ידוע הסיפור על רבי סעדיה גאון שראוהו תלמידיו מצטער/מסתגף לשוב בתשובה, ושאלוהו מה הטעם, וסיפר להם שפעם הוא עצמו התארח במקום שאין מכירים אותו, וכיבדוהו כראוי לכל אורח רגיל, וכשנודעה למארח גדולת האורח - ביקש מחילה רבה על שלא כיבדו כראוי לכבד את רס"ג.
וסיים רבינו סעדיה גאון ואמר: אף אני בכל יום נודעת לי גדולת הבורא יותר מאתמול, אז יש לי לבקש מחילה על שלא כיבדתיו אמש כראוי.
בינתיים המקור הכי קדום שמצאתי הוא ב"סידורו של שבת", ח"ב דרוש ג פסקא ג.
האם יש מקור קדום יותר?
ראיתי מי שמציין לחובת הלבבות שער עבודת האלוקים, ומקופיא לא מצאתי שם מעשה זה.