הוא חולק על המסורת הראשונים והפוסקים וההוכחות מטופוגרפיית הסלע שמקום המקדש הוא בכיפת הסלע,
לטענתו מה שנכון "מדעית" היא התיאוריה המופרכת של שגיב שמקום המקדש הוא בדרום הר הבית, [הכותל המערבי הוא בכלל מבנה של הורדוס ובית המקדש כלל לא נחרב אלא טמון בשלמות בבטן האדמה].
האמת שמדעית ברור שמקום המקדש בכיפת הסלע וכפי המסורת.
ואולי מחבר הקונטרס חי ביקום מקביל, ויתכן שלדעתו מותר לו לשקר לצורך חיבורו זה.
לגבי הההוכחות הטופוגרפיות ראה בקונטרס המקום אשר בחר ה' ובספרו של הגר"ז קורן, וכן ניתן למצוא בפורום ( וכן בספרי ריטמאייר והרבה מאמרים באנגלית). כמו כן כותב בקונטרס שמאוד מפריע לו
טרנד החוט הכחלחל ששמים בין חוטי הציצית,
הוא גם חושש שנכשלים בחוט הכחלחל בשעטנז. מתברר שבעל הקונטרס לא יודע על גזירת סדין, ולא יתכן חשש שעטנז.
1.
בעל החוברת כתב:בתשעה באב תשע"ט שמעתי ראיון עם דובר משטרת ירושלים שעלו לשם 1729יהודים והרי לא יתכן שכל אלו טבלו טבילה חמורה וכו' והורידו נעלים. לא יתכן שלא היו ביניהם כאלו שנכנסו למחנה שכינה ועברו על איסור כרת.
א. לא הולכים עם נעלי עור בתשעה באב
וגדר הנעליים לתשעה באב לחליצה וליו"כ ולהר הבית שווה (יומא עח)ב. בתשעה באב תשע"ט המשטרה אפשרה ליהודים מעבר רק צמוד לכותל המערבי משער המוגרבים לשער השלשלת. גם לשיטה הטפשית שלו שמקום המקדש הוא בדרום ההר לא יכלו להיכנס למחנה שכינה.
ג. המשטרה מרחיקה בכל ימות השנה כניסת יהודים מהרמה המוגבהת ששם מחנה שכינה
כן בראשונים וכך כתבו לגבי הלכה הרדב"ז הב"ח הדרך הקדש הברכ"י ועוד ועד, וכך הוכח מטופוגרפית הסלע שלא תתכן אפשרות אחרת ע"פ מסכת מידות וכן יוספוס. , המשטרה מאפשרת רק את המסלול ההלכתי שאין בו חשש איסור.
2.
בצילום המכתב של הסטייפלר והרב שך שהובא בפורום זה כתוב שמותר לעלות להר הבית כהלכה, אלא שזה יכול לגרום לאחרים להיכנס למחנה שכינה ושלא כדין.3.
בעל החוברת מסלף בשם הסטיפלר והרב שך שבכל עלייה להר הבית יש איסור כרת.
ולגבי דברי הסטייפלר והרב שך בימינו המצב הפוך בדיוק שבזכות העולים פוחתת עליה שלא כדיוע"י העולים בטהרה נמנעת עלייה למחנה שכינה.
3.
בעל החוברת כתב:באחד הגיליונות של ארגוני הר הבית בשם 'תגובות על חוברת ומקדשי תיראו מספר 5 'מחודש אייר תשע"ט טוען הכותב (שם עמ' 2 אות ב') ששמע מהרשל"צ הרב שלמה משה עמאר שרבו, הרב יעקב ניסן רוזנטל אב"ד חיפה, עלה להר הבית לפני קום המדינה. בבירור שעשיתי אצל בני משפחתו של הרב רוזנטל לא ידעו להגיד לי על מעשה כזה
זה מסופר כאן ע"י הרב עמאר עמוד 6
https://katzr.net/16d6b4בנו של הגרי"נ רוזנטל זצ"ל גם העיד שאביו עלה להר הבית עם רבנים גדולים לפני קום המדינה.
