'הכרחו' של הקב"ה בראש השנה החל בשבת

[חכם באשי]

ידועה אימרה חסידית, שבראש השנה החל בשבת 'מוכרח' הקב"ה לכתוב את עמו לחיים, שהרי אין מחללים את השבת אלא על פיקוח נפש בלבד.
מישהו יכול להפנות אותי למקור הענין?

[תולעת ספרים07]

ביום הכיפורים ייחתמון - היתכן שהוא מחלל את יום הכיפורים?.
יש לציין שמה שכתוב במחזור ביום הכיפורים ייחתמון אין לה מקור בחז"ל - אך על כל פנים כך כתוב במחזור.

[כותב]

ידועה אימרה חסידית, שבראש השנה החל בשבת 'מוכרח' הקב"ה לכתוב את עמו לחיים, שהרי אין מחללים את השבת אלא על פיקוח נפש בלבד.
מישהו יכול להפנות אותי למקור הענין?

בשם הקדושת לוי
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?61315&page=21

[תולעת ספרים07]

בשם הקדושת לוי

ומה בנוגע ליום הכיפורים
דרך אגב מנין לנו שהקב"ה שומר שבת - רש"י מפרש "קידשו במן" ותו לא וראה מורה נבוכים בארוכה

[הבונה]

ידועה אימרה חסידית, שבראש השנה החל בשבת 'מוכרח' הקב"ה לכתוב את עמו לחיים, שהרי אין מחללים את השבת אלא על פיקוח נפש בלבד.
מישהו יכול להפנות אותי למקור הענין?

בברכת ראובן שלמה <דרשות עה"ת> מהד' תנינא (קיים באוצר)עמ' תה-תו, מביא כן בשם ליקוטים חדשים שבסוף קדושת לוי.
וראה עוד שם מה דמביא על זה מברכת שמעון (ר"י טשיבין) על מועדים.

[חכם באשי]

עתה נזכרתי שכבר היה אשכול בענין,
viewtopic.php?f=17&t=1903&start=0&st=0&sk=t&sd=a

[אוצר החכמה]

יש לציין שמה שכתוב במחזור ביום הכיפורים ייחתמון אין לה מקור בחז"ל - אך על כל פנים כך כתוב במחזור.

ר"ה טז א ואדם נידון בר"ה וגזר דין שלו נחתם ביוה"כ

[תולעת ספרים07]

ראה כף החיים
גם יש לבדוק אם המדובר שם בגמ' כלפי בינונים.
אין הספרים תחת ידי כעת

[אוצר החכמה]

אני לא יודע למה אתה מתכוון
יש מחלוקת באחרונים אם רק בינונים נחתם דינם ביוה"כ, או כו"ע וזה תלוי איך ללמוד בסוגייא.
מ"מ מקור בחז"ל וודאי שיש.

[תולעת ספרים07]

במחזור משמע דכולם נחתמים ביום הכיפורים ועל זה אמרתי שאין לה מקור - אם כי שאתה בהחלט צודק - וסתמתי את דברי בגלל הנטבוק

[תולעת ספרים07]

עיין שו"ת מהר"ם שיק סימן ש שהקשה דצדיקים ורשעים נכתבים ונחתמים בר"ה ובינונים תלויים ועומדים עד יום כיפור זכו נכתבים ונחתמים לחיים וכו' ואם כן מי נכתב בר"ה ונחתם ביום כיפור עי"ש.
ועיין כף החיים סימן תקפ"ג ס"ק ס"ג ע"ש.
לזה התכוונתי [ואתכם הסליחה שקיצרתי למעלה ולא פירטתי כוונתי].

כלומר אין דבר כזה בחז"ל שיש מישהו הנכתב בר"ה ונחתם ביום הכיפורים - מקווה שהובנתי

[אוצר החכמה]

עיין ביהגר"א ס"ס תקפב

[תולעת ספרים07]

עלינו להבדיל בין נידון בר"ה לנכתב בר"ה - המהר"ם שיק שואל שאין בגמ' דבר כזה נכתב בר"ה ונחתם ביוה"כ - הגר"א מדבר שם לגבי איך לברך בר"ה איש את רעהו לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים וכו' - ואם כוונתך לומר שמדברי הגאון יש ראיה נגד המהר"ם שיק הדבר צריך ישוב.
לא חשבתי בכיוון הזה.

