יום עיון לתורה וארכאולוגיה

[מטמוני ארץ]

יומעיון.jpg (215.67 KiB) נצפה 15071 פעמים

[אדג]

ראה אשכולות סמוכים: איזו חיה זו ראם, וכן בדיון המעניין אודות ההסתמכות על מחקר ארכיאלוגי בהלכה.

קישורים:
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=5366
http://www.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=4214

(כ"ק האדמו"ר... בעל מוזיאון! זה נראה כמו כלאיים דאורייתא, לא כך? התואר הכי מוזר שפגשתי אי-פעם בחיי).

[נוטר הכרמים]

מטמוני ארץ,

אפשר לבקש יותר פרטים, על האגודה, העומדים בראשה, מטרותיה ויעדיה, היקף פעילותה וכו'.

[מלבד הת"ח המופלגים האמורים ליטול חלק (דוג' הגרי"מ שטרן והגר"ז קורן], אמורים באי הכנס להחשף לדעות מפי אנשי מדע כאלו ואחרים, מי אחראי על אופי התכנים?].

[חיים]

האדמו"ר מהמוזיאון הוא לא זה שהיתה עליו [ובעיקר על החיות המפוצלחות שבמוזיאונו] כתבה נרחבת בעיתון 'משפחה'?

[נטורי קרתא]

הקשתי בגוגל "מטמוני ארץ" והתוצאה הראשונה הובילה כצפוי לאתר של האגודה (http://www.joakids.org/). בלשונית בשם "האגודה ותעודתה" מצאתי באופן מפתיע למדי את הפירוט הבא:

אגודת “מטמוני ארץ” נוסדה לפני כמה שנים על ידי קבוצת תלמידי חכמים, היסטוריונים תורניים, עורכי ספרים תורניים, מומחים בארכיאולוגיה תורנית ואנשי חינוך מוערכים.
על חברי האגודה נמנים אישים ידועים בתחומיהם, המשלבים באישיותם תורה ומדע, השכלה גבוהה וקשיבות קהילתית. ביניהם יצוינו: הרב יהודה לנדי, היסטוריון וחוקר תורני; הרב ישעיה לוי, מראשי מערכת הש”ס המבואר ‘שוטנשטיין’; הרב יצחק ברוך רוזנבלום, מחבר, עורך כתב העת האלקטרוני דאצ’ה; הרב חיים שולביץ, מרביץ תורה ומחבר ספרים, הרב אליהו סולוביצ’יק, חוקר תלמודי ואיש חינוך, ועוד. כנשיא האגודה מכהן ההיסטוריון הנודע הרב בערל ויין שליט”א.
האגודה נוצרה מתוך הבנה בצורך השעה להעצמת ההעשרה התורנית של תלמידים והרחבת זויות הראיה שלהם בתחומים הנלמדים. אנשי “מטמוני ארץ” מאמינים שהרחבה בלמידה ובצורות החשיבה, מעשירה את דעת התלמיד, מאפשרת לו לחוות את הלמידה בעוצמה רבה יותר ונותנת לו את הכלים להכיל בקרבו תחומי דעת רבים לשם ה’ ולכבודו.
ייעודה של “מטמוני ארץ” להוות שלוחה בתוך מערכות החינוך התורני שתעמיד לרשות התלמידים כלים שונים בתחומים מדעיים-תורניים כמו: ארכיאולוגיה, היסטוריה, חקלאות קדומה, הכרת הווי החיים הקדום בכלל, הכרת הארץ ועוד, ככלי עזר לחינוכם התורני והעשרת זוית הראיה התורנית שלהם.

תעודת מטמוני ארץ וחזונה
תעודת ‘מטמוני ארץ’ היא להעשיר את ילדי ישראל בהכרה חווייתית את הווי החיים היהודי הקדום. נכסי צאן הברזל של אומותינו, המקרא, המשנה, התלמוד והמדרש, מושתתים על הווי החיים של זמנם, שהשתנה עד זמננו לבלתי הכר. עובדה זו מהווה מכשול להבנת דברי חכמינו ומקשה על הלומד בהם להתמזג עם המסרים החבויים בהם. הכרה חווייתית של הנוער לצורת החיים הקדומה תֶּפַתֵּח אצלו זיקה רגשית לַעָבַר ולמה שהוא מייצג, תֶּעַבֶּה אצלו את תחושת השייכות הקולקטיבית של עם ישראל ותעצים אצלו את תחושת האחריות האישית בשימור הערכים היהודים.

