מלשון מה זה 'לחי'?

[לענין]

שיר השירים רבה (וילנא) פרשה ה
ב דבר אחר יושבות על מלאת, על מלאתה של ירושלם המד"א (ישעיה א') מלאתי משפט, ר' פנחס בשם ר' הושעיא רבה ארבע מאות ושמנים בתי כנסיות היו בירושלם מנין מלאתי, א"ר תנחומא על מלאת, זה ממלא מקצת דבר וזה ממלא מקצת דבר, עד שתהא הלכה יוצאה כמין לבנון, דאמר ר' תנחומא זה מלחים מקצת דבר וזה מלחים מקצת דבר עד שתהא הלכה יוצאה כמין לחיים.

האם ניתן להציע כי לחי הוא מלשון הדבקה?

[כדכד]

השורש ל' ח'מ 'משמש במובן של הדבקה (להלחים מתכות פירושו לחברם, לחם שאוכלים הוא חיבור הקמח המים ושאר המרכיבים, הלוחמים במלחמה מתחברים נגד אלו שאיתם נלחמים) אך על הלשון ל' ח' י' בלא מ' לא שמענו זאת.
נראה יותר שהלחי משום מחיצה או היכר נקרא לחי משום שעומד בצד המבוי כמו הלחי של האדם העומד בצד פניו והמדרש שהביא מר "עד שתהא הלכה יוצאת כמין לחיים" משמעותו שע"י חיבור ההלכות ההלכה תהיה למה מכל הצדדים כמו שתי הלחיים (וע' תו"ת שה"ש ה)

[חגי פאהן]

כבר דובר בזה, והמילה לחי מקורה במילה 'לוח', שברבים בעברית נקראת 'לוחות' ובארמית 'לווחיא'. מכאן בלשון חכמים נוספה הצורה 'לווחים' ואז הפכו את זה חזרה ליחיד וזה נהיה 'לחי'.
ויש בזה עוד דעות.

[כדכד]

איך זה מסביר את המדרש שהביא הרב לענין?

[חגי פאהן]

איך זה מסביר את המדרש שהביא הרב לענין?

איך הגמרא מפרשת את המשנה "בכל פרשת העיבור יהיו צרכיהם לפניך" - בשעה שאתה מתמלא עליהם עברה כאשה עוברה"?
ואיך המשנה מפרשת את הפסוק "ובכל מאדך" - בכל מדה ומדה שהוא מודד לך הוי מודה לו במאד מאד? וכן רבים. לשון נופל על לשון.

[כדכד]

לא הבנתי
המדרש כותב "שתהא הלכה נעשית כמין לחיים, - מה פירוש לחיים? אם לחי זה לוח איזה ענין יש שההלכה נעשית כמין לוח? לכן הוא רצה לפרש שלחי הוא לשון חיבור ולא נראו לי דבריו והצעתי הסבר אחר. מר לא מציע שום הסבר וכל המובאות שהביא אינן קשורות לענין כלל.