה מיוחד בחלקים אלו?
שאת חלקים אלו ראה הערוה"ש כיון שיצאו לפני שהוציא את הערוה"ש או"ח שיצא אחר חו"מ ואם בכ"ז חלק כן הלכה
הקישון33 כתב:הוגה בתלמודו כתב:ועוד שואל אני האם לא מן הראוי שיצא גברא רבה ויכתוב משנה בורוה לזמננו שהרי כתב המשנ"ב בהקדמה שעשה כך אחר ק"ל שנה לשע"ת ולבאר היטב ונתרבו הדינים עי"כ וא"כ גם בזמננו שעבר בערך ק"ל שנה למשנ"ב אין מן הראוי שיכתב עוד משנ"ב לזמננו ובפרט עם כל החידושים הטכנולוגיים שלא היו בזמן המשנ"ב והערוה"ש. (ואין כוונתי לספר שו"ת אלא כמשנ"ב)
יש כזה כבר בשם מהדורת 'דרשו'.
אין כוונתי לספר ליקוטים סתם אלא פוסק שיכריע ביניהם
עקביה כתב:הוגה בתלמודו כתב:האם מותר לי לפסוק לעצמי וללכת כדברי הערוה"ש ולא כדברי המשנ"ב.
למה לא?
שהרי נתקבל המשנ"ב בכל תפוצות ישראל והאם אני יכול לשנות מכך
זאב ערבות כתב:הוגה בתלמודו כתב:האם מותר לי לפסוק לעצמי וללכת כדברי הערוה"ש ולא כדברי המשנ"ב.
אפשר להביא דוגמאות?
עיין סימן ש"ב ס"א ס"ב ס"ד ס"ה
ש"ג ס"ב ס"ד
שי"ד ס"ב ס"ג ס"א ס"ז ס"ח
שי"ג ס"א ס"ב
של"ט ס"ב ס"ג
זה רק מה שעולה לי בראש כרגע כמובן שיש עוד מאות