פי' למדרש רבה מיצחק בן ידעיה- מי זה?

[ישראל הר כסף]

נפגשתי במובאה מפירוש כזה.
תחת איזה שם ספר זה כתוב. ומי זה?

[אדג]

אחד הפרשנים האלה היה ר' יצחק בר ידעיה, מחכמי פרובנס במאה הי"ג, תלמידו של ר' משולם בן משה מבדרש בעל ה'השלמה'. בשנת 1260 בערך כתב חכם זה פירוש שכלתני לאגדות התלמוד ולעתים גם להלכותיו. [6] רוב הפירוש לא נשתמר, אך במה ששרד מצוי גם הפירוש למסכת הוריות, כולל דברי אביי הנ"ל. [7]

לפירוש זה מוקדש ספר שלם, ראה M. Saperstein, Decoding the Rabbis, Cambridge, Ma & London 1989 . ראה גם י' טברסקי, "ר' ידעיה הפניני ופירושו לאגדה", עין חד"ה – ספר היובל לאלכסנדר אלטמן , בעריכת י' שטיין ור' הלוי לועווע, אלבאמה תשל"ט, עמ' סב-פב; י"מ תא-שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה , ב, ירושלים תש"ס, עמ' 197. לתיאור הפרשנות השכלתנית לאגדה בימי הביניים ראה א' ארנד, אלף המגן לר' שמריה האקריטי , ירושלים תשס"ג, עמ' 40-35, ובהפניות שם.

מה ששרד מצוי בכתב יד אסקוריאל IV 3 G . הפירוש למסכת הוריות נדפס ע"י ד' גנחובסקי בתוך: אוצר הפירושים על מסכת הוריות , ירושלים תשכ"ט, עמ' יב-טו, הוא מיוחס שם לר' ידעיה הפניני, כפי שחשבו בעבר. הנוסח המובא במאמרנו מועתק מכתב היד.

(מתוך: http://www.biu.ac.il/jh/parasha/rosh/ara.html#_ftn7)

[איש_ספר]

פירוש למדרש של ר' ידעיה הפניני דוקא כן התשמר (לפחות חלקים גדולים ממנו), הוא היה לנגד עיני גדולי מפרשי המדרש שמזכירים לעיתים מדבריו.
עוסק בההדרתו כבר שנים רבות החכם הצנוע ר' טוביה כאצמאן מיד הרב הרצוג. ראה מש"כ בישורון ט"ז.

[ישראל הר כסף]

תודה רבה.

איפה אפשר למצוא אותו?
אם ראיתי ציטוט ממנו אני מניח שהוא קיים איפשהו.

[איש_ספר]

תודה רבה.

איפה אפשר למצוא אותו?
אם ראיתי ציטוט ממנו אני מניח שהוא קיים איפשהו.

כאמור מפרשי המדרש הביאוהו לעיתים. אבל אם כוונתך לר' יצחק בנו שפירש אגדות רז"ל ולא מדרש אז איני מכיר ותוכל להעזר במקורות שהביא אדג.

[אדג]

אגב, אוסף אסקוריאל היכן נמצא היום, והאם קטלוג מסודר זמין ברשת, מישהו יודע?

[חכם באשי]

כמה קטעים מפירושו של הפניני נדפס בספר הזכרון לר' משה ליפשיץ (מצוי באוצר).
(אני כותב את הדברים מזכרון ישן ולא שבתי לבדוק)

[מעט צרי]

כמו כן נדפס ממנו פי' על מסכת הוריות בקובץ על מסכת הוריות שהדפיסו אהבת שלום, וכן קטעים מפי' על פרקי דר' אליעזר במהדורה החדשה של הנ"ל (מכון זכרון אהרן?).

[ישראל הר כסף]

כמה קטעים מפירושו של הפניני נדפס בספר הזכרון לר' משה ליפשיץ (מצוי באוצר).
(אני כותב את הדברים מזכרון ישן ולא שבתי לבדוק)

נכון, אבל בדיוק שלשה קטעים בלבד.
אין מקום עם יותר קטעים?
ישר כח.

[ישראל הר כסף]

לפירוש זה מוקדש ספר שלם, ראה M. Saperstein, Decoding the Rabbis, Cambridge, Ma & London 1989 . ראה גם י' טברסקי, "ר' ידעיה הפניני ופירושו לאגדה", עין חד"ה – ספר היובל לאלכסנדר אלטמן , בעריכת י' שטיין ור' הלוי לועווע, אלבאמה תשל"ט, עמ' סב-פב; י"מ תא-שמע, הספרות הפרשנית לתלמוד באירופה ובצפון אפריקה , ב, ירושלים תש"ס, עמ' 197. לתיאור הפרשנות השכלתנית לאגדה בימי הביניים ראה א' ארנד, אלף המגן לר' שמריה האקריטי , ירושלים תשס"ג, עמ' 40-35, ובהפניות שם.

יש למישהו מושג איפה אני משיג איזה ספר מתוך הרשימה הזו?

[מרחביה]

ביאורי רבי ידעיה למדרש תהילים התפרסמו ע"י בובר, ומצויים באוצר.

[איש_ספר]

ומה יש כאן. מישהו מבין?
http://www.otzar.org/WOTZAR/Book.aspx?64038&

[חכם באשי]

איש ספר,
במפעל הביבי' כתבו על הספר הזה:

"החכם ן' בונט" הוא ר' ידעיה הפניני, המכונה אן בוניט, שחיבר ביאור על מאמרי חז"ל בשבעה מדרשים. עיין: חיים מיכל, אור החיים, עמ' 436-435, סי' ו.

[איש_ספר]

איש ספר,
במפעל הביבי' כתבו על הספר הזה:

"החכם ן' בונט" הוא ר' ידעיה הפניני, המכונה אן בוניט, שחיבר ביאור על מאמרי חז"ל בשבעה מדרשים. עיין: חיים מיכל, אור החיים, עמ' 436-435, סי' ו.

זה הבנתי, וזה הרי מצוין גם בשם מחבר הספר.
אני רק שאלתי מה בדיוק נדפס שם.

[חכם באשי]

אוי, איש ספר,
מנין לי לדעת מה הבנת ומה לא?
אתה כותב בקצרה והנך סבור שבפורום כאן משוטטים בעלי רוח הקודש...

[בור הגולה]

חכם באשי של פעם אינו כמו באבא של היום?

[חכם באשי]

איי, איי,
נשתנו הזמנים!
מה לעשות, "ירידת הדורות"...

ל'באשי'ים של היום אין רוח הקודש ואין כלום, בקושי 'רוח הקוטג''...

[הבונה]

א"ס:
כנראה התכונת לשאול היכן מופיע כאן פירושו של רבי ידעיה
שמא הוא בלול בפירוש באותיות מרובעות, כמו שהג' הרי"ע מופיעות שם?
(אולי נדפס בסוף, אין לי אפשרות להציץ מעבר לעמ' 40) אאם כי לפי מס' העמודים הנותר זה לא נראה.
אגב, בהסכמות (שמשום מה התחלפו עם עמ' א') לא נזכר כלל פי' הפניני

[איש_ספר]

א"ס:
כנראה התכונת לשאול היכן מופיע כאן פירושו של רבי ידעיה
שמא הוא בלול בפירוש באותיות מרובעות, כמו שהג' הרי"ע מופיעות שם?
(אולי נדפס בסוף, אין לי אפשרות להציץ מעבר לעמ' 40) אאם כי לפי מס' העמודים הנותר זה לא נראה.
אגב, בהסכמות (שמשום מה התחלפו עם עמ' א') לא נזכר כלל פי' הפניני

יפה אמרת.