קרוב לי, לפרסם ביקשני, ולסרב נמנעתי
הנה לפניכם רביבים מליבו של מי שנגזר עליו "בידוד" ל"ע בימי ראש השנה תשפ"א ולא יכול היה להשתתף בתפילות ובתקיעות בביהמ"ד כאוות נפשו.
הכל - במקדש מעט כורעים ומשתחווים
והוא - מחוץ לשלוש בין היושבים,
הכל - ב"נשלמה פרים" אחודים
והוא - ב"עד מתי תשתכרין",
הכל - לא-ל מכתירים
והוא - זועק ממעמקים,
הכל - ב"מפני חטאינו" לב שופכים
והוא - במרוחקים ובגולים,
הכל - לשיבה ברחמים מייחלים
והוא - במפוזרים ובמפורדים,
הכל - בתוקף מתנים
והוא - במושב שפלים,
הכל - בתשובה רוע מעבירין
והוא - בין חרסים נשברים וציצים נובלים,
הכל - עם דרי מעלה מקדישים
והוא - ב"מי ישפל" ו"מי ירים".
אך, לא אדוני!
קשה רוח אנוכי,
ויין ושכר לא שתיתי,
ואשפוך לפני ה' נפשי.
כבן בליעל אל תתנוני,
כי מרוב שיחי דיברתי.
והיה לתקופות הימים,
יאזרו חייל נכשלים,
דלים מעפר יקים,
מאשפות אביון ירים,
להושיבי עם נדיבים.