אגרות הגרע"א שכתב בזמן המגיפה בשנת תקצ"א

[איש לוי]

חשבתי שבמצב היום ראוי לצרף כאן כמה מאגרות הגרע"א שכתב אז, ובו הוא מורה להיצמד להוראות של הרשויות, ולומר בציבור פרשת פיטום הקטורת בשחרית ומנחה אחר פרשת התמיד, ואמירת תהילים, ושלא יתפללו יותר מט"ו אנשים יחד, ולהעמיד שומר על זה, ולהימנע ממאכלים מסוימים, ועוד כמה ענינים

[איש לוי]

אינני יודע אם זה שייך לענין, אבל במדרש בשיר השירים ב' כ"ט אמרו "התאנה חנטה פגיה" א"ר חייא בר אבא, סמוך לביאת המשיח דבר גדול בא לעולם והרשעים כלים, "והגפנים נתנו ריח" אלו הנשארים, ועליהם נאמר "והיה הנשאר בציון והנותר בירושלים"

[שיף]

ע"ע בספר פסקים ותקנות להגרעק"א י"ל ע"י הגרנ"ג זצ"ל תשל"א
לגבי תפילות ימים נוראים תקצ"ב
סימן כ' עמ' ע' - ע"ז

[נוטר הכרמים]

כו"כ דברים מהגרע"א, בנוסף לאיגרת זו,
נקבצו ובאו יחדיו בחי' הגרע"א (מהדורת דודי הגר"ש אריאלי) נדרים לט.

[איש קריות]

חשבתי שבמצב היום ראוי לצרף כאן כמה מאגרות הגרע"א שכתב אז, ובו הוא מורה להיצמד להוראות של הרשויות, ולומר בציבור פרשת פיטום הקטורת בשחרית ומנחה אחר פרשת התמיד, ואמירת תהילים, ושלא יתפללו יותר מט"ו אנשים יחד, ולהעמיד שומר על זה, ולהימנע ממאכלים מסוימים, ועוד כמה ענינים

מדוע יש מהרבנים שמורים כיום שאפשר להמשיך במתכונת הלימודים הרגילה, מה ההבדל בין מצבנו למצב שהיה בזמן הגרעק"א?

[בברכה המשולשת]

כולרה לא תקפ"ץ היא קטלנית לאין ערוך ולאין שיעור מקורונה (50% מהחולים מתים רח"ל)

[איש קריות]

אז אם שיעור התמותה הוא 50 אחוז צריך לשמוע להוראות הרופאים, ואם הוא "רק" 2-4 אחוז, אין צורך להישמע להוראות?

[בברכה המשולשת]

חשבתי ששאלתם מה ההבדל בין כולרה לקורונה- אז השבתי.

[מוטוש]

חשבתי שבמצב היום ראוי לצרף כאן כמה מאגרות הגרע"א שכתב אז, ובו הוא מורה להיצמד להוראות של הרשויות, ולומר בציבור פרשת פיטום הקטורת בשחרית ומנחה אחר פרשת התמיד, ואמירת תהילים, ושלא יתפללו יותר מט"ו אנשים יחד, ולהעמיד שומר על זה, ולהימנע ממאכלים מסוימים, ועוד כמה ענינים

המגיפה כבר הייתה בחורף תקצ"א
באוקראינה!

[איש גלילי]

חשבתי שבמצב היום ראוי לצרף כאן כמה מאגרות הגרע"א שכתב אז, ובו הוא מורה להיצמד להוראות של הרשויות, ולומר בציבור פרשת פיטום הקטורת בשחרית ומנחה אחר פרשת התמיד, ואמירת תהילים, ושלא יתפללו יותר מט"ו אנשים יחד, ולהעמיד שומר על זה, ולהימנע ממאכלים מסוימים, ועוד כמה ענינים

מדוע יש מהרבנים שמורים כיום שאפשר להמשיך במתכונת הלימודים הרגילה, מה ההבדל בין מצבנו למצב שהיה בזמן הגרעק"א?

מלבד דבריו הפשוטים של הרב בבה"מ, באותה מגפה(!) ציוה החת"ס לא לסגור את הישיבה.
אני יודע שאני מכניס את עצמי לגוב האריות בתגובתי, לפי רמות הרותחין ששופכים פה על ראש כל מי שמעז להרגיע קצת את הפאניקה, אבל בכל זאת כתבתי והוא רחום יכפר עון.

