דרומי כתב:השאלה תמוהה, פשוט שאסור לומר שום דבר לפני ברכת התורה, וגם נמצא מקום להקל במקרים מסויימים הרי דוקא בגלל שהילד הוא קטן צריך האב לחנכו בדרך הישרה למען גם כי יזקין לא יסור ממנה.
תוכן כתב:דרומי כתב:השאלה תמוהה, פשוט שאסור לומר שום דבר לפני ברכת התורה, וגם נמצא מקום להקל במקרים מסויימים הרי דוקא בגלל שהילד הוא קטן צריך האב לחנכו בדרך הישרה למען גם כי יזקין לא יסור ממנה.
למה זה כל כך פשוט, הרי אינו לומד תורה.
עליך עיננו כתב:במ"ב כתב שאם מעתיק מספר אין זה לימוד כי אין כונתו אלא להעתיק אבל שינון משנה פשוט שהוא לימוד גמור וכי משום שיודע בע"פ אינו לימוד?
ולא גרע ממה שאומרים פסוקים של ברכת כהנים אחרי ברכת התורה שלא מתכוונים ללימוד..
יאיר כתב:תוכן כתב:דרומי כתב:השאלה תמוהה, פשוט שאסור לומר שום דבר לפני ברכת התורה, וגם נמצא מקום להקל במקרים מסויימים הרי דוקא בגלל שהילד הוא קטן צריך האב לחנכו בדרך הישרה למען גם כי יזקין לא יסור ממנה.
למה זה כל כך פשוט, הרי אינו לומד תורה.
פשוט שפשוט. הגר"א אסר אפילו הרהור (שנאמר "והגית")
ויש גם מעשה שבטעות הרהר במה שנגלה לו בלילה (אלפי חידושים עמוקים מאוד על פס') ונשכחו ממנו (אחרי מספר ימים חזרו)
יאיר כתב:מכך שאחרי ברכות התורה אומרים פסוקי ברכת כהנים ומשניות ואף צריך לזהר בזה לאומרם מיד אחר הברכה, דצריך ללמוד אחר ברכות התורה, מוכח שגם אמירת פסוק שאמרת מאות פעמים בחיים הוי לימוד. וכן אשרי וכיו"ב.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 69 אורחים