המוזיאון התלמודי הפעיל
‘מטמוני ארץ’ פועלת להקמת ‘מוזיאון תלמודי פעיל’ בירושלים אשר יציג בשלל דרכים וצורות את צורת החיים המעשיים כפי שהיו בזמן כתיבת התורה שבעל פה ואשר עליהם מתבססים דברי חז”ל. המוזיאון יכלול; פריטי לבוש, כלי בית, כלי תעשיה, בתים, חצרות, מובאות, רחובות ושווקים, שדות וכרמים על כליהם, דרכי עבודתם וצורות המסחר שלהם. המוזיאון ישמש את כלל הנוער היהודי בעולם, והוא יהווה עבורם כלי עזר להבנת דברי חכמינו במשנה, בתלמוד, בהלכה ובאגדה.
המוזיאון יקים שלוחה בגליל העליון, ביישוב העתיק בית שערים – מקום מושבו של רבי יהודה הנשיא ומקום מושב הסנהדרין ואשר שם נכתבה המשנה, אשר ישוחזר כולו וייהפך למוקד עליה לרגל לימודית וחווייתית. לשם יישום התוכנית, נמצא ‘מטמוני ארץ’ במגעים עם רשות הטבע והגנים, ומנהל תוכנית מורשת במשרד ראש הממשלה.
שלוחה נוספת של המוזיאון, מתוכנן בגבעה קדומה הידוע בשם ‘ח’רבת בד עיסא’ הנמצאת בתוככי העיר החרדית ‘מודיעין עילית’. מדובר ביישוב יהודי קדום שהתקיים על גבעה זו מאמצע ימי הבית השני ועד למרד בר-כוכבא. ‘מטמוני ארץ’ מתכננת יחד עם רשות העתיקות ועיריית מודיעין עלית, על מנת לשחזר את בית הכנסת הנמצא במקום ולהקים מרכז לימודי ומבקרים במקום. (כאן צריך לינק להרחבה).

חוגי העשרה
‘מטמוני ארץ’ פועלת לחשוף את התלמידים בחינוך התורני; לידיעת ההיסטוריה היהודית, להכרת הגיאוגרפיה של ארץ ישראל ובבל ולגישה בלתי אמצעית לממצאי הארכיאולוגיה המקראית והתלמודית. לשם כך פועלים ‘במטמוני ארץ’ להכנת חוגי העשרה במוסדות החינוך התורני בישראל. תכני החוגים רחבים ומגוונים, ואולם הפעילות כעת מתמקדת בסדרת חוגים שתחת הכותרת: “שילוב מקורות רבניים למחקר ההיסטורי והארכיאולוגי”. בידינו עשרות רבות של שיעורים בשלבים שונים של מוכנות, המבוססים על ידע תורני רחב ומעמיק ועל ידע מקצועי, מחקרי ומדעי ברמה הגבוהה ביותר.

הכשרת אתרים ארכיאולוגיים והכנת מדריכים
‘מטמוני ארץ’ הגיעה לסיכומים עם יושב ראש רשות העתיקות מר שוקה דורפמן, ועם רשות הטבע והגנים, לבחירת רשימת אתרים שיעברו התאמה והכשרה לסיורים תורניים. אנו בעיצומה של בדיקת אתרים בעלי פוטנציאל גבוה לסיורי תוכן תורניים על מנת לתת סדר עדיפות לאתרים אלו להתאימם לחינוך התורני.
הדרך הנכונה בהכשרת עשרות רבות של מדריכים, היא לבנות צוות של כששה מורים-מדריכים מבוגרים, בעלי ניסיון חינוכי עשיר, ולתת להם את הכלים להכשיר דור של מדריכים. ההכשרה תהיה תורנית וחינוכית. לשם כך נזמין מרצים תלמדי חכמים, אנשי ארכיאולוגיה, אנשי חינוך מהאקדמיה ומרצים אורחים מתחומים שונים.

* * *

‘מטמוני ארץ’ מאמינה שפיתוח ערוצי ההיסטוריה והארכיאולוגיה בחינוך התורני המוסדי, ייתן מענה חלקי למשברי המוטיבציה הגלויים והסמויים המתקיימים לדאבוננו בישיבות. עבודות מחקר שונות מצביעות על כך שההתמקדות היחידנית בחשיבה תורנית מופשטת, בחינוך התורני, מהווה אחד הגורמים המשמעותיים למשברים, אצל תלמידים שאינם מתוכנתים לסוג זה של חשיבה, ושל תלמידים שאינם עומדים בלחץ ההישגיות שנוצר בהצבת יעד אחד להערכה.
אנו תפלה, שחפץ ה’ יצליח בידינו להעשיר את החינוך התורני ולהרחיבו על פני כל הספקטרום התורני, לכבוד התורה ולרווחת למידה והוגיה.

