רוב איכה והקינות - על הצרות ולא על ביטול מעלות רוחניות שבזמן המקדש

[קומי רוני]

הנה רוב מגילת איכה והקינות מדברות על הצרות שאירעו לכלל ישראל בשעת החורבן ועוד, וצ"ע, דבפשוטו עיקר האבילות הוא על מה שנשארנו כגוף בלי נשמה, ע"י שניטל השראת השכינה מתוך כלל ישראל, על הנפילה מאיגרא רמה בדרגות גבוהות עד לבירא עמיקתא בשפל המדריגות.

[הברכות]

שמעתי בזה עפ''י המבואר במסכת סופרים [פי"ח] לגבי הנהגת ט''ב 'וקורעין ומספידין כאד' שמתו מוטל לפניו', והיינו דמהות הקריאה באיכה ואמירת הקינות עניינם 'הספד'. והנה 'הספד' על הנפטר בפניו אינו חלק מחלקי האבלות [דאבלות מתחילה רק מסתימת הגולל], אלא משום כבוד המת, וכפי שמצינו שהיו קוראים למקוננות ומקוננים בחלילים כדי להרבות בכיה, והכל הוא משום כבוד הנפטר, וה"נ מלבד עצם האבלות שעיקרו כפי שהיטבת להגדיר- "על מה שנשארנו כגוף בלי נשמה, ע"י שניטל השראת השכינה בתוך כלל ישראל, על הנפילה מאיגרא רמה בדרגות גבוהות עד לבירא עמיקתא בשפל המדריגות", תיקנו תקנה נוספת מיוחדת לט''ב [דאבילות הנ''ל שייכת כל השנה בבחינה מסויימת] משום כבוד השכינה וכבוד הקב''ה לקונן ולהרבות בכיה על הצרות הגדולות וחילול ה' שארעו על ידי הצרות הגדולות בחורבן ובמשך הדורות.