בני חזקי' המלך היו רשעים כי אמם חשבה על עבדי מרודך בלאדן

[א גאליציאנער]

האור החיים בריש פרשתן כותב כך, והגמרא בברכות י'. מביאה שלא רצה חזקי' לינשא וכן הוא בירושלמי סנהדרין י' ב', וכו', ובש"ס דידן סנהדרין ק"ד איתא דכל המשמש עכו"ם וכו' גורם גלות לבניו כמו שהיה אצל חזקי' המלך ששימש את העכו"ם עבדי מרודך בלאדן וכו'.
עכ"פ, ישנו מקור קדום לדברי האוה"ח הקדוש אלו? זו ועוד אחת אחרת, שהרי קשה לכאורה על זה שבגמרא כתוב שידע מראש ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם מהוגנין, ומדברי האוה"ח משמע דבגלל מעשי אשתו קרה כן.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[עמק חברון]

קרוב לזו בכתובות צו. שאין האשה מוזגת את הכוס אלא לבעלה משום צניעות. וכן איתא בהל׳ איסורי ביאה כא, ה, והוא משום הרהור.

[ישראליק]

האור החיים בריש פרשתן כותב כך, והגמרא בברכות י'. מביאה שלא רצה חזקי' לינשא וכן הוא בירושלמי סנהדרין י' ב', וכו', ובש"ס דידן סנהדרין ק"ד איתא דכל המשמש עכו"ם וכו' גורם גלות לבניו כמו שהיה אצל חזקי' המלך ששימש את העכו"ם עבדי מרודך בלאדן וכו'.
עכ"פ, ישנו מקור קדום לדברי האוה"ח הקדוש אלו? זו ועוד אחת אחרת, שהרי קשה לכאורה על זה שבגמרא כתוב שידע מראש ברוח הקודש שיצאו ממנו בנים שאינם מהוגנין, ומדברי האוה"ח משמע דבגלל מעשי אשתו קרה כן.

איני רואה פה שום קושיא, מאן יימר שידע מהי הסיבה שע"י יצא ממנו בנים שאינם מהוגנים

[א גאליציאנער]

איני רואה פה שום קושיא, מאן יימר שידע מהי הסיבה שע"י יצא ממנו בנים שאינם מהוגנים

'דנפקי מינאי בנין דלא מעלי', הכוונה שהילדים שלו יצאו ככה, ומשמע שאם היה נושא אישה אחרת בעלת זכויות היה מועיל הדבר, ואולי בטלה גזירה זו והיו צריכים לצאת ממנו בנים מהוגנים אחרי שסייעה בעדו זכותו וזכות ישעיה הנביא, - שהרי הסכים לתת לו בתו ומשמע שסבר שזה יסייע לבטל את הגזירה הזו, ואילו לא היתה אשתו נותנת עיניה בעבדי מרודך בלאדן לא היתה ממשיכה נפש רעה על הבנים, או דיש לומר דהרי זו לשיטת רב הסובר ד'בית נכתה' שהראה חזקי' הולך על כך שאשתו עמדה עליהם והשקתה אותם וכפי' מהרש"א שם, ולכן נענש חזקי' על ידי מעשי עצמו שלא היה לו לתת לאשתו לשמשם ועל ידי ששמשם נתנה עיניה וכו' ונגרם על ידו כל הענין, וממילא הוי באמת 'נפקין מינאי', שעל ידו נסתבב הענין, ועדיין יל"ע.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[גם זו לטובה]

איני רואה פה שום קושיא, מאן יימר שידע מהי הסיבה שע"י יצא ממנו בנים שאינם מהוגנים

'דנפקי מינאי בנין דלא מעלי', הכוונה שהילדים שלו יצאו ככה, ומשמע שאם היה נושא אישה אחרת בעלת זכויות היה מועיל הדבר, ואולי בטלה גזירה זו והיו צריכים לצאת ממנו בנים מהוגנים אחרי שסייעה בעדו זכותו וזכות ישעיה הנביא, - שהרי הסכים לתת לו בתו ומשמע שסבר שזה יסייע לבטל את הגזירה הזו, ואילו לא היתה אשתו נותנת עיניה בעבדי מרודך בלאדן לא היתה ממשיכה נפש רעה על הבנים, או דיש לומר דהרי זו לשיטת רב הסובר ד'בית נכתה' שהראה חזקי' הולך על כך שאשתו עמדה עליהם והשקתה אותם וכפי' מהרש"א שם, ולכן נענש חזקי' על ידי מעשי עצמו שלא היה לו לתת לאשתו לשמשם ועל ידי ששמשם נתנה עיניה וכו' ונגרם על ידו כל הענין, וממילא הוי באמת 'נפקין מינאי', שעל ידו נסתבב הענין, ועדיין יל"ע.

כתבת הדברים בקיצור, ולא באתי אלא לבאר:
א' אוה"ח חידש שנתנה עיניה ולכן יצא מחזקיהו מנשה הרשע.
ב' בגמ' רק נאמר שהיא שמשה אותם, אבל לא שנתנה עיניה, ואינו אלא חידוש של האו"ח
ג' לפותח האשכול הוקשה שהוי בחטא של אשתו ואנו בגלל מעשי חזקיהו, וע"ז תירץ שחזקיהו הוא זה שגרם לכ"ז, וכמואר בגמ' שמה ששמשה אותם נאמר בנביא כביקורת על חזקיהו
ד' פשטות הנביא והגמ' היה אפ"ל שהחטא של חזקיהו היה בכך שכיבד וקירב כ"כ את הרשעים, אולם המהרש"א מחדש שהיה בזה עצמו חטא שבמקום להיות כל כבודה וכו' שמשה את הנכרים.
ה' לא מספיק מובן, למה דברי המהרש"א מוסיפים אור על דברי האוה"ח. [אולי בגלל שכבר מהרש"א פתח שהיה בזה חטא של חוסר צניעות, אף שלא קאמר כאו"ח שנתנה עיניה]