ידיד קרוב הציע בפני רעיון:
הנה איתא בשלה"ק שחנוכת המזבח לא נסתיימה בי"ב ניסן אלא בי"ג בהדלקת המנורה ע"י אהרן (שלך גדולה משלהם - חלקו של אהרן בקרבנות הנשיאים) וע"כ נהגו לקרוא ביום זה את פרשת הדלקת המנורה.
ויתכן להציע, דהנה בעלמא ערלים אסורים בקרבן פסח, וע"כ במדבר לא עשו בנ"י את הפסח (ואכמ"ל בכל הדעות בראשונים בזה, ונקטנו דרך אחת), אך בשנה השנייה הייתה הוראת שעה ועשו פסח בערלות, והדבר צ"ב.
אולי עניין ההוראת שעה הזו הייתה להשלמת חנוכת המזבח בהבאת קרבנות פרטיים ע"י כל או"א מישראל, וכעין הוראת שעה לקרבנות הנשיאים דע"ז דרשו חז"ל "אכלתי יערי עם דבשי", כך הורה הקב"ה שיקריבו קרבן פסח אף בערלות בשנה זו, להשלים חנוכת המזבח.
אשמח לשמוע דעת החו"ר בזה.