מה המקור לומר משניות בליל שבועות

[למדן]

מה המקור לומר משניות בליל שבועות
לפי האר"י הק' יש לומר תנ"ך מה המקור למשנה

[הבונה]

כמדומה שבקטע המפורסם מהשל"ה, שלמדו בני חבורת הבית יוסף והר"ש אלקבץ משניות בליל שבועות, וזכו שנגלה להם המלאך המגיד.

[למדן]

כמדומני שלא מוזכר משניות

[חד וחלק]

עיין בספר שערי ימי הפסח להרב טשזנר במילואים בסופו, הביא כמה מקורות בענין. שם הביא שעל פי קבלה אין ללמוד משניות בליל שבועות.

[הבונה]

כמדומני שלא מוזכר משניות

דמיונך הטעה אותך.
אמנם מוזכר שם סדר לימוד שלם של פרשות ופרקים מתנ"ך. אך לבסוף מפורש:

"ואח"כ למדנו משניות כל סדר זרעים .... ובעת שהתחלנו ללמוד המשנה ולמדנו שתי מסכתות, זיכנו בוראנו ונשמע את קול המדבר בפי החסיד נר"ו ... הנני המשנה ... באתי לדבר אליכם.."

עיין בספר שערי ימי הפסח להרב טשזנר במילואים בסופו, הביא כמה מקורות בענין. שם הביא שעל פי קבלה אין ללמוד משניות בליל שבועות.

מעניין שם בחבורה היו כמה מקובלים, ובכל זאת למדו משנה.

[גם זה הבל]

בזוהר פרשת בראשית [הקדמה לזוהר בראשית דף ח.] אמר למלעי באורייתא מתורה לנביאים ומנביאים לכתובים ובדרשות דקראי וברזי דאורייתא וכו'
ובאמור דף צ"ח. ואוליפנא דאורייתא דבעי ליה בהאי ליליא אורייתא שבעל פה וכו'.
ובשם הארי כתב הרב חמדת ימים שעד חצות בתנ"כ וכו' ואין לגרוע משש פסוקים שלשה פסוקים ראשונים ושלשה אחרונים מכל פרשה ופרשה וכו'.
ומסביר שהזוהר באמור הכוונה שרוב הלילה יתעסק בתורה שבע"פ. [יעויי"ש שבועות פרק ג' אות ס"ט ע'].

[שמש חכמים]

עיין בספר שערי ימי הפסח להרב טשזנר במילואים בסופו, הביא כמה מקורות בענין. שם הביא שעל פי קבלה אין ללמוד משניות בליל שבועות.

במילואים לא מצאתי אלא בעמ' רנ"ה.
ובדבר המקובלים ההנהגה שלא ללמוד משניות מקורה מתלמידי האר"י(כמ"ש החיד"א בס' לב דוד פ' לא) מה שכמובן לא מוכרח דס"ל הכי הב"י וחבורתו.
וד"א לכאורה משמע מהזוהר שדוקא חבריא צריכים ללמוד התיקון "ולית לך בעלמא מאן דידע לתקנ' תכשיטי כלה אלא חבריא" אבל שאר העם "ואולפינא דאורייתא דבעי למלעי בהאי ליליא אורייתא דבע"פ וכו'" אבל בשל"ה וכן בעוד ספרים שכל העם והגדיל החק יעקב שכ' "כי עיקר התיקון לא ניתקן אלא רק לעמי הארץ שאינם יודעים ללמוד"
בקיצור מה המקור שכל העם יקראו התיקון?

[גם זה הבל]

אלא חבריא" אבל שאר העם "ואולפינא דאורייתא

מהיכן מגיע הפיסוק ששאר העם דווקא צדיכים ללמוד תושבע"פ, התושבע"פ לכאו' הוא חלק מהתיקון של "חבריא".

מה המקור שכל העם יקראו התיקון?

בדברי האר"י שהבאתי לעיל מובא שלא יפחות מו' פסוקים והוא חלקו הראשון של התיקון והחלק השני של התיקון הוא התורה שבע"פ.

[שמש חכמים]

אלא חבריא" אבל שאר העם "ואולפינא דאורייתא

מהיכן מגיע הפיסוק ששאר העם דווקא צדיכים ללמוד תושבע"פ, התושבע"פ לכאו' הוא חלק מהתיקון של "חבריא".

סליחה לא דיברתי ברור.
שם בפ' אמור לפני שכתוב "ואוליפנא וכו' איתא שמי שלא סופר העומר לא נקרא טהור ומי שסופר נקרא טהור וע"ז כ' וליבעי ליה למלעי באורייתא וכו' ואליפנא דאורייתא וכו'

[איש_ספר]

לגבי לימוד משנה ותושבע"פ בליל שבועות, עיינו בתשו' וישב הים ח"ב סי' י"ב. לא הניח זוית ופינה.

