מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הקטע יוצא בקב שלו ... ונכנסין בהן בעזרה

הערות, בירורים וחידושים במרחבי התלמודים. לומדי דף היומי וכל חבורות הלומדים
נקדש את שמך בעולם
הודעות: 181
הצטרף: ד' נובמבר 30, 2016 3:47 am

הקטע יוצא בקב שלו ... ונכנסין בהן בעזרה

הודעהעל ידי נקדש את שמך בעולם » ב' ינואר 13, 2020 2:57 pm

במשנה בשבת (ס"ו) הובא דין מי שנקטעו רגליו:
הקיטע יוצא בקב שלו, דברי רבי מאיר, ורבי יוסי אוסר.
ואם יש לו בית קיבול כתותין, טמא.
סמוכות שלו, טמאין מדרס, ויוצאין בהן בשבת, ונכנסין בהן בעזרה.
כיסא וסמוכות שלו, טמאין מדרס, ואין יוצאין בהן בשבת, ואין נכנסין בהן בעזרה.
אנקטמין טהורין, ואין יוצאין בהן.

רש"י וכל המפרשים מבארים את הדיון על הכניסה לעזרה בהקשר לאיסור להיכנס להר הבית עם נעליים, וכן נראה קצת בגמ' שם בעמוד ב'

תני תנא קמיה דר' יוחנן נכנסין בהן לעזרה א"ל אני שונה אשה חולצת בו ואת אמרת נכנסין תני אין נכנסין בהן לעזרה:

גם בירושלמי נראה שהסבירו כך את המשנה שכתבו (פרק ו' הלכה ח')
שמואל אמר יוצאין בו משום סנדל ונכנסין בו לעזרה, רבי ינאי מקשה ויוצאין בו משום סנדל ?, והוא סנדל נכנסין בו לעזרה ואינו סנדל, א"ר בעא עד די הוות מקשה לה על דשמואל קשייתה על דמתניתין סמוכות שלו טמאין מדרס ויוצאין בהן בשבת ונכנסין בהן בעזרה, א"ר מנא אמור סופה דלית היא פליגא על דשמואל:

והוקשה לי על פירוש זה דא"כ למה נקטה המשנה לעזרה ולא להר הבית כמו במסכת ברכות לא יכנס להר הבית במקלו ובמנעלו ובפנדתו, ועוד למה המשנה התעלמה מדין הכניסה להר הבית ברישא של המשנה 'הקיטע יוצא בקב שלו' והחלה לבאר רק בסמוכות שלו בעוד שלכאורה קב של קיטע יותר דומה למנעל מאשר כיסא וסמוכות דסיפא,
(ובתויו"ט העיר וז"ל; נ"ל דהא דתנן בעזרה, ה"ה להר הבית נמי לא כיון דמנעל הוא והא תנן לא יכנס להר הבית במנעלו ואיידי דתנא ברישא ונכנסים בהן בעזרה דהוי רבותא תני נמי הכי בסיפא ועי' משנה ח' פ"ק דבכורים וריש פ"ק דחגיגה, עכ"ל.
ויש להעיר על מה שהביא מביכורים וחגיגה הוא שמצאנו הפוך שהעזרה מכונה הר הבית וגם שם יש מסבירים שהר הבית בדווקא, אך לכנות את הר הבית בשם 'עזרה' לא שמענו).
ורציתי להסביר פשט במשנה על פי הדין (יומא כ"ה, סוטה מ') שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד,
וא"כ דנה המשנה מה הדין באדם נכה שאינו יכול לעמוד על רגליו ונסמך על כסא או סמוכות האם חשיב כעומד ושרי או כיושב ואסור, ולכן כתבה המשנה עזרה בדווקא דבהר הבית מותר לשבת, ובזה גם א"ש למה ברישא לא כתבה המשנה הדין דהמשנה לא איירי כלל בגדרי מנעל האסור בהר הבית ובקיטע דרישא אם קב שלו יהיה ללא עור מותר להיכנס להר הבית וגם לעזרה דהוא עומד ככל אדם, וכל הדיון היה רק במי שאינו עומד כדרכו.
שמחתי למצוא מי שביאר כך את המשנה בתוך ביאור 'מלאכת שלמה' על המשניות הביא בשם גאון, וז"ל:
פי' גאון אם יש לקב בית קבול כתיתין כגון שיש ברכובת הקטע חתיכה בולטת ונחסר לה בקב מקום קבול שמניחה בו טמא הקב, הסמוכות שלו טמאין במדרס הזב ויוצאין בהן בשבת שאינו משוי, ונכנסין בהן לעזרה שאין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד, והסמוכות אין מגינות, אבל כסא סמוכות טמא מדרס שהוא כלי, ואין יוצאין בה בשבת שאינה תכשיט, ואין נכנסין בהן לעזרה שנמצא כרוכב ואינו עומד שהיא מגעת לארץ, עכ"ל ז"ל.


אשמח אם משהו שראה פירוש כזה או דיון בכוונת המשנה יציין למקור העוסק בכך.

חזור אל “בית התלמוד”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 77 אורחים