[חיים]

‘מטמוני ארץ’ מאמינה שפיתוח ערוצי ההיסטוריה והארכיאולוגיה בחינוך התורני המוסדי, ייתן מענה חלקי למשברי המוטיבציה הגלויים והסמויים המתקיימים לדאבוננו בישיבות. עבודות מחקר שונות מצביעות על כך שההתמקדות היחידנית בחשיבה תורנית מופשטת, בחינוך התורני, מהווה אחד הגורמים המשמעותיים למשברים, אצל תלמידים שאינם מתוכנתים לסוג זה של חשיבה, ושל תלמידים שאינם עומדים בלחץ ההישגיות שנוצר בהצבת יעד אחד להערכה.

ובכן, רותמים את המדע להצלה חלקית של עולם הישיבות.

[שבטיישראל]

ה"ליאזנא"\ יואל קטן \ בערל וויין .....

נראה שיהי' אפשר להתפלל שם תפילת ערבית כשהחמה עדיין עומדת באמצע הרקיע ...

[אדג]

‘מטמוני ארץ’ מאמינה שפיתוח ערוצי ההיסטוריה והארכיאולוגיה בחינוך התורני המוסדי, ייתן מענה חלקי למשברי המוטיבציה הגלויים והסמויים המתקיימים לדאבוננו בישיבות. עבודות מחקר שונות מצביעות על כך שההתמקדות היחידנית בחשיבה תורנית מופשטת, בחינוך התורני, מהווה אחד הגורמים המשמעותיים למשברים, אצל תלמידים שאינם מתוכנתים לסוג זה של חשיבה, ושל תלמידים שאינם עומדים בלחץ ההישגיות שנוצר בהצבת יעד אחד להערכה.[/b]

וובכן, רותמים את המדע להצלה חלקית של עולם הישיבות.

ובכן לפי היעדים הכבירים והתקוות האדירות של מגלי המטמוניות בראשות ר' אליהו סולובייצ'יק שיחי' והיוזמות הנועזות והיומרניות שנטלו על שכמם, מותר לנו לצפות לאיזו סמכות רוחנית מגדולי התורה המקובלים שיפרוס חסות על כל התוכנית, לרבות הניתוחים המלומדים על המתרחש בישיבות והמשברים אשר פוקדים את התלמידים הנחשלים האומללים...

מישהו מכחיש את נשירת עשרות (או מאות) בחורים מידי שנה רק בגלל חוסר הצלחה בלימוד? אני לא יודע אם זה הפיתרון, אבל פתרון נדרש בהחלט!

[נוטר הכרמים]

לא אדרש לנכונות העובדות באשר לנושרים, [אם כי בהחלט לא ברור כי הסיבה הנ"ל היא הגורמת, אותם הנושרים שלצערי יצא לי להכיר, מקרוב או יותר מרחוק , נשרו מסיבות אחרות לגמרי, לא מחמת לחץ לימודי בכלל!].

[חיים]

אדג,
וגם את זה אי אפשר להכחיש...

הכרה חווייתית של הנוער לצורת החיים הקדומה תֶּפַתֵּח אצלו זיקה רגשית לַעָבַר ולמה שהוא מייצג, תֶּעַבֶּה אצלו את תחושת השייכות הקולקטיבית של עם ישראל ותעצים אצלו את תחושת האחריות האישית בשימור הערכים היהודים.

כל מילה פנינה.

[אדג]

בא נציג עובדות: הרבה מאוד בחורים תלמידי ישיבות, לא מרגישים סיפוק בלימודם. הם טובעים בים התלמוד ולא מתקדמים לשום מקום. השעמום מביא לידי חטא ומכאן ואילך הדרך קצרה.

מה הפתרון? איני יודע. אבל להכחיש שזו הבעיה (לפחות של חלק חשוב), אני חושב שזו טעות. כמדומני, שמבחינת קרבת הגיל אני קרוב יותר לנושא המדובר, וזה בהחלט סיבה משמעותית בנשירה. במילים אחרות, בחור שעסוק בלימוד לא נושר, סוף פסוק, ולא בגלל תורה מגנא ומצלא, הוא פשוט מלא סיפוק במה שהוא עושה. ומה שאין כן להיפך.

בנוגע לתכני הדברים הנאמרים שם, אני לא יכול לקחת אחריות, במיוחד שכמה מאנשי התוכניה הם מעט מנותקים מהמציאות (כ"'ק אדמו"ר? לא נסחפנו?), אבל עדיין זה לא פוגם ברעיון. בנוגע להצלחתו בפועל - נחיה ונראה.