[שמש חכמים]

מה המקור שכל העם יקראו התיקון?

בדברי האר"י שהבאתי לעיל מובא שלא יפחות מו' פסוקים והוא חלקו הראשון של התיקון והחלק השני של התיקון הוא התורה שבע"פ.

לא הבנתי, שאלתי היא מנין ששאר העם שאינם חבריא יש ענין שיקראו התיקון כשבזוהר מפורש ולית לך בעלמא מאן דידע לתקנא וכו' אלא חבריא

[גם זה הבל]

בחמדת ימים הנ"ל שהבאתי אומר לא לגרוע מו' פסוקים לכל העם.

אלא חבריא" אבל שאר העם "ואולפינא דאורייתא

מהיכן מגיע הפיסוק ששאר העם דווקא צדיכים ללמוד תושבע"פ, התושבע"פ לכאו' הוא חלק מהתיקון של "חבריא".

סליחה לא דיברתי ברור.
שם בפ' אמור לפני שכתוב "ואוליפנא וכו' איתא שמי שלא סופר העומר לא נקרא טהור ומי שסופר נקרא טהור וע"ז כ' וליבעי ליה למלעי באורייתא וכו' ואליפנא דאורייתא וכו'

א"כ כל מי שסופר העומר אומר את התיקון? ויעויין שם עוד בחמדת ימים שנראה שהיה פשוט לו שכל העם חייבים ומביא את הזוהר באמור.
ומה עם הזוהר בבראשית.

[שמש חכמים]

איני רגיל בספר חמדת ימים אך לצורך הענין עיינתי בו קצת (יש לי רק את הדפוס הישן).
ואה"נ שם מפורש שאפשר לקיים את שני לשונות הזוהר שלפני חצות יאמרו התיקון(שבהקדמת הזוהר) ואחר חצות יעסקו בתושבע"פ(כמ"ש בפ' אמור).
אבל עדיין כפי שהוכחתי מהא דכל מי שספר העומר וכו' משמע שזו הוראה כללית שכל מי שספר העומר יש לו ללמוד תורה שבע"פ בזה הלילה, משא"כ הא דהקדמת הזוהר (התיקון של הפסוקים) לכאו' מפורש בזוהר שרק החבריא יש להם אפשרות לעשות זאת שכ' שם "חבריא בני היכלא דמלכא" ועל התיקון הזה כ' בפ' אמור שרק החבריא יכולים לעשותו, אז מה טעם שמי שאינו מן החבריא יאמר התיקון.
אמנם זה מפורש בחמדת ימים וגם בשל"ה וכן הבינו רבים מן האחרונים, שכן יש ענין בקריאת התיקון (של הפסוקים) לכל שאר העם, ועל זה אני שואל איך הביאו האחרונים כמקור את הקדמת הזוהר כשזה לכאו' רק לבני היכלא החבריא?

[גם זה הבל]

בכף החיים תצ"ד ח' ט' מובא שלא יאמר משניות כלל בלילה [ומסתמא ה"ה תושבע"פ] בשם החיד"א והבן איש חי במדבר [שנה א'].

[שמש חכמים]

בכף החיים תצ"ד ח' ט' מובא שלא יאמר משניות כלל בלילה [ומסתמא ה"ה תושבע"פ] בשם החיד"א והבן איש חי במדבר [שנה א'].

בלב דוד לחיד"א שהוא מקור הכה"ח באותו קטע שכ' זאת כ' שאפשר ללמוד מדרש.(ומעניין לראות מאמרו של הרב הלל שאתח"י)

[גם זה הבל]

צודק לא דייקתי, התכוונתי לגמרא.

[גם זה הבל]

מצטער אם הטעיתי אך בחמדת ימים אות אחרי כן [ע"א] מביא בשם המהרר"ח כהן שתורה שבע"פ הוא לא כולל משנה.

[מורה צדק]

א"כ כל מי שסופר העומר אומר את התיקון? ויעויין שם עוד בחמדת ימים שנראה שהיה פשוט לו שכל העם חייבים ומביא את הזוהר באמור.
ומה עם הזוהר בבראשית.

בשו"ת רב פעלים (ח"א בסו"י סי' ט') כתב שאשה שספרה את העומר תקרא פסוקי התנ"ך.

