כדכד כתב:רק לר' יהודה צד אחד ברבית אסור
לא נפסק כמותו
זה לא הלואה ולא פרעון. הלקוח קונה "פוליסה" היא מוצר עובר לסוחר במחיר נקוב.
אם וכאשר יקרה המקרה שאז הביטוח משלם, זה תשלום על הפוליסה בלי קשר לכמה שלמו עליה או למי שילם עליה. כמו כרטיס הגרלה.
לעומת זאת יש להוסיף סעיף בפוליסת הביטוח, שהכל נעשה ע"פ היתר עיסקא, כדי להנצל מאיסור רבית. וכמו שנהוג לעשות בבנקים בישראל. (וע' פרי השדה ח"ב סי' מ"ד).
כח. מי שעושה ביטוח חיים, נכון שיוסיף בסוף החוזה "והכל נעשה על פי היתר עיסקא", שאף בחברות בערבון מוגבל ראוי ונכון לכתחלה לעשות על פי היתר עיסקא. [יחוה דעת חלק ג' סימן פה עמוד רפו].
גל של אגוזים כתב:כדכד כתב:רק לר' יהודה צד אחד ברבית אסור
לא נפסק כמותו
ר"י ס"ל צ"א ברבית מותר ואנן קי"ל כחכמים דאסור
עושה חדשות כתב:כוונת הגרע"י מן הסתם לחששות של ריבית במקרים מסויימים. כגון אם החברה קובעת סכום של ריבית לתשלום שלא בוצע במועדו, או אם יש מחיר שונה למשלמים בתחילת שנה לעומת המשלמים כל חודש, ועוד כיו"ב. בכל מקרה לגופו ראוי לדון, וגם צריך להגדיר האם זה כמו מקח או כמו מרבין על השכר, ועוד כיו"ב. לפיכך עכ"פ 'נכון' לעשות הכל ע"פ היתר עיסקא.
עושה חדשות כתב:מה באמת הדין בכה"ג שחברת הביטוח מציעה מחיר זול למשלמים הכל בתחילת השנה ומחיר יקר למשלמים כל חודש, הריבית תהיה בתשלום הקדמה או באיחור? או שיש מקום להתיר בין כך ובין כך?
כתבו לאיסור אם משלם מאוחר ויקר, והיינו דס"ל דכבר בתחילת השנה הוא 'קונה' את כל הביטוח, ותשלום יקר באיחור אסור מדין טרשא. הבנתי נכון?יהודה בן יעקב כתב:בברית יהודה פכ"ב הערה יח, ובעיקרי דינים פי"ח הערה יב, ובתורת רבית פ"י סעיף ע, ורבית הלכה למעשה [תשפ"ב] פרק יז סעיף מה - כתבו לאיסור.
עושה חדשות כתב:הבנתי נכון?
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 122 אורחים