אמירת אלוקינו ואלקי אבותינו במנחה גדולה בתענית ציבור

[מן הדרום]

הסתפקו האם לומר אלוקי ואלוקי אבותינו במנחה גדולה. לחזו"א שיש נש"כ פשיטא שאומרים אבל לחולקים שאין אומרים מה הדין?
בלוח א"י צום גדליה- כשמתפללין מנחה גדולה בזמן מוקדם ומכ"ש מנחה גדולה אין נשיאת כפים אלא אומרים או"א
מאידך שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן כג
הנה במתפלל מנחה גדולה בת"צ אין לנו אלא הכרעת מג"א בשם מהרי"ו באו"ח סי' קכ"ט ס"ק א' דבמתפלל מנחה גדולה בת"צ אין אומרים אלוקינו ואלקי אבותינו, והיינו דלא שייך נ"כ גזירה אטו מנחה דשאר ימות השנה כפשטות הש"ס תענית כ"ו ע"ב וברש"י שם וכמש"כ בריטב"א, והחזון איש עצמו אעפ"י שלא הביא דברי המג"א מכ"מ כ' תו"ד ואת"ל דלא הוקבע אלא במתפלל סמוך לשקה"ח, ובודאי כך דעתו נוטה להלכה.
אך האם זה מש"כ במג"א? שם מדובר על מתענין עד חצות ולא על מנחה גדולה-
מגן אברהם על שולחן ערוך אורח חיים הלכות נשיאת כפים ונפילת אפים סימן קכט סעיף
אבל אם מתענין עד חצות ומתפללין מנחה לא יאמרו אלקינו [ליקוטי מהרי"ו סי' מ"א] אבל לפי מ"ש רמ"א בהג"ה י"ל אלקינו:

[עזריאל ברגר]

איני מצליח להבין סברת השוללים אמירת או"א.
הלא אף במנחת יוה"כ אין נשיאת-כפים, ונוהגים לומר בה או"א, משום שאם עלה לא יירד.
וכי מנחה-גדולה של תענית גרועה ממנחת יוה"כ לענין זה?!

[מה שנכון נכון]

אך האם זה מש"כ במג"א? שם מדובר על מתענין עד חצות ולא על מנחה גדולה.

עיין במהרי"ו: "וגם הנהגתי שלא לומר אלהינו ואלהי אבותינו ברכינו בברכה במנחה, דכיון דאינו סמוך ללילה אינו ראוי לנשיאת כפים דאתי למטעי אטו מנחה דכולי יומי, ואינו דומה לשאר תעניות דמתפללין מנחה סמוך ללילה ולא אתי למטעי".
וש"מ דלא כחזו"א אף בתענית גמורה.

ומ"מ לפסק הרמ"א בס"ב אומרים או"א הואיל ואם עלה לא ירד, כמו שסיים המג"א גופיה. וגם השבה"ל לא התכוין שלא לומר או"א, ועיקר דבריו לשלול דעת החזו"א בנ"כ ממש, ולזה הביא מהמג"א.