כתב בחק יעקב סי' ת"פ סק"ו בשם ספר פסח מעובין לבעל כנסת הגדולה, שמצא בספר המנהיג שמנהג בכמה מקומות שאין נועלין החדרים שישנים שם בליל פסח כי בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל דכתיב ליל שמורים לילה שמשומר ובא מששת ימי בראשית (ר"ה יא:), ואם יבא אליהו ימצא פתח פתוח ונצא לקראתו מהרה, ואנו מאמינים בזה, ואית סמך לדבר בירושלמי דכתובות פרק הנושא, ויש באמונה זו שכר גדול עכ"ל. ובירושלמי שציין איתא הכי, דרבי ירמיה צוה שיקברוהו בבגדים חשובים ובנעלים ברגליו ומקלו בידו, שאם יבא משיח יהיה מוכן מיד, ופי' בפני משה "והכל לחזק שורש האמונה ופנת תחיית המתים", וברבן העדה פי' "וכל זה אמר להחזיק אמונת התחייה", ולכן כתב בס' המנהיג שאין נועלים החדרים בליל פסח, שמאמינים שיבא משיח בליל זה ויבא אליהו וימצא פתח פתוח, שבזה מחזקים האמונה בביאת המשיח.
וכן כתב בדרכי משה סי' ת"פ "כתב מהרי"ב, דנוהגים לפתוח הדלת כשאומרים שפוך חמתך, משום דאיתא באור זרוע שלא לנעול דלתות הבתים בליל פסח דליל שמורים הוא, וזהו אמונה בהקב"ה ובהבטחתו, ובזכות הבטחה זו אנו נגאלים, ולזה פותחים בשפוך חמתך הדלת כלומר על ידי זה ראוי לבוא משיח". והכי איתא באור זרוע ח"ב סי' רל"ד, כתב רב נסים גאון זצ"ל בשם אלוף אביו שלא לנעול דלתות הבתים בלילי פסחים, כי זאת הוא האמנה בדברו של הקב"ה ובהבטחתו, ובשכר האמנה אנו זוכין לגאולה, ואמרינן בירושלמי דכתובות פרק הנושא רבי ירמי' מפקיד וגו', וזאת נמי אמנה היא ויש לו שכר גדול עליה עכ"ל, ועי"ש שהאריך עוד בענין שכר האמונה. וכן כתב הרמ"א סוף סי' ת"פ "ויש אומרים שיש לומר שפוך חמתך קודם לא לנו, ולפתוח הדלת כדי לזכור שהוא ליל שמורים, ובזכות אמונה זו יבא משיח וישפוך חמתו על העכו"ם וכן נוהגים".
הנה הלשון של האור זרוע הוא קצת סתום, שכתב שלא לנעול הדלתות בליל פסח, שבזה מראים שמאמינים בדברו של הקב"ה ובהבטחתו, ובשכר האמונה הזאת נגאלים. אבל לא פירש איזה אמונה אנו מאמינים, ולאיזה אמונה רומז שלא לנעול הדלתות בליל פסח. והדרכי משה שהעתיק המהרי"ב שהעתיק האור זרוע, הוסיף שאין נועלין הבתים בלילי פסחים משום שהוא "ליל שמורים", אבל עדיין לא ביאר מה הכונה בליל שמורים, האם הכונה כשיטת רבי יהושע שליל שמורים הוא משומר ובא מששת ימי בראשית, או כשיטת רבי אליעזר שהוא ליל שמורים משומר ובא מן המזיקין. אבל לכאורה יש לנקוט שכונתו כמו שאיתא בספר המנהיג כי מה שאין נועלין החדרים היינו משום כי בניסן נגאלו ובניסן עתידין ליגאל ואם יבא אליהו ימצא פתח פתוח, ובפרט משום שציין האור זרוע הירושלמי בכתובות שרבי ירמי' צוה לקוברו באופן שיהי' מוכן לצאת לקראת משיח, כמו שציין להירושלמי גם בס' המנהיג. וכן מה שכתב הדרכי משה בשם "מהרי"ב" שלכן פותחין הדלת בשפוך חמתך, כלומר על ידי זה ראוי לבוא משיח, יש לפרש על דרך זה, שפותחין הדלת להראות שאנו מצפים בליל זה לביאת המשיח, ולא זו בלבד שבליל זה אין נועלין הבתים אלא גם פותחין הדלת בשפוך חמתך.
אבל מסתימת לשון הרמ"א "לזכור שהוא ליל שמורים" משמע שכונתו שהוא ליל שמורים מן המזיקים, וכן נראה שהבינו הפוסקים את דבריו, וז"ל שו"ע הרב "ופותחין הדלת כדי לזכור שהוא ליל שמורים ואין מתייראין משום דבר ובזכות אמונה זו יבא משיח וישפוך הקב"ה את חמתו על הגוים". הנך רואה איך שהכניס "ואין מתייראין משום דבר" בתוך לשון הרמ"א, לפרש למה הוא ליל שמורים ואיך זוכרין בפתיחת הדלת שהוא ליל שמורים, שלשון הרמ"א הוא קצת סתום. ושוב כתב "ובקצת מקומות נוהגין שלא לנעול החדרים שישנים שם בליל פסח כי הוא ליל שמורים לכל בני ישראל לדורותם להוציאם מגלות הזה ואם יבא אליהו ימצא פתח פתוח ונצא לקראתו במהרה ואנו מאמינים בזה ויש באמונה זו שכר גדול", והוא מלשון ספר המנהיג הובא בחק יעקב. וכן במטה משה כתב ומנהגינו לפתוח הדלת, כדי לזכור שהוא ליל שמורים, ובזכות אמונה זו יבא משיח וישפוך חמתו על הגוים. ועוד להראות אמונתינו בביאת משיח, כאילו אנו מצפים ומקוים ומחכים על ביאתו, אף כי יתמהמה, ובזכות זה יחיש ה' את גאולתינו וישפוך חמתו על הגויים עכ"ד. הנך רואה, שמקודם כתב מלשון הרמ"א שפותחין הדלת לזכור שהוא ליל שמורים ובזכות זה יבא משיח, ואח"כ כתב שפתיחת הדלת מראה אמונתינו בביאת המשיח.