(אמת שצריך להתייעץ בדעת זקנים לפני כל דבר, ובייחוד בדבר כזה הנוגע לעיקרי הנפש היהודית - לימוד התורה, אך אי-אפשר לפסול רעיון אך ורק בגלל שהוגיו-הוזיו לא עשו כן).

כל האמור לעיל, יוצא מנקודת הנחה שאכן איש מגדולי הדור שליט"א אינו עומד מאחורי פרוייקט זה, דבר הגיוני בפ"ע. אך אין לשכוח שמצודת הטעות פרושה בפני הכל, ושמא אכן נמלכו במלכים - רבנן.

[חוצפא יסגא]

שלוש תמיהות:
א. לא ברור בשל מה יצא כל כך הרבה קצף. (אלא אם כן מישהו נעלב שלא צירפו אותו לרשימת החכמים מטעם עצמם...)
ב. כל אחד רשאי לא לחבב יוזמה כלשהי, אבל מה מצדיק את הדרישה: "מותר לנו לצפות לאיזו סמכות רוחנית מגדולי התורה המקובלים שיפרוס חסות על כל התוכנית"? היכן נאמר בשו"ע שתוכנית זקוקה לסמכות וחסות?
ג. מה מעידה העובדה, שכל התגובות שנרשמו עד עתה באתר זה עסקו בגנות ובגידופים? עד כדי כך הושחתה הנפש?

[חיים]

חוצפא,
אתה צודק!
מבחינתך שאתה מרגיש נח עם הדברים,
אכן אין מקום לצווחה וקצף.

[נוטר הכרמים]

שלוש תמיהות:
א. לא ברור בשל מה יצא כל כך הרבה קצף. (אלא אם כן מישהו נעלב שלא צירפו אותו לרשימת החכמים מטעם עצמם...)
ב. כל אחד רשאי לא לחבב יוזמה כלשהי, אבל מה מצדיק את הדרישה: "מותר לנו לצפות לאיזו סמכות רוחנית מגדולי התורה המקובלים שיפרוס חסות על כל התוכנית"? היכן נאמר בשו"ע שתוכנית זקוקה לסמכות וחסות?
ג. מה מעידה העובדה, שכל התגובות שנרשמו עד עתה באתר זה עסקו בגנות ובגידופים? עד כדי כך הושחתה הנפש?

ה'חוצפה' הזו צצה ומשגשגת כל אימת שמחזיק הניקים הרבים מזדקק לה.

א. הטלת ספיקות ובירור תוכניות זה קצף?

ב. הנושא הוא לא חיבוב יוזמות. אולי הבעיה נעוצה דווקא במחשבה שתוכנית שאמורה להיות משמעותית כ"כ, לא זקוקה לסמכות וחסות?

[חוצפא יסגא]

שלוש תמיהות:
א. לא ברור בשל מה יצא כל כך הרבה קצף. (אלא אם כן מישהו נעלב שלא צירפו אותו לרשימת החכמים מטעם עצמם...)
ב. כל אחד רשאי לא לחבב יוזמה כלשהי, אבל מה מצדיק את הדרישה: "מותר לנו לצפות לאיזו סמכות רוחנית מגדולי התורה המקובלים שיפרוס חסות על כל התוכנית"? היכן נאמר בשו"ע שתוכנית זקוקה לסמכות וחסות?
ג. מה מעידה העובדה, שכל התגובות שנרשמו עד עתה באתר זה עסקו בגנות ובגידופים? עד כדי כך הושחתה הנפש?

ה'חוצפה' הזו צצה ומשגשגת כל אימת שמחזיק הניקים הרבים מזדקק לה.

א. הטלת ספיקות ובירור תוכניות זה קצף?

ב. הנושא הוא לא חיבוב יוזמות. אולי הבעיה נעוצה דווקא במחשבה שתוכנית שאמורה להיות משמעותית כ"כ, לא זקוקה לסמכות וחסות?

ג. מעידה על התוכנית ההזויה.

"אם אמר לו טול קיסם מבין שיניך, אמר לו טול קורה מבין עיניך"... מצחיק מי מתלונן על החזקת ניקים רבים.

[אדג]

ילדים, לא לריב... ;-)

[חיים]

הגיון פשוט!
נוטר כרמים מחזיק ב-1530 הודעות,
לא נראה שהדבר מעיד על החזקת ניקים [פעילים] רבים?
לא כן?

[נוטר הכרמים]

הגיון פשוט!
נוטר כרמים מחזיק ב-1530 הודעות,
לא נראה שהדבר מעיד על החזקת ניקים [פעילים] רבים?
לא כן?

נכון מאוד.

