בספר עליות אליהו הערה קיז
"ואני שמעתי שאחז בציצותיו ואמר בבכיה כמה קשה להפרד מעולם המעשה הזה אשר ע"י מצוה קלה כי"ב של ציצית אדם ישר יחזה פני שכינה ואיפוא נוכל למצוא זאת בעולם הנשמות אף אם יתנו כל כחותיו עבורו, הגרד"ל"
ובספר הגאון
הוסיף שמירר בבכי
וידוע עד כמה הקפיד הגר"א על מצות שמחה בחג (מעשה רב רלג)
האם יש מקום ליישב?