וכן בהגהות חת"ס על הרמ"א שם שכתב ולפתוח הדלת כדי לזכור שהוא ליל שמורים, כתב החת"ס יען כי מוזגים כוס רביעי ולא חיישינן לזוגות, על כן מרמז שהוא ליל שמורים, כי כן תירצו בש"ס פרק ערבי פסחים קט:, ואומרים שפוך חמתך על הגוים שהמזיקים יתגרו בהם על דרך עיזי דבי טבחא שמינה מינאי בפ"ק דמגילה ג ע"א. וכן כתב בדרשות (דף רע"ד) ונ"ל משום הכי כשמוזגין כוס רביעי פותחין הדלת, להורות שהוא ליל שמורים כמו שאיתא ברמ"א, היינו שהוא משומר ובא מן המזיקין ואין לחוש לזוגות, ונ"ל יען כי אמרו פ"ק דמגילה ג. האי מאן דמבעית ממזיקים יאמר להם עיזא דבי טבחא שמינא מינאי כלומר שיתגרו בהם, ה"נ אומרין שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך שהם עיזי דבי טבחי.
וראוי לציין שעיקר האי פירושא של החתם סופר איתא ברשב"ץ בסוף מאמר חמץ, שכתב בטעמא שאמרי' שפוך חמתך בכוס רביעי, דבד' כוסות יש קפידא דזוגות, אלא שאין לחוש לזוגות משום דהוא ליל שמורים, ולכן בכוס רביעי אמרי' שאין אנו דואגים מהפורענות דאיכא בזוגות, והשם ישפוך חמתו על הגוים לא עלינו, וזהו לא לנו דסמיך. והחיד"א בשמחת הרגל הקשה עליו, דלא נהירא דתקנו שפוך חמתך משום היזק דזוגות, דא"כ כשישתו זוגות יזוקו ואם לאו לא יזוקו. ולכאורה כונתו להקשות, שאין קשר כלל במה שאנו אין ניזוקין כששותין זוגות, לזה שהאומות העולם יזוקו, וכאילו רק משום שאנו שותין זוגות ואין ניזוקין לכך יזוקו האומות העולם. אבל בדברי בחת"ס אתי שפיר טפי דברי הרשב"ץ, שלכן אומרים שפוך חמתך ע"ד עיזא דבי טבחא וגו', ובזה שאומרין שפוך חמתך, הכונה שאומרים למזיקים לך מאתנו ותתגרו באומות העולם. (ובאמת קצת קשה לי בדברי החת"ס הלא הוא ליל שמורים ואין לחוש כלל לזוגות, וא"כ למה צריכין לומר עיזא דבי טבחא וגו', וכי בלאו הכי צריכין לחוש לזוגות וצ"ע).
אבל עכ"פ היוצא לנו מדברי החת"ס שהבין דברי הרמ"א, שהטעם שפותחין הדלת הוא להראות שהוא ליל המשומר מן המזיקין, ולכאורה בדברי האור זרוע שהוא מקורו של הדרכי משה קשה לומר כן, אלא בודאי כונתו שהוא ליל משומר ובא מששת ימי בראשית ליגאל, ולכך אין נועלין הדלת כדי שאליהו הנביא ימצא פתח פתוח. ובפרט שהאור זרוע הביא הירושלמי שרבי ירמיה צוה להלבישו באופן שיהיה מוכן לצאת לקבל פני משיח, ואם איירי שלא לנעול הדלתות להראות שהוא ליל שמרים ואין מתייראין משום דבר, מה לנו בדברי ירושלמי אלה. אבל עכ"פ מסתימת האור זרוע והרמ"א נראה שהבינו המפרשים שפותחין הדלת לזכור שהוא ליל שמורים ואין מתייראין משום דבר ועל כן אומרים שפוך חמתך שבזכות אמונה זו יבא משיח. ודבר זה צריך ביאור, למה בזכות אמונה זו דוקא שהוא ליל שמורים ואין לחוש למזיקין ולשום דבר יבא משיח. אבל עכ"פ לפי זה נמצא, שפתיחת הדלתות, יש לו מקור בין לר"י ובין לר"א, לר"י הוא כפשוטו משום שיבא משיח צדקנו בליל זה, על כן אין נועלין הדלתות או פותחין הדלת בשפוך חמתך כדי שמשיח יוכל לבא אצלנו, ולר"א הוא להראות שהוא ליל שמורים מן המזיקין, ובזכות זו יבא משיח. והוא הפלא ופלא! ויש להוסיף, שבזכות אמונה זו בדברי החכמי ישראל גדולי המפרשים שפירשו שבזכות אמונה שהוא ליל שמורים מן המזיקין יבא משיח, אע"פ שכנראה מממקורן של דברין אין הכונה כן, אבל עכ"ז בזכות אמונה בחכמי ישראל יבא משיח.