ולמען הסר לזות שפתים, אצהיר מפורשות: בעבר הייתי 'מגיב ומניב' ולאחר הפסקה של כחודש ויותר שבתי כ'נוטר הכרמים'.

הודעות ספורות ביני לביני כ'אסקופה הנדרסת', ועוד כמה בודדים בניק שאול, ותו לא מידי!

[ידיד נפש]

נוטר הכרמים, הבעיה שלך היא שאתה לוקח את הדברים יותר מידי ברצינות.
וכי מאי איכפת לך על כל הבלה בלה בלה שהם כותבים, הרי ממילא אין לזה כל סיכוי להתפתח ולהתממש. הנח לנערים להשתעשע בהזויותיהם.
אפשר לצחוק ולהתבדח, אבל נטירת כרמים בודאי אין צריך כאן.

[חכם באשי]

נטורי קרתא,
אכן מרשים מאוד מה שכתבה האגודה על עצמה, אבל על אלו תוצאות בשטח בדיוק הם יכולים להצביע? הם הרי קיימים 'כמה שנים'!
ועוד, האם גם זה יסגר בעוד זמן מה, כפי שנסגר דאצ'ה?, ואז 'חבר החכמים' יעבור ל'פורייקט' הבא, וכמובן יקים בשבילו אתר חדש עם הרבה-הרבה תוכניות...

[נוטר הכרמים]

חלק קטן מהתוכנית של הרב סולובייציק, בתחום החינוכי - פדגוגי בהקניית הגמ'. [מקור: האתר אליו שלח הלינק].

כאשר ניגש לדוגמה ללמד את סוגית יאוש שלא מדעת ונזכיר את דברי ‘אביי ורבא’ נעצור לרגע לספר קצת עליהם. נספר להם ששמו האמיתי של אביי היה ‘נחמני’ ושנקרא ‘אביי’ שיש בה ראשי התיבות של הפסוק “אשר בך ירוחם יתום” כי אביו מת לפני לידתו ואמו מתה בשעת לידתו. נספר לו שאביי היה ראש המדברים בדור הרבעי של אמוראי בבל, נספר לו שאביי גדל בבית דודו ‘רבה בר נחמני’ ושרבותיו היו רבה ורב יוסף, ושאחרי פטירת רב יוסף נתמנה לראש ישיבת פומבדיתא. כאשר נזכיר את ‘רבא’ נספר לו שהיה חברו של אביי, ושהיה ראש ישיבה במחוזא, ושבירושלמי נקרא “ר’ בא” (כלומר ר’ אבא), ושהיה תלמידו של רב נחמן ושל רב יוסף וחתנו של רב חסדא, ושבמחלוקות הרבות שלו עם אביי הלכה כמותו חוץ מיע”ל קג”ם. כמובן שנספר לתלמיד גם את המסופר על ילדותם במסכת ברכות “אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה. אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה: לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא; אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו – היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע”.

כמו כן כאשר נביא קושיא עצומה של ‘רבי עקיבא איגר’ נספר לתלמידים שהיה חי בין השנים תקכ”ב, לתקצ”ח ושזה מקביל פחות או יותר לזמנו של רבי חיים מואלוז’ין. נספר להם על שזכה שספריו התקבלו כספר יסוד בישיבות, ושפסקיו משמשות כמקור חשוב לפוסקים שאחריו. אפשר גם להוסיף להם שנולד באוסטריה, ושנלחם עם התנועה הרפורמית, ושהתחתן עם בתו של סוחר גדול שפירנס אותו במשך מספר שנים, ורק לאחר התרוששות חותנו הוכרח להתמנות לרב לפרנסתו. אפשר להקריא לתלמידים חלקים מהצואה שלו על הוצאת התשובות, בו אפשר לראות את יראת ההוראה שלו. אפשר גם לספר להם על נכדו רבי יהודה לייב איגר, שנהפך לחסיד מקורב לקוצק. אפשר לתת לתלמידים להשוות בין תירוצו של רע”א לבין תשובותיהם של אחרונים אחרים, כמו החת”ס, על אותו קושיא, בכדי ללמוד ולהפנים את תורתו של רע”א.

תיבול הסוגיה בידיעות על בעלי השמועה, יש בו קודם כל תוספת מעניינת לשיעור המשותפת לכלל התלמידים. אולם כאשר הוא נעשה בדרך ראויה, באוירה רצינית ומתוך התרגשות מתאימה, הרי הוא יוצר אצל התלמידים חיבור רגשי ומנטלי לבעלי השמועות שלא במהרה ינתק. החיבור בא לידי ביטוי ברצון לשמוע עליהם עוד ובהפיכתם לדמויות הוד ומודלים לחיקוי בבחינת דמות דיוקנו עולה לפניו. כאשר נתמיד בחיבור בין בעל השמועה לשמועה, ניצור מוטיבציה פנימית חזקה אצל התלמידים לשמוע בצמא את דברי החכמים עוד ועוד, כי הוא משלים להם את התמונה על הדמויות הנערצות.

