תלמוד בבלי מסכת בבא בתרא דף קנד עמוד ב
אמר רבי זירא אם יכפור רבי יוחנן ברבי אלעזר תלמידו יכפור ברבי ינאי רבו דאמר רבי ינאי אמר רבי מודה בשטר שכתבו (אינו) צריך לקיימו ואמר ליה רבי יוחנן רבי לא משנתנו היא זו וחכמים אומרים המוציא מחבירו עליו הראיה אין ראיה אלא בקיום השטר ברם נראין דברי רבינו יוסף דאמר רבינו יוסף אמר רב יהודה אמר שמואל זו דברי חכמים אבל רבי מאיר אומר מודה בשטר שכתבו שצריך לקיימו ומאי דברי הכל דרבנן לגבי רבי מאיר דברי הכל היא...
במלים אחרות, ר' זירא מכנה אמורא בשם "רבינו יוסף". לא ידוע לי אם הכוונה לרב יוסף הנודע (בפשטות לא היה ר"ז תלמידו של רב יוסף הנודע, הוא היה בן דורו ותלמידו של רב יהודה ורב הונא). חיפשתי בתלמוד עוד הפעם איזכור זה של "רבינו יוסף" ולא מצאתי. בדקתי באתר פרידברג בכתבי יד, וברובם ישנה לגירסה זו "רבינו יוסף".
מה הפירוש בזה?