[חכם באשי]

דברי בעל 'קדושת לוי' מצויים ב: קדושת לוי השלם, ג, לקוטים חדשים, לראש השנה, ירושלים תשיח, עמ' תקכ.
ושם צויין המקור: אמרי צדיקים, וכנראה הכוונה לספרו של ר' צבי לבטוב המצוי באוצר, אבל אין בו אפשרות חיפוש (בגירסה שבידי),
האם מישהו יכול למצוא את הענין בתוך הספר 'אמרי צדיקים'?

[אוצר החכמה]

הגר"א אומר שם שבדין עוה"זכו"ע נישונים בר"ה ונחתמים ביום הכיפורים, ואם הבנתי נכונה ע"ז היה הדיון על החתימה ביוה"כ.

[תולעת ספרים07]

אני באמצע לבדוק את הסוגיא איך דברי המהר"ם שיק מסתדר עם דברי הגר"א
בזמנו לא ראיתי מי שמקשר ביניהם והתעוררתי לזה בעקבות דברי רבי אוצר - אני חייב לבדוק את הסוגיא מהתחלה.
דרך אגב בעניין דין לעולם הזה הרי יש בזה אריכות גדולה בשער הגמול לרמב"ן.
האם הכוונה צדיק בדינו או צדיק ממש שהרי ראינו צדיק ורע לו.

ראה טור סוף סימן תקפ"ב וברמ"א שם ובמג"א סק"ח ומה שהביא מהרמ"ע מפאנו בעשרה מאמרות וכן עיין בלבוש ובמטה אפרים קיצושו"ע שיש לומר תכתב ותחתם ובכה"ח אות כ' מה שהאריך בזה.
ועל מה שהאריך שם בביאור הגר"א האריכו זה הרבה מאוד לדון בדבריו.

[חכם באשי]

דברי בעל 'קדושת לוי' מצויים ב: קדושת לוי השלם, ג, לקוטים חדשים, לראש השנה, ירושלים תשיח, עמ' תקכ.
ושם צויין המקור: אמרי צדיקים, וכנראה הכוונה לספרו של ר' צבי לבטוב המצוי באוצר, אבל אין בו אפשרות חיפוש (בגירסה שבידי),
האם מישהו (בעל גירסה מתקדמת לשלי) יכול למצוא את הענין בתוך הספר 'אמרי צדיקים'?

אנא!

[כותב]

גם בגירסא 9 אין בו חיפוש. אבל זה רק 54 עמודים...

[חכם באשי]

תודה לך.
נכון שמדובר רק ב-54 עמודים, אבל הטקסט שם צפוף ביותר, ועם כל זאת עברתי פעמיים על הספר ועדיין לא מצאתי!

[היא שיחתי]

ד"א
יש דבר אחר על כביכול הכרח
והוא לגבי צדקה שאיתא בגמ' שאלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו דצדקה הוא כמלוה ה' וקרא עבד לווה לאיש מלוה (באיזור דף י ב"ב)

ובר"ה מבקשים מכח זה שיעבור הקב"ה מכסא דין לכסא רחמים מכח דינא דעבד לווה (אולי אני מעוות הדברים ואיני זוכר כ"כ)

[חכם באשי]

דברי בעל 'קדושת לוי' מצויים ב: קדושת לוי השלם, ג, לקוטים חדשים, לראש השנה, ירושלים תשיח, עמ' תקכ.
ושם צויין המקור: אמרי צדיקים, וכנראה הכוונה לספרו של ר' צבי לבטוב המצוי באוצר, אבל אין בו אפשרות חיפוש (בגירסה שבידי),
האם מישהו יכול למצוא את הענין בתוך הספר 'אמרי צדיקים'?

הקפצה.
עדיין לא מצאתי את הענין בתוך ספר 'אמרי צדיקים', מישהו יכול לעזור לי?
תודה רבה מראש!

[חיס]

ידוע אימרה של הקדושת לוי זי"ע הנ"ל והובא בהרבה מקומות בספרי החסידות

המקור כרגע מצאתי "תולדות קדושת לוי"
אות ס"ב ראה צילום

[חכם באשי]

תודה רבה לך, חיס. אבל עדיין לא נושעתי.

ב'קדושת לוי' הובא כך:

הנה תמיד כשחל ראש השנה להיות בשבת קודש, היה מרגלא בפי אותו צדיק זי"ע להמליץ בעד ישראל ולומר: רבונו של עולם! השתא צריך אתה לכתוב את כל ישראל לחיים, כי אם לא כן, ח"ו, האיך אתה רשאי לכתוב בשבת, הלא הוא חלול שבת. אבל לחיים, רשאי אתה לכתוב, כי פיקוח נפש דוחה את השבת

והמעיין יראה שיש הבדל גדול בין המובאה לצילום שהביא 'חיס'.

