ואם כבר סיים הכל אלא שאינו יכול לפסוע מחמת אדם שמתפלל לאחוריו וכמ"ש לעיל בסימן ק"ב לכולי עלמא יכול להפסיק ולענות אמן ובמאמר מרדכי כתב בפשיטות דאפילו ב"ה וב"ש מותר אז לומר:
האם מותר לומר 'כהנים' לפני שפסע?
האם יש בזה מצוה?
ואם כבר סיים הכל אלא שאינו יכול לפסוע מחמת אדם שמתפלל לאחוריו וכמ"ש לעיל בסימן ק"ב לכולי עלמא יכול להפסיק ולענות אמן ובמאמר מרדכי כתב בפשיטות דאפילו ב"ה וב"ש מותר אז לומר:
עזריאל ברגר כתב:לכאורה אמירת כהנים היא מדינא דגמרא, ועדיפא טפי מב"ה וב"ש.
לדעת רבינו תם בפרק אין עומדין, קריאת הכהנים לדוכן מוטלת על חזן הכנסת, הממונה על הליכות הבית, ואין היא נחשבת חלק מסדר התפלה.עזריאל ברגר כתב:לכאורה אמירת 'כהנים' היא דאורייתא, ועדיפא טפי מב"ה וב"ש.
שאלה טובה על דעת ר"ת.עזריאל ברגר כתב:אילו היו כל מתפללי בית-הכנסת במצב שאסור להם להפסיק לדברי הרשות - לכאורה חובה על אחד מהם לומר "כהנים".
אשרי יושבי ביתך כתב:עצם הכרזת 'כהנים' - מבואר במ"ב (סי' קכח ס"ק לג) דילפי' לה מקרא 'אמור להם'. ואם לא אמרו - הברכת כהנים אינה חיוב ורק רשות. והוי דבר מצוה, ומבואר בפוסקים שמדינא הש"ץ מכריז כן, ואינו הפסק משום דזה לצורך התפילה, וא"כ כל שכן דמי שעומד קודם עושה שלום דיכול להכריז כן. ודעת הגרח"ק שגם ספירת העומר מותר קודם עושה שלום, אע"פ דאי"ז צורך התפילה, מ"מ כיון שזה דבר מצוה - מותר.
כדכד כתב:לכאורה לא
אבל לפעמים מצוי שזה תפקיד קבוע של פלוני ואחרים סומכים עליו ולכן אם הוא לא יכריז לא יכיזו
מלבד זאת, השאלה אם באמת יש ענין לא להפסיק לאחר שסיים תפילתו ולא עקר רגליו בגלל מי שעומד מאחוריו
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 58 אורחים