הכרת בעלי השמועות יש בו גם עניין תורני בתחום העיוני. כי שונה היא שמועה כאשר היא נאמרת בסתם לחכם אחד, מאשר אותה שמועה כאשר היא נאמרת בשם חכם שאנו מכירים ויודעים. לכל בעל שמועה צליל יחודי המוכרת למי שפיתח לה רגישות, אומרים בשם ‘רבי חיים’ שעל אף שאינו מכיר את כל תוס’ בש”ס, אבל הוא מכיר את דרכם של בעלי התוס’ ולכן יודע מה לא יכול להיות שתוס’ אומר”. תלמידי חכמים לומדים להכיר את בעלי השמועה, מרגלה בפומיהו של ת”ח “זה מתאים לקצות” “זה מתאים לחת”ס”, אומרים על חכמים מסוימים שפעמים היו מתרצים קושיה ומסיימים “כך היה עונה רבי עקיבא איגר”, כי מרוב עיסוקם בדבריהם של בעלי השמועות למדו להכיר אותם, וכאשר נראה להם קטע חדש של דבר תורה, יוכלו לנחש פחות או יותר, מי כתבו.

[בור הגולה]

אכן הפלא ופלא. חבל שהגר"א לא ידע מדרך זו, מן הסתם היה יכול לגדול הרבה יותר.

כמו כן כאשר נביא קושיא עצומה של ‘רבי עקיבא איגר’ נספר לתלמידים שהיה חי בין השנים תקכ”ב, לתקצ”ח ושזה מקביל פחות או יותר לזמנו של רבי חיים מואלוז’ין. נספר להם על שזכה שספריו התקבלו כספר יסוד בישיבות, ושפסקיו משמשות כמקור חשוב לפוסקים שאחריו. אפשר גם להוסיף להם שנולד באוסטריה, ושנלחם עם התנועה הרפורמית, ושהתחתן עם בתו של סוחר גדול שפירנס אותו במשך מספר שנים, ורק לאחר התרוששות חותנו הוכרח להתמנות לרב לפרנסתו. אפשר להקריא לתלמידים חלקים מהצואה שלו על הוצאת התשובות, בו אפשר לראות את יראת ההוראה שלו. אפשר גם לספר להם על נכדו רבי יהודה לייב איגר, שנהפך לחסיד מקורב לקוצק. אפשר לתת לתלמידים להשוות בין תירוצו של רע”א לבין תשובותיהם של אחרונים אחרים, כמו החת”ס, על אותו קושיא, בכדי ללמוד ולהפנים את תורתו של רע”א.

כל שורה מצחיקה. למי זה חשוב שנולד באוסטריה?
וד"א, הגר"ח מוואלאזין חי תק"ט - תקפ"א, זה מקביל להגרעק"א תקכ"ב - תקצ"ח?

[חכם באשי]

חלק קטן מהתוכנית המהפכנית של הרב סולובייציק, בתחום החינוכי - פדגוגי בהקניית הגמ'. כך נלמד את יעקב ישראל או את חיים מאיר את סוגיית 'יאוש שלא מדעת', כך נבטיח את עתידנו הנצחי... [מקור: האתר אליו שלח הלינק].

כאשר ניגש לדוגמה ללמד את סוגית יאוש שלא מדעת ונזכיר את דברי ‘אביי ורבא’ נעצור לרגע לספר קצת עליהם. נספר להם ששמו האמיתי של אביי היה ‘נחמני’ ושנקרא ‘אביי’ שיש בה ראשי התיבות של הפסוק “אשר בך ירוחם יתום” כי אביו מת לפני לידתו ואמו מתה בשעת לידתו. נספר לו שאביי היה ראש המדברים בדור הרבעי של אמוראי בבל, נספר לו שאביי גדל בבית דודו ‘רבה בר נחמני’ ושרבותיו היו רבה ורב יוסף, ושאחרי פטירת רב יוסף נתמנה לראש ישיבת פומבדיתא. כאשר נזכיר את ‘רבא’ נספר לו שהיה חברו של אביי, ושהיה ראש ישיבה במחוזא, ושבירושלמי נקרא “ר’ בא” (כלומר ר’ אבא), ושהיה תלמידו של רב נחמן ושל רב יוסף וחתנו של רב חסדא, ושבמחלוקות הרבות שלו עם אביי הלכה כמותו חוץ מיע”ל קג”ם. כמובן שנספר לתלמיד גם את המסופר על ילדותם במסכת ברכות “אביי ורבא הוו יתבי קמיה דרבה. אמר להו רבה: למי מברכין? אמרי ליה: לרחמנא. ורחמנא היכא יתיב? רבא אחוי לשמי טללא; אביי נפק לברא אחוי כלפי שמיא. אמר להו רבה: תרווייכו רבנן הויתו – היינו דאמרי אינשי: בוצין בוצין מקטפיה ידיע”.