אולי אותם קרוביםחששו ממנו בגלל שהוא מאמין בשיטת שגיב ובעיניו זה כרת, או שבאמת לא ידעו, לא כל קרוב יודע הכל.
4.
אין שום ליקוט מדברי הפוסקים בגלל שלהיפך רוב הפוסקים במהלך הדורות כתבו שמותר לעלות להר הביתמה שהוא כן מביא זה:
#ציטוט מהשל"ה אלא שהוא מביא ציטוט חלקי וגם אותו הוא מסלף:
השל"ה כותב ההיפך שמקום המקדש לא נעלם מעם ישראל מעולם
ולכן צדק הר"י מפאריז שרצה להקריב קרבנות דהיינו שמקום מחנה שכינה ידוע .
בעל הקונטרס מסלף כאילו השל"ה סובר שלא ידוע מקום המקדש.
השל"ה אמנם הוסיף שם שגבולותיו המדויקים של מחנה שכינה לא ברורים לנו. והכוונה כי למרות שבמסכת מידות כתובים המרחקים, בימיו עוד לא נמדד ובמבט בעין קשה לשער מרחקים מדוייקים, ולא ראוי לסמוך על זה.
#ציטוט חלקי ומסולף מהרדב"ז
# מביא את ציטוט הראב"ד שבטלה קדושת הר הבית בזה"ז והמאירי בעניין . בעוד שזה שקר העלייה להר הבית היא למקום שמותר לטמא מת להיכנס בין בזמן הבית בין כיום, וממש לא למחנה שכינה ועל פי דעת הראב"ד היחידית שקדושת המקדש בטלה בזה"ז .
#הוא מאריך בדיונים על מכתבי רבנים ומדידת גדלותם, כשמדובר על מכתבים בזמן שהיה חשש שיכנסו למחנה שכינה ולפני שגבולות המקדש היו ברורים כמו בימינו.
#הוא מאריך בהגיגיו וכן ברעיונות שלדבריו הם מהר' אברהם שפירא והר' צבי יהודה קוק.
ברוז כתב:ניכר על כותבו שהוא ירא שמים.
הסבר על דרך הדרוש:
הרי מפריע לו [כשהוא רואה חוט כחלחל בין הציציות
ואם הלה קיבל את התכלת [b]מרבותיו שקבלו מרבותיהם אז לא מפריע לו.
והשאלה:
א. מה פשר התנאי המוזר [u]שרבותיו קבלו גם הם כך מרבותיהם, וכי בכל דבר לדעתו אדם יסמוך על רבותיו רק אם זה גם הם קבלו זאת מרבותיהם?!
ב. ועוד שלפי זה אותם רבותיו שקיבלו מרבותיהם לא בסדר שהם קיבלו מרבותיהם בלי שרבותיהם שלהם גם קיבלו זאת מרבותיהם.
ג. ואיך הוא יודע אם הלה עם החוט הכחלחל קיבל את התכלת מרבותיו ?!
ויתכן לומר בדרך דרש
שכוונתו לרמוז לתכלת ראדז'ין הוותיקה לעומת תכלת הפורפורא החדשה, שלא מצוי בה רבותיו שקבלו מרבותיהם.
ותכלת ראדז'ין שהופרכה לא מפריעה לו , ורק התכלת מהפורפורא שהוכחה כנכונה מפריעה לו,
וצריך לדון לכף זכות שמפריע לו הפסד מצוות תכלת ולכן רק הנכונה מפריעה לו, ואפשר לקרוא לזה סוג של יראת שמיים.
ומהאי טעמא אפשר לומר שלכן כואב לו לראות יהודי שעולה בטהרה בגלל שכואב לו על עצמו שהוא מפסיד מצווה.