[דרופתקי דאורייתא]

מלבד דבריו הפשוטים של הרב בבה"מ, באותה מגפה(!) ציוה החת"ס לא לסגור את הישיבה.
אני יודע שאני מכניס את עצמי לגוב האריות בתגובתי, לפי רמות הרותחין ששופכים פה על ראש כל מי שמעז להרגיע קצת את הפאניקה, אבל בכל זאת כתבתי והוא רחום יכפר עון.

וכך ציוה בדורנו מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א, [ועוד גדולים אחרים, רק שא"א להעלות דבריהם בפורום לאור טענות אי מי "פיקוח נפש"].

[מעט דבש]

אילו היה החת"ס וישיבתו כיום, על מה היה הנידון בנוגע לישיבה - מה שדנים כאן באשכול, על העברת וירוסים מבחור לרעהו, ועל התפשטות המגיפה על ידי כך.
אבל צא וראה שהחת"ס כלל לא מזכיר נידון כזה (שלא היה ידוע בידע הרפואי שבתקופתו), אלא חשש מנושא אחר לגמרי, שבני קהלתו לא יסכימו לפרנס בני ישיבה חולים:

דרשות חתם סופר - מגפה - בני הישיבה.PNG (225.78 KiB) נצפה 17689 פעמים

ואל תשיבני מקטע אחר בחת"ס:

דרשות חתם סופר - מגפה - עיפוש האויר.PNG (56.51 KiB) נצפה 17697 פעמים

כי הנושא שם אינו כידע הרפואי כיום, שמחלת הכולרה נוצרת מחיידק, אלא תיאוריה אחרת ששלטה באותה תקופה (תורת המיאזמה) שהמחלה נוצרת מאדים רעים שבאויר, הנוצרים ממזהמים שונים (וראה פירוט יותר בויקיפדיה האנגלית). והחת"ס כותב שגם הבל פיהם של החולים גורם לאדים רעים. ובזה לא ברור אם בכלל ראו הבדל במספר החולים, שהרי בין כך ובין כך יש 'אויר מעופש' עקב חולים קיימים, כך שלא היתה טענה על החתם סופר על אי פיזור הישיבה.

=======

מצ"ב קובץ של דרשות חת"ס במלואן

דרשות חתם סופר - מגפה.PDF

(2.33 MiB) הורד 551 פעמים

[דרופתקי דאורייתא]

כי הנושא שם אינו כידע הרפואי כיום, שמחלת הכולרה נוצרת מחיידק, אלא תיאוריה אחרת ששלטה באותה תקופה (תורת המיאזמה) שהמחלה נוצרת מאדים רעים שבאויר, הנוצרים ממזהמים שונים (וראה פירוט יותר בויקיפדיה האנגלית). והחת"ס כותב שגם הבל פיהם של החולים גורם לאדים רעים. ובזה לא ברור אם בכלל ראו הבדל במספר החולים, שהרי בין כך ובין כך יש 'אויר מעופש' עקב חולים קיימים, כך שלא היתה טענה על החתם סופר על אי פיזור הישיבה.

ממש לא מובן ולא נכון לענ"ד. אינני מבין בתיאוריות וכו', החת"ס במפורש מדגיש שזה מדבק ע"י הבל פה. זה שהיום אתה יודע שזה לא נכון או לא בדיוק, לא משנה. החת"ס עצמו חשב שזה כן מדבק. ואעפ"כ לא סגר הישיבה.

מה שאתה טוען שעכ"ז בלא"ה היה האוויר וכו', מוזר, שהרי ברור בכל מצב, שאם יש כינוס של בחורים רבים במקום אחד, זה מסכן את כולם, וכמפורש שם שכך הורו להם השלטונות.

מה שמזכיר לגבי התרומות, זה בגלל שהם - בני הישיבה - מסכנים את עצמם ואת בני הקהילה. ועל כן לא יתרמו לאנשים שמסכנים את כולם.

אין לי כח עכשיו לעבור שוב על הדרוש ולבחור לך ציטוטים מדוייקים שמוכיחים כוונתו כמש"כ, אבל זה ברור מכל הלך ילך של הדרוש שלמדתי בשבת שעברה.