[הוגה]

א"כ כל מי שסופר העומר אומר את התיקון? ויעויין שם עוד בחמדת ימים שנראה שהיה פשוט לו שכל העם חייבים ומביא את הזוהר באמור.
ומה עם הזוהר בבראשית.

בשו"ת רב פעלים (ח"א בסו"י סי' ט') כתב שאשה שספרה את העומר תקרא פסוקי התנ"ך.

ב"רב פעלים" שלפני, בסוד ישרים שם, כתוב להיפך: "המנהג פה בביתינו שהנשים אין אומרות הלימוד של ליל חג השבועות... לא יאות אלא לזכרים... חדא.. והשנית.. מיהו ליל הושענא רבה אינו בכלל זה..", עיי"ש.

רק הכף החיים (סימן תצ"ד אות ח') כתב: "...ולפ"ז גם הנשים הנוהגות לספור העומר יכולין ללמוד התנ"ך ג"כ...". ודלא כבא"ח הנ"ל.

ומחלוקת בא"ח וכה"ח זו, דומה למחלוקתם בענין נשים בתיקון חצות, בר"פ שם ובכה"ח שם ובסי' א' (אות ט"ו).

[צביב]

בספר משמרת שלום סימן ט"ל אות ב' כתב
תיקון ליל שבועות כבר נדפס ונתפשט בכל ישראל לומר זה הסדר דוקא וכן ראיתי לאבא מארי ז"ל שהיה אומר כסדר הנדפס ואין לשנות
ולמטה כתוב לפי שראיתי להרב חיד"א...שכ' מהרי"א גדלי'...וכן כתב מהר"ח הנזכר בס' הנחמד טור ברקת...
ואני מצטער מאוד... ולאו מהר"ח חתים עלה ובפירוש אתמר בספר הזוהר פ' פקודי ד' רמ"ז ע"ב מתניתין איהי...
ןהנה בעל סדר היום שהיה קדוש ומקובל קדמון כתב בפירוש ללמוד בליל שבועות סדר נשים ע"ש.
וכן הרב של"ה כ' בסדרו אחר תנ"ך משניות... ובשל"ה כתב דהמשנה היא כתר תורה שבע"פ
ובזה מובן לשון זוה"ק תכשיטי כלה הם כ"ד ספרים. ועטרהא דכלה היא המשנה...

[דרך אגב כותב אח"כ שמעתי בשם הצדיקים כי צריך לכוין מאוד בתמניא אפי בליל שבועות עיי"ש]

[מורה צדק]

א"כ כל מי שסופר העומר אומר את התיקון? ויעויין שם עוד בחמדת ימים שנראה שהיה פשוט לו שכל העם חייבים ומביא את הזוהר באמור.
ומה עם הזוהר בבראשית.

בשו"ת רב פעלים (ח"א בסו"י סי' ט') כתב שאשה שספרה את העומר תקרא פסוקי התנ"ך.

ב"רב פעלים" שלפני, בסוד ישרים שם, כתוב להיפך: "המנהג פה בביתינו שהנשים אין אומרות הלימוד של ליל חג השבועות... לא יאות אלא לזכרים... חדא.. והשנית.. מיהו ליל הושענא רבה אינו בכלל זה..", עיי"ש.

רק הכף החיים (סימן תצ"ד אות ח') כתב: "...ולפ"ז גם הנשים הנוהגות לספור העומר יכולין ללמוד התנ"ך ג"כ...". ודלא כבא"ח הנ"ל.

ומחלוקת בא"ח וכה"ח זו, דומה למחלוקתם בענין נשים בתיקון חצות, בר"פ שם ובכה"ח שם ובסי' א' (אות ט"ו).

ייש"כ על התיקון.

[שבטיישראל]

עי' מש"כ בזה בזוהר חי להרה"ק מהריאי"י מקאמארנא זיע"א בהקדמה לספר הזוהר

[נחלים]

עיין בליקוטי הלכות (מוהרנ"ת מברסלב), י"וד ה' הכשר כלים ה"ד

"וְעַל - כֵּן אוֹמְרִים בְּלֵיל שָׁבוּעוֹת הַהַתְחָלָה וְהַסּוֹף מִכָּל סֵפֶר מֵעִקְּרֵי הַתּוֹרָה שֶׁהֵם תַּנַ"ךְ וְשִׁשָּׁה סִדְרֵי מִשְׁנָיוֹת שֶׁבָּהֶם כָּלוּל כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כַּיָּדוּעַ"

[צביב]

[quote][/quote]כמדומה שבטור ברקת כתוב שעדיף ללמוד סתרי תורה מאשר משניות
( מי שמסוגל ללמוד סתרי תורה,)