[הבונה]

אכן יש הבדל, אם ביו"ט שלא חל בשבת כן מותר, ואולי הטעם לחלק כי הדין הוא מצות היום, אבל שבת אינו דוחה מטעם זה.
אבל בנוסח הצילום עצמו יש סתירה, שתחילה אומר שזה שייך בכל ר"ה, אך לפי המובא אח"כ בסוגריים על "יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת" משמע שדוקא בשבת כך הוא.

[חכם באשי]

הבונה, אכן, עמדת על בעייתי. ואכתוב את הדברים יותר ברור:
בקדושת לוי השלם, ג, לקוטים חדשים, לראש השנה, ירושלים תשי"ח, עמ' תקכ, בשם ספר 'אמרי צדיקים'.

הנה תמיד כשחל ראש השנה להיות בשבת קודש, היה מרגלא בפי אותו צדיק זי"ע להמליץ בעד ישראל ולומר: רבונו של עולם! השתא צריך אתה לכתוב את כל ישראל לחיים, כי אם לא כן, ח"ו, האיך אתה רשאי לכתוב בשבת, הלא הוא חלול שבת. אבל לחיים, רשאי אתה לכתוב, כי פיקוח נפש דוחה את השבת

וכנראה הכוונה לספר 'אמרי צדיקים' שכתב ר' צבי לבטוב, המביא שם שמועות רבות מרבו, רל"י מברדיטשוב, ונדפס בזיטאמיר תרס"א. אך עדיין לא מצאתי שם את הדברים.
והתמיהה ברורה: מדוע רל"י מברדיטשוב טען את הדברים דווקא בראש השנה שחל בשבת, הרי גם בראש השנה החל בימות החול אסורה הכתיבה שלא במקרה של פיקוח נפש. וכבר עמד על כך רב"ש שניאורסון, ברכת שמעון, ב (מועדים), ענייני ראש השנה, ירושלים תשנ"ב, עמ' טו. ויישובו דחוק.

והנה טיעונו של רל"י מברדיטשוב הובא בניסוח שונה ב'תולדות ועניינים שונים של רבינו המחבר קדושת לוי' (סי' סב), שהוסיף רצ"א קאליש במהדורתו ל'קדושת לוי' (קדושת לוי השלם, מונקאטש תרצט, דף קנג ע"ד, סי' סב):

אמר פעם אחת בראש השנה, רבש"ע, אם תכתוב את עמך ישראל בספרן של צדיקים, הרי טוב, אין כאן חילול יום-טוב, שפיקוח נפש דוחה אפילו שבת החמורה. ואם אין כן בדעתך, ח"ו, אומר אני, לוי יצחק הרב מבארדיטשוב, שאסור לך על-פי התורה לכתוב ביום-טוב.

מלשון הדברים משמע, שרל"י מברדיטשוב נקט את הטיעון לאו דווקא בראש השנה שחל בשבת אלא בראש השנה 'רגיל', כזה שחל בימות החול, וממילא מסולקת התמיהה. אמנם איני יודע מנין נטל רצ"א קאליש את הניסוח שהביא, שלא גילה את מקורותיו (ראה, שם, בראש ה'תולדות', דף קג ע"א: "אסוף אספתי קצירי אמרים... כולם ממקורות נאמנים.... לא הצבתי ציונים... מבטן מי יצאו הדברים... כי כולם כבר נודעים ומקובלים..."), אך נראה שהוא גם הכיר את הניסוח שהביא ר' יצחק לבטוב ולכך הוסיף (בסוגריים מרובעים) את הביאור הבא:

ופי' בזה: יום טוב של ראש השנה שחל בשבת. כלומר, אז הוא יום טוב שאיסור שבת נוסף ואסור לכתוב רק מטעם פקוח נפש לצדקנו בדין וממילא הוא יום-טוב.

אך לאמיתו של דבר לא הבנתי את הסברו.

- - -

בינתיים אחד מחכמי הפורום גילה את מקור הנוסח הראשון, והוא אינו ב'אמרי צדיקים'. בהמשך, אי"ה, אעלה את הדברים.