[מעט דבש]

אילו היו חולים מהישיבה, היו טוענים שהוא מסכן את הבחורים ואת הקהילה - אבל זו לא הבעיה של החת"ס. מה כן הבעיה - שלא יאמרו חלילה שלא צריך לתרום להם...

חתם סופר - כולרה.PNG (101.25 KiB) נצפה 17586 פעמים

[דרופתקי דאורייתא]

אני באמת לא מבין את הדיוקים הללו.
אלה שנשארים ומסכנים א"ע בישיבה, זה בעיה שלהם, ושל כל מי שמסכים להישאר איתם יחד בישיבה. כל עוד ואינם חולים.
ברגע שיש חולים מהם, אומר החת"ס, הגם שהרופאים יטפלו בהם, אבל יאמרו שהם גרמו לעצמם.
במילים אחרות יתחילו ב"תקשורת" לדבר על ה"חרדים" שלא שומרים על הכללים, ומשאירים את הישיבות.
(נשמע מאד מוכר?..).

[מעט דבש]

לא כך.
הטענה היא שברגע שהם יחלו הם יסכנו את כלל הציבור (ולא רק את עצמם).
ואת זה אף אחד לא היה טוען בזמן החת"ס. וזה אומר שהם לא הבינו שכל אחד ואחד הוא פוטנציאל להדבקה.

[דרופתקי דאורייתא]

לא כך.
הטענה היא שברגע שהם יחלו הם יסכנו את כלל הציבור (ולא רק את עצמם).
ואת זה אף אחד לא היה טוען בזמן החת"ס. וזה אומר שהם לא הבינו שכל אחד ואחד הוא פוטנציאל להדבקה.

החת"ס מתאר שם שהתלמידים מגיעים ממקומות מרוחקים, ומקומם בישיבה בלבד.

אחשוב שהדיון מיותר לגמרי (בדעת הח"ס), ובזה סיימתי בל"נ.

[שופרא]

מצ"ב תשובה של הגר"ח פאלאג'י בחקקי לב סי' ה'
בדבר המגפה שהיה בזמנו [שנת תקצו]
ודן שם לענין קריאת התורה באריכות [ועל מנהג האר"י בזה]
דרך אגב מבואר שם שזה היה ג"כ לפני פסח

חקקי לב סי' ה' 1.jpg (493.73 KiB) נצפה 17020 פעמים

חקקי לב סי' ה' 2.jpg (257.22 KiB) נצפה 17020 פעמים

[דרופתקי דאורייתא]

הגרח"ף מזכיר את המגיפה בהרבה מקומות בספריו, באחד המקומות הוא כותב כי רוב הנפטרים במגיפה היו מאלה שלא שמרו על צוואת ריה"ח.

מה שמביא בחקקי לב הנ"ל בשם מהרח"ו, הוא בספר הפעולות למהרח"ו, יש שם הרבה חומר מענני מגיפה.

[דרופתקי דאורייתא]

ובספרו רפואה וחיים הקדיש לענייני מגיפה פרק או שניים, ועוד בשאר מקומות בספר הזה מדבר על ענייני מגיפה.

[לייבעדיג יענקל]

דברים שכתב הג"ר יצחק ישעיה ווייס שליט"א

בדבר הזהירות וההידור במצות פיקוח נפש בעת הזאת, ראיתי כמה שהביאו ממכתבו של הגה"ק רבי עקיבא איגר זצוק"ל בעת מגפת החולירע בשנת תקצ"א, שכתב: "בענין תפילה בבית הכנסת, לדעתי זה אמת שהקיבוץ במקום צר אינו נכון, אבל אפשר להתפלל כתות כתות, ובכל פעם ערך ט"ו אנשים, ... וכותב שם עוד שיבקשו בשמו מהממשלה שתסכים לכך. – וכתבו שלדעתו צריך להתפלל בבית הכנסת בעת המגפה".

כן הביאו מדרשת החתם סופר (א, סא, ג-ד, לפרשת עקב תקצ"א), שדרש: "הנה רעש גדול בעולם, מחשש מגפה וחרב ומלחמה, והתלמידים נרדפים ממקומם מתפזרים אנה ואנה, ולא מצאו מנוח בכל המקומות, והשרים יועצים לטובה שנשלח עכ"פ ריבוי התלמידים, כי ישראל כקוצים בעיני העמים, וכל הדרכים מסוגרים מיוצא ובא, ואנה ילכו עניי צאן הדחופים האלו, ... הנה כן הדבר הזה ממש, כל זמן שהישיבות בעולם, אעפ"י שהציידים רודפים תמיד, ואין רגע בלא פגע, מ"מ זכות התורה מגין. אבל עתה הלביש את עצמו כשועל ליעץ לטוב, לבטל כל הישיבות בכל המדינה. ואם יביא ח"ו ויגש הרעה והמגפה או דברים שאנו יראים, מי יגן ביבשה בלי מי תורה". – הרי שאף שהממשלה מייעצת לסגור הישיבות, צריך לקיימם כי כל זמן שהישיבות בעולם, זכות התורה מגינה מפני המגיפה.

אולם מלבד מה שאין לנהוג במגפה בזמננו נגד דברי הרופאים, בהתבסס על דברי גדולי הדור לפני מאתיים שנה, כשהידע והרפואה היו שונים. כשם שלא ימצא מי שיטען שחייבים להתרפא באמצעות כוסות רוח לדוגמא, ואין לקחת תרופות אנטיביוטיות וכדורי אופטלגין, כי כן נהגו הגרעק"א והחת"ס שמעולם לא לקחו תרופות אלו.

בר מן דין, הרי זה פשוט סילוף העובדות. דעות הרופאים בעת מגפת החולירע ההיא מובאות על ידי החתם סופר בדרוש ההודאה לפרשת וישב שדרש אחרי המגפה הזו (שם, סג, א-ב), וזה לשונו: "נודה לד' אלקינו על חסד גדול שהפליא, על דבר הפלא על התלמידים בני הישיבה ה' עליהם יחיו, שלא פגע בשום אחד מהם שום חולי ומכאוב ולא שום ענין מענין החולי ההוא,... כל בני הקהלה, כי בזכותם וצדקתם הי' זאת לנו... והם מחזיקים למאות תלמידים..., ויש אנשים אשר עיניהם צרה ופוערים פיהם, כי קשה עליהם עול סבלם, ובכל זאת לא פגע ולא נגע בהם שום אדם מעולם,... והנה בזמן המגפה העבר הי' עין בריה צרה בחברתה בלא"ה, ומכל שכן בבכורי דלים הללו. ויש שהיו פותחים פיהם ומדברים, מה לנו לסבול עול אחרים אומללים האלו, ישובו איש לביתו. והי' ח"ו דיבורים כאלה לעורר דין על הקהלה. והקב"ה חפץ בהצדקם, ע"כ יהיב עינא פקיחא לבל ישלוט שום חולי ורפיון באלו... על כן חס הקב"ה על יראיו, ולא פגע בהם החולי כלל ויחלימם ויחי' אותם".

ובהמשך מתאר החתם סופר את ההבדל בין דֶּבֶר לחולירע לפי דברי הרופאים בעת ההיא: "בשעת הדֶּבֶר כיון שניתן רשות למשחית אינו מבחין בין טוב לרע (ב"ק ס, א)..., והענין בנתינת רשות למשחית, היינו שנתעפש האויר, והעיפוש נופל על בני אדם, שוב אין הבחנה, ואחד מזיק את חברו, אפילו מי שאין האויר מזיק לו לפי טבעו, מ"מ ע"י הבל חברו הניזוק והחולה, יחלה גם הוא וימות בלא עתו ובלא משפט. נמצא בעת ההיא ימותו בלא משפט. וכאלו סילק הקב"ה משפטו והשגחתו ומסרו לטבע עיפוש האויר. אבל במחלה הלז [=חולירע] ראינו השגחת הבורא ית"ש בחוש, אשר לא יאומן כי יסופר, באופן שנראה בחוש כי ה' בשמים הכין כסא משפטו, ולא מסרו לאויר המשחית בשלוח בלי השגחה, אלא ומלכותו בכל משלה, עיני ה' משוטטים בכל".

הרי שמשבח החתם סופר את גודל חסד ה', שהמגפה לא היתה ממחלה שמדבקת באויר ואינה מבחינה בין טוב לרע. והיתה רק מגפת חולירע שאינה מדבקת באויר, וניתן להשמר בה מהדבקה. [ואכן דעת הרופאים שהחולירע מדבקת רק באמצעות מגע בשיירי צואה ומי רגליים, ולא באמצעות חלקיקי רוק, ולכן לא היה כל הכרח לפזר הישיבה]. ולכן מובן שעל אף שהיו קמצנים בני הקהילה שביקשו ממנו שיפזר את בני הישיבה כדי לחסוך בהוצאות החזקת הבחורים אם יחלו (ובכלל לא משום סכנת הידבקות), וכלשונו: 'מה לנו לסבול עול אחרים אומללים האלו', הורה החתם סופר שלא לנעול את הישיבה, כדי שימשיכו בני הישיבה בתלמודם, ויגנו על אנשי העיר, ובאמת זכות תורתם עמדה, ולא ניזוק איש מבני הקהילה ומתלמידי הישיבה. - אבל ברור שבמגיפה שעפ"י דברי הרופאים ולפי הנראה בחוש רח"ל עוברת המחלה מאדם לאדם ע"י האויר, לא היה מתיר החתם סופר ספק פיקוח נפש, ולא היה מותיר את ישיבתו פתוחה. (וזאת בנוסף למה שכתבנו שבכל דור סומכים על דברי רופאי הזמן הזה).

[נוטר הכרמים]

איני רוצה להיכנס לאקטואליה, כפי שהגבלתי את עצמי,
אבל כמדומה שלא היו כאן לא זיוף ולא הטעיה.

אלו שהביאו מהחת"ס, לא התכוונו להקיש בין חולירע לקורונה,
ואין בר דעת שחושב שצריכים לשאול את הרופאים שבזמן החת"ס,
מה שהביאו זה את התפיסה ש'תורה מגנא ומצלא' נוהגת הלכה למעשה
(כמובן ברמה מסוימת שעד עתה לא נתבררה לי משום כיוון),
ולמרות שפי שנראה בין הדברים, היה סיכון מסוים בהשארת הישיבה על תילה,
לא התחשב בכך בחת"ס.

[מעט דבש]

כפי שכתבתי לעיל, בחת"ס לא רואים שהיה סיכון בהשארת הישיבה על תילה.
ניכר מדברי החת"ס ורעק"א שהם ידעו בזמנם רק על 'עיפוש האויר' (שנגרם גם כתוצאה מחולים שקיימים), ואת זה ידעו לצמצם על ידי כך שלא יהיה צפיפות אנשים, שלא יהיו אדים, ויתעפש האויר. רעק"א בכל אזהרותיו לא מזהיר על מרחק בין אנשים, ועל מניעת מגע ביניהם (כפי שמזהירים כיום) - כל הבעיה מבחינתם היתה צפיפות אנשים בלי אוורור, שגורמת אדים. ואת זה קל למנוע גם בישיבה.
וניכר מאד מדברי החת"ס שאיש מבני הקהלה לא התלונן על הסיכון שבהשארת הישיבה - אלא רק על כך שאם יהיה חולה יעלה להם כסף לטפל בו. הא ותו לא.

[פרנצויז]

בעיתון "המבשר" מיום ו' עש"ק אחו"ק ז' אייר תש"פ התפרסם (פעמיים) צילום קטע עיתון עתיק מאוסטריה (העיתון ההוא העתיק מעיתון אחר הנקרא "די פוזנר צייטונג") עם העתק מכתב הוקרה בגרמנית מהמלך פרידריך וילהלם השלישי מלך פרוסיה (גרמניה) לרבי עקיבא איגר זצ"ל (הרב הראשי של פוזן) על פעולותיו בזמן המגיפה.
וכן מכתב נוסף שנכתב כנראה ע"י מושל (או נשיא) מחוז פוזן.
בינתים הגיע אלי רק מה שנדפס שם בחלק המכונה "המבשר תורני".

מכתב תודה מהקיסר לרבי עקיבא איגר המבשר התורני ז אייר תשפ עמוד יח.jpg (929.56 KiB) נצפה 16691 פעמים

המבשר תורני ז אייר תשפ עמוד כ.jpg (1.03 MiB) נצפה 16485 פעמים

ועדיין יש לבדוק את המקום השני בעיתון המבשר מאותו יום, שבו התפרסם הדבר, ששם הועתק מעיתון אוסטרי אחר.
מעניין שכתוב שם (בשני המקומות) בגרמנית: רבי משה איגר (ולא כתוב עקיבא), האם הגוים נהגו אז לכנות אותו כך?

[פרנצויז]

כעת הגיע אלי החלק האחר מעיתון "המבשר" מאותו יום, ז' אייר תש"פ, (עמ' ב'), שבו התפרסם צילום קטע מעיתון עתיק נוסף מאוסטריה, שגם בו הועתקו אותם הדברים בדיוק.
מה שהתפרסם ב"המבשר תורני" (שהועתק לעיל) הוא צילום מעיתון "דער וויענער צייטונג" מיום 20 ספטמבר 1831 [י"ג תשרי תקצ"ב], ומה שהתפרסם ב"המבשר" (ומועתק להלן) הוא צילום מעיתון "עסטרייכישער בעאבאכטער" שנדפס יום אחד אחריו ביום 21 ספטמבר 1831 [י"ד תשרי תקצ"ב].
שני העיתונים האוסטריים הנ"ל פירסמו העתק מכתב הוקרה בגרמנית מהמלך פרידריך וילהלם השלישי מלך פרוסיה (גרמניה) מיום 5 ספטמבר 1831 [כ"ז אלול תקצ"א] לרבי עקיבא איגר זצ"ל (הרב הראשי של פוזן) על פעולותיו בזמן המגיפה.
וכן מכתב נוסף מיום 10 ספטמבר 1831 שנכתב ע"י מושל (או נשיא) מחוז פוזן.
ושני העיתונים העתיקו מעיתון אחר הנקרא "די פוזנר צייטונג" מיום 12 ספטמבר 1831.

מכתב תודה מהמלך לרבי עקיבא איגר המבשר ז אייר תשפ עמוד ב.jpg (570.9 KiB) נצפה 16595 פעמים

[נראה שהכותב ב"המבשר", מחשיב בטעות את מכתב נשיא מחוז פוזן, יותר ממכתב המלך, (ומציין בכותרת 'האגרת הנשיאותית'), וכמובן שהאמת היא שמכתב המלך חשוב הרבה יותר].
ומעניין ששני כותבים שונים בחלקים שונים של אותו העיתון "המבשר", השיגו כל אחד בדרכו עיתונים ישנים שונים מאוסטריה, עם אותו התוכן, [וכנראה בלי שידעו אחד מהשני], ופירסמו אותם בעיתון באותו יום!
כאמור, בשני המקומות כתוב בגרמנית: רבי משה איגר (ולא כתוב עקיבא), כפי שהערתי לעיל, ויש לחקור מה הסיבה.

[פרנצויז]

מכתב מלך פרוסיה התפרסם בס' חוט המשולש החדש (מאת רבי שלמה סופר) דף עא,ב - עב,א.
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr
[כמדומה שיש קצת שינויים בין הנדפס שם לנדפס בעיתונים האוסטרים].

הג"ר עקיבא איגר זצ"ל מזכיר בעצמו באחת מאגרותיו (מיום ערב יום כפור תקצ"ב) את מכתב המלך יר"ה (מיום 5 בספטמבר 1831), ראה ס' אגרות סופרים, (מאת רבי שלמה סופר) חלק כתבי רבי עקיבא איגר סי' ס"ד, (ראה שם עמ' 93).
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... &hlts=&ocr

(אגרת זו נזכרה לעיל בהמבשר תורני עמ' כ').

[מיני ומינך]

ע"ע בספר פסקים ותקנות להגרעק"א י"ל ע"י הגרנ"ג זצ"ל תשל"א
לגבי תפילות ימים נוראים תקצ"ב
סימן כ' עמ' ע' - ע"ז

[עתניאל בן קנז]

ההיסטוריה חוזרת על עצמה?

הפקודה שאסרה לנסוע לבעלזא.jpeg (151.15 KiB) נצפה 14796 פעמים

[אור עולם]

כמדומה שבכל מה שנוגע לבעלזא, ההסטוריה לא חוזרת על עצמה