אם הם נעלמו ? להיכן נעלמו- ולמה ? הזית והתמר !

[יהודהא]

אם הם נעלמו ? להיכן - ולמה ? הזית והתמר !

א.
במדבר יג כג
כג וַיָּבֹאוּ עַד נַחַל אֶשְׁכֹּל וַיִּכְרְתוּ מִשָּׁם זְמוֹרָה וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים.במדבר יג, כג.

ולאן נעלמו שאר הדברים משבעת המינים ? הזית התמר חיטה ושעורה ?

אז ראשית נווכח בקשר החזק בין הגפן והרימון שבמשא המרגלים לפי הופעתם בתנך :

1. וְאֶשְׁכּוֹל עֲנָבִים אֶחָד וַיִּשָּׂאֻהוּ בַמּוֹט בִּשְׁנָיִם וּמִן הָרִמֹּנִים וּמִן הַתְּאֵנִים.במדבר יג, כג

2. וכשבנ"י התלוננו במי-מריבה, אמרו " ולמה העליתונו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה, לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון (במדבר כ 5):.

3. .....ועד הגפן והתאנה והרימון (חגי ב, 19).

4. .......הפרחה הגפן הנצו הרמונים (שה"ש ו,11).
.
5. ....פתח הסמדר הנצו הרמונים (שה"ש ז,13).

6. .....אשקך מיין הרקח מעסיס רימוני (שה"ש ח,2).

7. ....הַגֶּפֶן הוֹבִישָׁה, וְהַתְּאֵנָה אֻמְלָלָה, רִמּוֹן גַּם-תָּמָר וְתַפּוּחַ, כָּל-עֲצֵי הַשָּׂדֶה יָבֵשׁוּ כִּי-הֹבִישׁ שָׂשׂוֹן, מִן-בְּנֵי אָדָם" (יואל א', י"ב).

בכל הנל יש הצמדה בין הגפן ללרימון ולעיתים גם התאנה ,אולם הזית נעדר,
והשאלה העולה מדוע המרגלים לא הביאו גם את המינים האחרים דגן זיתים ותמר . ןאפשר שהביאו רק פירות ולכן לא הביאו חיטה ושעורה, אבל עדיין יקשה מהיעדרותם של הזית והתמר .

ב.
החתם סופר-
לשאלה זו מתייחסים המפרשים .והחתם סופר מסביר " שהשפע שהיה לו לרדת לזית ולתמר מהשמיים - ירד לישראל במן. ולכן הזיתים והתמר שצמחו אז בארץ "ל ק ו " כי ניטל שפעם ולא היה פריים משונה לטוב , על כן ל א הביאום המרגלים" לבנ"י.
ובלשונו של ר מאיר שמחה ",שכל זה [שמן ודבש] היו טועמין בהמן שטעמו כצפיחית בדבש ולשד השמן".
דהיינו הברכה בהם נדדה מגידולי א"י - למן של בנ"י במדבר.


ויש סמך לכך שהרי הפסוק מעיד :
1. (שמות טז 31): "...והוא כזרע גד לבן, וטעמו כצפיחית בדבש =תמר.
2. (במדבר יא 8): "...והיה טעמו כטעם לשד השמן " = זית.

ומשום כך- המרגלים, כשהם רצו להראות לבנ"י את טוב הארץ, הביאו דווקא את שלושת הפירות שבנ"י לא זכו לטעום במדבר – " אשכול ענבים... ומן הרימונים ומן התאנים ".

ורואים זאת גם כשבנ"י התלוננו במי-מריבה, הם אמרו (במדבר כ 5): " ולמה העליתונו ממצרים להביא אותנו אל המקום הרע הזה, לא מקום זרע ותאנה וגפן ורימון ... " – הם לא התלוננו על זיתים וגם לא על 'דבש'. [לחתם סופר הביאו 4 דברים כולל הדבש = תמר].


ג.
מזון עתיר אנרגייה-

המהרשא על הגמרא-
"אמר רבי יוחנן משום רבי מאיר: כל לשון הרע שאין בו דבר אמת בתחילתו – אין מתקיים בסופו".

המהרש"א גם הוא עמד על התמיהה זו- וכתב שהם בכוונה לא הביאו חיטה שעורה וזית כדי לומר לבני ישראל "חלק האמת" שיש בה גפן תאנה ורימון כולם משובחים.
ואחריו את "החלק השקרי " שאין בה חיטה, שעורה וזית= שמן - שהם עיקר חיי נפש.. ובמילים אחרות שמהברכה "דגנך תירושך ויצהרך " נחסרו שתי שליש.רק התירוש נשאר ואילו הדגן והיצהר חדלו. [ צירוף זה מוזכר בדברים יא,במדבר יח, ירמיהו לא, דבה"ב לא, ובנחמיה יג.].

ואלו דבריו בסוטה לה ,א.
.....ונראה לפרש לפי ששלחו המרגלים על ב' דברים: האחד, להודיעם אם אפשר לכובשה; והשני, אם יש בה חיי נפש,... ולפי שנשתבחה ארץ ישראל בשבעה מינים, שנאמר: "ארץ חיטה ושעורה גפן ותאנה ורימון. ארץ זית שמן ודבש", ועיקר חיי נפש שבהן הם חיטה ושעורה ושמן, כדאמרינן פרק הספינה (בבא בתרא צ ע"ב): "אין מוציאין פירות מא"י, דברים שיש בהן חיי נפש, כגון: יינות ושמנים וסלתות. ..

......" לפי שהן עיקר חיי נפש השתא כשבאו, סיפר הכתוב שבאו בתחילה לומר דבר אמת, כדי להוציא דיבה על הארץ שאין בה רק אלו ארבעה מינים, שהן הג' מינים שהביאו עמהם מן הגפן ומן התאנים ומן הרימונים, ואמרו "וגם זבת חלב ודבש היא" [= תמר] ודקדקו לסיים בדבר שקר ודיבה "וזה פריה" – שהראום. אבל עיקר חיי הנפש שהם שאר הג' מינים: חיטה ושעורה ושמן – אין בה ". [למהרשא הביאו 4 דברים שכולל תמר - בדבש].

ד. מכמה קלוריות ?
ויש שהרחיבו במהרשא -והסבירו זאת בהקשר לחלק מאבות המזון: פחמימו סוכרים ושומנים (אין התייסות לחלבונים).
.
* חיטה ושעורה מכילים עמילן שהוא פחמימה עתירת אנרגיה. [ 4 קלוריות לגרם]
* שמן מכיל אנרגיה רבה. [9 קלוריות לגרם].
* אבל הפירות מכילים חד סוכרים. [3.3 קלוריות לגרם]
* ולכן פירות חיים מכילים מעט אנרגיה, יחסית ללחם ושמן.

וזו הייתה הוצאת דיבת הארץ של עשרת השליחים-מרגלים, שהביאו מהפירות חסרי האנרגיה והסתירו מהעם שארץ ישראל השתבחה גם במיני הדגן שבה ובזיתיה עתירי השמן.

המשך יבוא בעהי.

[בריושמא]

אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
מקרא מלא הוא - ויבואו עד נחל אשכול, ויכרתו משם. שם, בנחל אשכול, אין גדלים תמרים.
מקרא מלא הוא - והימים ימי ביכורי ענבים. בימי ביכורי ענבים אין זיתים על העצים. מסיק זיתים הוא מאוחר מאוד לבציר ענבים.
לכן ציינה התורה גם מקום וגם זמן - לומר לך באותו מקום ובאותו זמן היו ענבים, היו רימונים והיו תאנים. אבל זיתים ותמרים לא היו.
וכיוון שלא היו - היאך יביאו אותם המרגלים אל עם ישראל?

[יהודהא]

אין מקרא יוצא מידי פשוטו.
מקרא מלא הוא - ויבואו עד נחל אשכול, ויכרתו משם. שם, בנחל אשכול, אין גדלים תמרים.
מקרא מלא הוא - והימים ימי ביכורי ענבים. בימי ביכורי ענבים אין זיתים על העצים. מסיק זיתים הוא מאוחר מאוד לבציר ענבים.
לכן ציינה התורה גם מקום וגם זמן - לומר לך באותו מקום ובאותו זמן היו ענבים, היו רימונים והיו תאנים. אבל זיתים ותמרים לא היו.
וכיוון שלא היו - היאך יביאו אותם המרגלים אל עם ישראל?

------------------------
יפה דנת.
ונכון - גם השכל הישר ופשטיה הכתובים - משענת ראוייה היא .
ובאם תמציא לנו כתפיים לסמוך עליו - יסדת בעוז.
ועדיין ע' פנים לתורה.
ותמה אני שחוץ מהנל - לא מצאתי שדנו בכך !
תודה.

[יהודהא]

הרחבה-
א.
דובר לעיל- רוזנצוויג ואחרים- שאפשר שהביאו דווקא פירות אלו שצמחו בעונתם או שהיו במסלול הליכתם. ויש שיאמרו שהביאו את אלה בשל הבולטות שלהם: גדלם וצבעוניותם . מה שהתאים לתפירת העלילה "היא משונה ופירותיה משונים".

מכל מקום- במצאי ובנוכחות של פירות הארץ בתיאורי הנוף של ארץ ישראל הגפן והרימון [גם האתרוג] אכן הם מובילים ותופסים מקום ראשון, לעומת הזית והדגן המשתרכים אחורה וסוגרים את הרשימה.
ועל כך להלן-


המצאי והנוכחות של פירות הארץ בתיאורי הנוף של ארץ ישראל.

בית-כנסת-מעון-נירים-104.jpg (595.22 KiB) נצפה 1004 פעמים

ב.

ארץ ישראל נשתבחה בחמשה סוגים של עצי פרי (דברים ח 8) " ארץ... וגפן ותאנה ורימון; ארץ זית שמן ודבש ". בתורה יש הבדל בין מרכזיותם של שלושת המינים הראשונים לבין שני המינים האחרונים:

מהתרשמות כללית של התיאורים הויזואליים ניווכח גם שם שהפירות הנפוצים ביותר בפסיפסים הם הגפן והרימון ...פחות את התמר והתאנה, ומעט מאד או כלל לא — את הזית.

הפירות הנפוצים ביותר בפסיפסים הם שריגי גפן ואשכולותיה,
ופחות מהם הרימונים - עץ הרימון, מופיע כמעט בכל מקבץ של עצי פרי, בציור ובפסיפס.

אמנם הגפן היתה מקור כלכלי חשוב, אבל כך גם הזית והתמר שאינם באים לידי ביטוי בפסיפסים כמו הרימון, שלא היה חשוב באותה מידה. אז מדוע אין יצוג של הזית בצורה ברורה ורבה יותר, וכך גם של החיטה והשעורה, שהיו ילידות הארץ ושימשו כמקור המזון העיקרי. ואפשר שהסיבה קשורה להופעה שאינה מרשימה וממעטת למשוך את העין , גם בצורתם וגם בשל צבעם .

בית-כנסת-מעון-נירים-30-10247ענבים.jpg (179.53 KiB) נצפה 1004 פעמים

ג.
נוכחותם הבולטת של הגפן והרימון מלווים אנו בתיאורי נוף הארץ בכתב או בציורום תבליטים וכדומה משך אלפי שנים.

בכתב-
קיום תרבות יין מפוארת היתה ידועה ברחבי המזרח הקדום.אחד הפרעונים "אוני" שחי לפני אלפי שנים - יצא לא"י למסע עונשין לדיכוי מרד בכנען ודיווח כי " חילותיו הרסו את המבצרים…וכרתו את עצי התאנים והגפנים.
באגרת סינוהת המצרי (כנל) פקיד בחצרו של פרעה אמונחטאפ הראשון, שנמלט לארץ החיתים,[ ארץישראל] אנו קוראים על הארץ, כי "היא הייתה ארץ נפלאה .. שמה…הצמיחה תאנים וענבים ויינה רב ממים".

בפסיפסים -
כנל-גם בפסיפסים הרבים שנמצאו בארץ ישראל של יהודים ונכרים – נוכותם המרובה של הגפן והרימון בולטת לעין.
הגפן הוא אחד הענפים החקלאיים החשובים בכלכלתה הקדומה של ארץ ישראל בהתאמה לכך- וגם בשל יופיה הויזואלי של הגפן, היא היתה לענף החקלאי הנפוץ ביותר מבין כל הענפים המיוצגים באמצעות פסיפסי ארץ ישראל,
והיא מעוטרת על 104 פסיפסים שהם 83% מתוך כלל הפסיפסים בהם מוצגת תוצרת חקלאית.
. הרימון הוא הגידול השני בשכיחותו בפסיפסי ארץ ישראל, הוא מעוצב במגוון אופנים ב-50 פסיפסים שהם 37% מתוך כלל הפסיפסים בהם מוצגת תוצרת חקלאית.

בית-כנסת-מעון-נירים רימונים-4.jpg (193.68 KiB) נצפה 1002 פעמים

ד.
במחקר שנערך בודדו 134 פסיפסים שאותרו בהם איורים הקשורים לחקלאות. חלק מן הדגמים לא היו מוכרים לחוקרים עד כה. בפסיפסים אלו תועדו 30 מיני גידולים צמחיים ןגם כאן מתאמתת לנו מעמדם השונה של הגידולים.

להלן מספר הפעמים בהם מופיע הפרי :
גפן -36. רימון -12. אתרוג-12. אבטיח \מלון -10. תאנה -9. תפוח 7. אפרסק -6. אורן - 5. אגס -3. פיקוס -3. לופה -3. משמש -3. זית-2. דגן -2 תמר – 1. קנרס – 1. אספרגוס -1.

ברשימה בולטת גם הנוכחות המרשימה של האתרוג 12 פעם.
גפן -36.
רימון -12.
תאנה -9.
..
..
זית-2.
דגן -2.
תמר -1. [מפני שהמחקר היה רק על הפסיפסים בהם מוצגת תוצרת חקלאית. מתקבל רושם שגוי -שכן במקומות רבים אחרים תמונת התמר פופולארית ביותר ומרשימה בנוכחותה על גבי פסיפסים ציורים ומטבעות].

גפן רימון זית 2.jpg (35.24 KiB) נצפה 1004 פעמים

ה.
הפירות הנפוצים ביותר בפסיפסים הם שריגי גפן ואשכולותיה,
ופחות מהם הרימונים - עץ הרימון, מופיע רבות במקבצים של עצי פרי, בציור ובפסיפס.
צמחים אחדים שהיו נפוצים בארץ או שהיו בעלי חשיבות כלכלית גדולה, הוזכרו פעמים רבות. אולם, תדירות ההופעות של מין מסויים לא בהכרח מלמדת בוודאות על חשיבותו שכיחותו ומידת תפוצתו. ובמקרים מסויימים הצמח הוזכר פעמים רבות בשל תכונותיו המיוחדות ושימושו כסמל, משל או מטפורה.
למשל, 'רימון' הוזכר פעמים רבות יותר מתאנה, שהיתה חשובה יותר ממנו. משום כך, לאיזכורי הצומח בתנך שימשו סיבות מגוונות כל מקום לפי תפקידו ויעודו. ומעל לכל אלו קיים הרובד שקדושתו נקבעה על ידי בורא העולם ומשכך נסתרו מעימנו צפונותיו.

[יהודהא]

אז מהו מספר הצמחים המוזכרים בתנך ובחזל ?

. .בסך הכל הוזכרו בתנ"ך כ-100 מיני צמחים.
בתורה הוזכרו רק כ- 50 שמות צמחים ביניהם שבעת המינים שנתברכה בהם ארץ ישראל, ארבעת המינים הניטלים בסוכות, צמחי שמן המשחה והקטורת,
עם המינים שאכלו בני ישראל במצרים במקרא נמנו רק חמישה: "וזכרנו… את הקשואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים" (במדבר י"א, ה'), שאליהם התגעגעו בלכתם במדבר.

ואילו בחזל מוזכרים כבר למעלה מ־500 גידולים שונים, מתוכם זוהו כמעט 150 מינים .
8 - מיני דגנים, 20 מיני קטניות, 24 מינים הקרויים 'ירקות' למאכל וביניהם גם דלועיים, כ מעט 30 מינים של עצי פרי,ועשרים מיני צומח עשבוניים ועצי סרק.
אולם הגידולים העיקריים, ללא ספק, היו חיטה, זית וגפן והם מוזכרים מאות פעמים בתלמוד, הרבה יותר
מכל מין אחר.

[יהודהא]

נכון שכחתי.
הוזכר לי שגם אשכול זה מהעבר - שייך לפרשת "שלח" ולסיפור המרגלים.
ותודה ל ב.ג. על כך.

[מרחביה]

צילום מסך 2024-06-30 113336.png (303.91 KiB) נצפה 290 פעמים

מכאן: viewtopic.php?f=7&t=39426&p=839632#p839632
[ואפשר להעיר על דבריו, שאם אכן זית ותמר לא היו מצויים במצריים, לא היו ישראל יודעים בהם שהם משונים, ולכן לא הביאום המרגלים].