[הבונה]

ראיתי בינתיים שב'ברכת אברהם' לר' א.מ. אלברט שנודע כבקיא גדול במקורות, מביא את האימרה בשם ס' 'דברי שלום' (קוידינוב) שהביא כך בשם הקדו"ל.
הספר ד"ש לא נמצא בגירסת האוצר שלי. אי מי מוכן להעלות מהאוצר בגירסאות המתקדמות?

[חכם באשי]

תודה על ההפנייה.
והנה מצאתיו ב'דברי שלום', וילנא תרמב, דף סד ע"א

דברי שלום.png (18.37 KiB) נצפה 11339 פעמים

[חכם באשי]

מקורו של הקטע שב'ליקוטים חדשים' הנ"ל אינו ספר 'אמרות צדיקים' אלא ספר 'גאולת ישראל' (דף יד ע"א, סי' כב).
ותודתי לאחד מחכמי הפורום שהפנני לכך.

גאולת.png (35.51 KiB) נצפה 11333 פעמים

ואגב, אני מחפש לראות את הדברים במהדורה הראשונה של 'גאולת ישראל', אוסטהרא תקפ"א. מהדורה זו לא מצאתיה ברשת.

[חכם באשי]

ואגב, אני מחפש לראות את הדברים במהדורה הראשונה של 'גאולת ישראל', אוסטהרא תקפ"א. מהדורה זו לא מצאתיה ברשת.

עתה הודעיני אחד מידידיי היושב בבית עקד הספרים... שהענין נמצא בדפוס הראשון, בדף יג ע"א, מילה במילה (פרט לשני שינויי כתיב זניחים).

[מ.ל.]

במאמרו של הרב י"י סטל הי"ו, בהמעיין תשרי תשע"ד, הוא מציין למקבילה של אימרה זו בפיוט של הקליר "אדיר בעוז שבעה", פיוט שנועד לראש השנה שחל בשבת.

בין השיטין של המאמר (ויעו"ש מתק דבריו), נפלאתי מלהבין את הקביעה שרבי לוי יצחק מברדיטשוב זי"ע לא הכיר פיוט זה, וכיוון ברעיונו לדעת רבי אליעזר הקליר, והלא האריז"ל כבר היה משורר את פיוטי הקלירי. האם פיוט זה הגיע לידינו מאוחר יותר, או מה?

[חכם באשי]

פיוטי הקלירי המובאים במאמר לא נתקבלו במחזור האשכנזי-צרפתי ושרדו רק בגניזה הקהירית, ולפיכך אין ספק שרל"י מברדיטשוב לא הכירם.

[ברזילי]

בפיוט הקלירי מונה כמה וכמה טעמים מדוע לגזור הדין לחיים, וביניהם

עוברי כבנומרון/ מלטם מחרון/ כי אין לחרות בשבת

מנין לקלירי שאין לכעוס בשבת?

ידוע לי המובא מתיקו"ז: "... דלא אתקריב תמן עציבו דטחול וכעס דמרה דאיהו נורא דגיהנם דעלה אתמר לא תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת, והכי הוא ודאי דכל מאן דכעיס כאילו אוקיד נורא דגיהנם".

[שמואל שלומוביץ]

מנין לקלירי שאין לכעוס בשבת?

הוא כנראה למד את זה מהמקור של הת"ז עצמו. שזה לא מתאים בשבת.

חז"ל ציוו כמה דברים משום שלום ביתו, בשביל האוירה של שבת נר ביתו משום שלום בית, וצריך שיאמר עשרתם וכו' בניחותא, וידעת כי שלום אהלך, ובתדב"א רבה (פ"א) שאדם נח בשביעי נתרצה עם בניו ועם בני ביתו, וכן כתבו הרבה חכמי הדורות. ומהקדמונים למשל ספר חסידים תתסג.

ויש לצרף לזה גם שאין דנים בשבת, וכדו'.

[לבי במערב]

לדברי האומרים דר"א הקלירי היינו ראב"ש לק"מ.

[חד ברנש]

מרת אליצור מונה את הדבר הזה בין העניינים המדרשיים שהביא הקלירי בפיוטיו לראש השנה ואינם במדרשים שלפנינו (פיוטי הקלירי לר"ה, מבוא, עמ' 154):

לחרות12.jpg (25.91 KiB) נצפה 6833 פעמים

לחרות13.jpg (17.46 KiB) נצפה 6833 פעמים

[ברזילי]

תודה

[דרופתקי דאורייתא]

המעיין תשע"ד