האם בכל פעם ופעם שיזכירו את אביי או רבא יצטרך המלמד/מג"ש לתת הרצאה זו או שמספיק פעם ביום או פעם בשבוע?...

[שבטיישראל]

וכך יבזבו חצי זמן הלימוד על סיפורים ...

ובסוף יהי' לנו דור הבקיאים בהיסטוריה אך עמי הארצים בש"ס ופוסקים

[איסתרא בלגינא]

וד"א, הגר"ח מוואלאזין חי תק"ט - תקפ"א, זה מקביל להגרעק"א תקכ"ב - תקצ"ח?

אם ילמדו באותו שיעור גם מעט מקצת הנצרך מחכמת החשבון והתשבורת, יראה התלמיד המשכיל כי הרעק"א מקביל ממש להגר"ח כי הוא צעיר ממנו בי"ג שנה ונפטר י"ז שנה אחריו, אלא אם כן מקביל פירושו בן גילו שנולד בבאותו יום ובאותה שעה.

[בור הגולה]

לא הבנתי אז גם הרשב"א ממש מקביל להרעק"א? כי גם הוא חי בערך שבעים וחמש שנה?

[ידיד נפש]

האם בכל פעם ופעם שיזכירו את אביי או רבא יצטרך המלמד/מג"ש לתת הרצאה זו או שמספיק פעם ביום או פעם בשבוע?...

זה מזכיר באופן די מפתיע את הגמרות של שטיינזלץ. מידי פעם יש מדור המספר על תולדות החכמים והסבר על הצמחייה...

[איסתרא בלגינא]

לא הבנתי אז גם הרשב"א ממש מקביל להרעק"א? כי גם הוא חי בערך שבעים וחמש שנה?

זאת אמורה להיות בדיחה? לא דיברתי בכלל על כמה זמן כל אחד חי.

הרעק"א לא חי י"ג שנה פחות מהגר"ח (אלא שש שנים יותר) אלא צעיר ממנו בי"ג שנה, ונפטר י"ז שנה אחריו, וחיו יחדיו על פני האדמה משנת תקכ"ב ועד תקפ"א דדהיינו נ"ט שנים, בעוד שניהם צעירים מהרשב"א בכמה מאות שנים ולא ראוהו ולא ראו את מי שראה את מי שראהו.

אכן, לא היה מזיק שיעור קצר ובסיסי בתורת החשבון.

[ישבב הסופר]

כשלעצמי אני אוחז שידיעת שלשלת היחס בתולדות התנאים והאמוראים עוזר מאוד בהבנת מסירת התורה ומבנה הגמרא, וזה מבהיר ומאיר את דברי חז"ל בהלכה ואגדה, ומבשרי אחזה שכשאני רואה בסוגיא את הרקע ההיסטורי מאחורי הקלעים, השמועות נסדרות בפי בקלות.
כמו כן ידיעת תולדות הפוסקים ומיקומם, ממי קיבלו ואל מי מסרו, עוזר בהבנת תולדות ההלכה והמנהג בישראל. אין ספק שנתינת רקע בכל מקצוע שבתורה עוזר המון להבנת הדברים.
אבל מכל מקום, ברור שאי אפשר לחנך בחורים בדרך זה ולמלאות סאתם בנתוני היסטוריה וסיפורי תולדות, ובוודאי שלא לערב את זה באמצע לימוד סוגיא קשה. אין ידיעת הדברים הללו אלא מעלה ממעלות ההשתלמות, וכל שוחר חכמה ימצאנה בבוא העת לכך.

[ידיד נפש]

לא הבנתי אז גם הרשב"א ממש מקביל להרעק"א? כי גם הוא חי בערך שבעים וחמש שנה?

מה כל כך קשה להבין? הם חיו כמה שנים טובות באותה תקופה ממש.

[שבטיישראל]

כשלעצמי אני אוחז שידיעת שלשלת היחס בתולדות התנאים והאמוראים עוזר מאוד בהבנת מסירת התורה ומבנה הגמרא, וזה מבהיר ומאיר את דברי חז"ל בהלכה ואגדה, ומבשרי אחזה שכשאני רואה בסוגיא את הרקע ההיסטורי מאחורי הקלעים, השמועות נסדרות בפי בקלות.
כמו כן ידיעת תולדות הפוסקים ומיקומם, ממי קיבלו ואל מי מסרו, עוזר בהבנת תולדות ההלכה והמנהג בישראל. אין ספק שנתינת רקע בכל מקצוע שבתורה עוזר המון להבנת הדברים.
אבל מכל מקום, ברור שאי אפשר לחנך בחורים בדרך זה ולמלאות סאתם בנתוני היסטוריה וסיפורי תולדות, ובוודאי שלא לערב את זה באמצע לימוד סוגיא קשה. אין ידיעת הדברים הללו אלא מעלה ממעלות ההשתלמות, וכל שוחר חכמה ימצאנה בבוא העת לכך.

נכון, צודק במאת האחוזים

ואכן גם דעתי שצריך לקבוע שיעור בתולדות ישראל גם על הבנים (רק לבנות מותר ?)
ומ"מ זה לא נכנס באמצע השיעור על הדף גמ' !!

[נטורי קרתא]

זר אם היה נקלע להכא, היה סבור שכל בעלי הניקים הקוראים תיגר על הרעיון ללמד מעט היסטוריה בסיסית העשויה לסייע בהבנת דברי חכמים, הם ת"ח המייגעים את מוחם רק בהויות דאביי ורבא, ביאוש 'בכח' או יאוש בפועל', ובסברת באיסורא אתא לידיה'. אבל אם היתה עומדת לו סבלנותו של אותו זר, היה מגלה עד מהרה שכל בעלי הניקים הקוראים תיגר, הם עצמם כל עיסוקם בתולדותיו של ר' אליקום ב"ר געציל שדוד חותנו היה רב בקוסטנטין ישן, ושמחה גדולה אחזתם כשגילו את מצבתה של אחותו. צאו ובדקו!

ולעצם הענין, ראוי לעיין בהקדמות שם הגדולים וסדר הדורות.

[נוטר הכרמים]

זר אם היה נקלע להכא, היה סבור שכל בעלי הניקים הקוראים תיגר על הרעיון ללמד מעט היסטוריה בסיסית העשויה לסייע בהבנת דברי חכמים, הם ת"ח המייגעים את מוחם רק בהויות דאביי ורבא, ביאוש 'בכח' או יאוש בפועל', ובסברת באיסורא אתא לידיה'. אבל אם היתה עומדת לו סבלנותו של אותו זר, היה מגלה עד מהרה שכל בעלי הניקים הקוראים תיגר, הם עצמם כל עיסוקם בתולדותיו של ר' אליקום ב"ר געציל שדוד חותנו היה רב בקוסטנטין ישן, ושמחה גדולה אחזתם כשגילו את מצבתה של אחותו. צאו ובדקו!

ולעצם הענין, ראוי לעיין בהקדמות שם הגדולים וסדר הדורות.

וכי ההודעות בפורום מלמדות על 'כל עיסוקם' של כותביהם? רצונך בקבצי החידו"ת בסוגיות חמורות שבש"ס וכן בירורי הלכה שיצאו מתחת ידם בשנים האחרונות? [חלקם מצוי באוצר].

[בור הגולה]

מובן שאין ענין שם הגדולים לכאן, כמו שכבר הסבירו הקודמים.

אגב, כמדומה שאייזנשטט היתה במדינת הונגריה בתוקפת רעק"א.

[שבטיישראל]

אגב, כמדומה שאייזנשטט היתה במדינת הונגריה בתוקפת רעק"א.

בימי הגרע"א לא היתה מדינה עצמאית להונגריה

אייזנשטאט נמצא בחבל "בורגנלאנד" (כהיום באושטרייך - ליד הגבול עם הונגריה), תושביו היו "אויבעלענדער" אך לאו דווקא "הונגרים"

[בור הגולה]

נו, אז זה לא אוסטריה, נכון?

[שבטיישראל]

כן בגרמנית נקרא Oestreich
ובאנגלית Austria

[בור הגולה]

לא הבנתי, אתה מדבר על היום, או על שנת תקכ"ב?

[איסתרא בלגינא]

הונגריה היתה שייכת לאוסטריה עד לפני 150 שנה.

אם הבנתי נכון את דברי שבטיישראל, הרי שגם היום אייזנשטאט שייכת לאוסטריה ולא להונגריה.

[ישבב הסופר]

אוסט-רייך - Eastern Kingdom - ממלכה המזרחית.