מחולת המחנים כתב:מי שקרא ההפטרה וטעה טעות שיש בה שינוי במשמעות הענין, האם חוזר כמו בקריאת התורה?
והאם יש הבדל בזה בין קורא בנביא ע"ג קלף לבין קורא מתוך הספר ובדפוס?
היכן נתבאר הדבר בספרי הפוסקים.
בתודה מראש לעונים
בתשובות והנהגות - כרך ב סימן צד: ואעתיק כאן שמועה בשם הגר"ח מבריסק זצ"ל בענין טעות הבעל קורא אפילו בנגינות, שהרמ"א ר"ס קמ"ב דעתו דמה שאם הבעל קורא טעה אפילו בדקדוק אות אחת מחזירין אותו, היינו בשינוי שמשתנה על ידי זה הענין, אבל טעה בנגינת טעם או בניקוד אין מחזירין אותו אבל גוערין בו ע"ש, ובביאור הגר"א מציין כמ"ש במגילה בירושלמי, וצ"ע דמשמע דדוקא במגילה אין מדקדקין כה"ג וצ"ע עכ"ל הגר"א, ומעכשיו בקריאת התורה הגר"ח זצ"ל החמיר מאד בקריאת התורה להחזיר הבעל קורא על כל טעות בין בניקוד ובין בטעמים, ובנו הגרמ"ס זצ"ל הסביר החילוק בין קריאת התורה למגילה... (מרשימות הגר"מ שורקין שליט"א). ומיהו עיין בדברינו בח"א סימן ת"א שבק"ש נכון לדקדק מאוד וכדאיתא בשו"ע, ע"ש.
ומיהו במק"א העלתי שבפסקי טעמים בסוף הפסוק או באמצע אם הפירוש משתנה על ידם צריך ליזהר בזה מאד מאד, אבל בנגינות לבד נהגנו להקל. (
ולפי השמועה, הגר"ח זצ"ל דקדק ודרש גם בהפטרה שיקראו כדין עם כל הנגינות דוקא, ועמד סמוך לשמוע שהקריאה ונגינות כדין וכהלכה).
וע"ע בספר רבבות אפרים ח"ו סימן קנ"ד אות ב', ובמצורף פה: