נתבקשתי לשאול:
מבואר במסכת ב"ב פרק ב' ש"ומודה רב הונא במקרי דרדקי דלא מצי מעכב, קנאת סופרים תרבה חכמה"
וכ"ה ברמב"ם ובשו"ע, שאינו יכול לעכב עליו.
וידועים דברי החזו"א זצ"ל באמו"ב תחילת פרק ג, שיש כאן נקודה חשוב של פגישת מוסר והלכה, וההלכה מכריעה וכו'.
ויל"ע האם יש ענין למקרי דרדקי לא להכנס לאומנות חבירו.
ומקום השאלה, שהרי לימדונו רבותינו שגם במקום שמותר להכנס לאומנות חבירו, כגון אותו בר מבואה ואותו העיר וכו', מ"מ ראוי לא לעשות זאת, או לפחות מידת חסידות להמנע.
וא"כ יל"ע האם ה"ה במקרי דרדקי, שמה לו לפתוח ת"ת ליד ת"ת חבירו, ועדיף להמנע [ורק חז"ל לימדונו שהשני לא יכול לעכב אותו]
או שאותו היסוד של קנאת סופרים מתיר לו לכתחילה לגמרי, שהרי אדרבה מצוה קעביד להגדיל תורה