חרט כתב:בנוסח מוסף ראש חודש, נאמר: "ועולת [לשון יחיד] ראש חודש נעלה עליו, ושעירי [לשון רבים] חטאת נעשה ברצון".
למעשה, מקריבים רק שעיר חטאת אחד.
ועולות מקריבים כמה.
והנוסח - הפוך?
ומדוע לא מזכירים במוסף גם את פסוק "ושעיר אחד לחטאת" וגו'?
(זה לא בדקתי, יתכן ועומדים על כך, לשאלה הראשונה, לא מצאתי התייחסות).
איש פלוני כתב:מו"ר הגר"ש פישר שליט"א לרפו"ש הגיה "עולות" (וככה"נ כוונתו שאע"פ שלשון "עולת" יכול להתפרש על קרבן העולה, אי"ז מתאים כשלאחמ"כ אומר "שעירי" בלשון רבים).
ובענין שעירי ר"ח הראה פעם (איני זוכר המקור) שבזמן המשיח יקריבו את כל השעירים שלא הוקרבו בזמן הגלות ועל זה קאי לשון רבים.
אם הלכה – נקבל, ואם סברא – לא נאבה ולא נשמע.איש פלוני כתב:מו"ר הגר"ש פישר שליט"א לרפו"ש הגיה "עולות".
איש פלוני כתב:מו"ר הגר"ש פישר שליט"א לרפו"ש הגיה "עולות" (וככה"נ כוונתו שאע"פ שלשון "עולת" יכול להתפרש על קרבן העולה, אי"ז מתאים כשלאחמ"כ אומר "שעירי" בלשון רבים).
ובענין שעירי ר"ח הראה פעם (איני זוכר המקור) שבזמן המשיח יקריבו את כל השעירים שלא הוקרבו בזמן הגלות ועל זה קאי לשון רבים.
בן ראובן כתב:הזכרתני מעשה, שנכחתי פעם בשיעורו של רב אחד שפתח בשאלה: מדוע אומרים במוסף ר"ח "ושעירי חטאות לכפר בעדם", והלא אין מקריבים בר"ח אלא שעיר אחד? והאריך למעניתו בפלפולא דאורייתא. שאלתיו: הרי אנו פותחים "ראשי חדשים לעמך נתת", וב"ראשי חדשים" מקריבים "שעירי חטאות". והשיבני: גם זה תירוץ טוב...
חרט כתב:בנוסח מוסף ראש חודש, נאמר: "ועולת [לשון יחיד] ראש חודש נעלה עליו, ושעירי [לשון רבים] חטאת נעשה ברצון".
למעשה, מקריבים רק שעיר חטאת אחד.
ועולות מקריבים כמה.
והנוסח - הפוך?
ומדוע לא מזכירים במוסף גם את פסוק "ושעיר אחד לחטאת" וגו'?
(זה לא בדקתי, יתכן ועומדים על כך, לשאלה הראשונה, לא מצאתי התייחסות).
חרט כתב:בנוסח מוסף ראש חודש, נאמר: "ועולת [לשון יחיד] ראש חודש נעלה עליו, ושעירי [לשון רבים] חטאת נעשה ברצון".
למעשה, מקריבים רק שעיר חטאת אחד.
ועולות מקריבים כמה.
והנוסח - הפוך?
חזור אל “עיון תפילה וחקר פיוט”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים