'והגדת לבנך' ביגיעת אפיית המצות

[נוטר הכרמים]

בהגש"פ 'הגדת המבאר' מאת ר' מנחם מענדיל וויינגארט דומ"צ בראדום (פיעטרקוב תרע"ד) נדפס בסופו (עמ' 180 ואילך) קונטרס בענין 'מצות המכונות וסקלאדאווע מצות'. כלול בתוכו חומר רב ועשיר על כל נושא 'מצות מאשין', מכתבים מאלפים מהאדמו"ר בעל שם משמואל מסאכטשוב והגאון מראגטשוב בעל צפנת פענח ועוד.

בין השאר מובא שם מכתב הג"מ אלעזר ראבינאוויטץ ממינסק [חתן ה'גדול' ממינסק], ומעניין מאוד לקרוא בתוך דבריו את הנימוק המביאו להסתייג ממצות מכונה, וז"ל:

אשר ע"כ בחרתי ברע במיעוטו, ואיני מורה בפה בהמכונות, אם כי אין דעתי נוחה מהם כ"כ, כי על ידם כמעט בטלה אצלינו כל ההכנות שהיה מקדמת דנא לאפות המצות, כמה יגיעות יגעו אבותינו ז"ל באפייתן, ויגיעתן לא לריק היתה ח"ו, ולא יהא דבר זה קל בעיניך, כי עי"ז נתקיים והגדת לבנך, ולאו מילתא זוטרתא היא הכשר מצוה כמצוה, והיום קונים מצות בשוק בלי יגיעה והכנה, גם מבלי שום השגחה ויגיעה מצד הקונה, ובנינו אחרינו לא ידעו כלל מכל הזהירות יתירה הצריכה מכיון שלא ראו ולא התחנכו בזה.

[תולעת ספרים07]

עד כמה שהבינותיו כוונתו לומר הכשר מצווה, כלומר הכנת המצה, כמצווה, כעצם המצה, ואם על המצה אמרה תורה והיה כי ישאלך בנך וכו' הרי גם על ההכשר מצווה כלומר על הכנת המצה יש לקיים בה והגדת.

ודבריו תמוהים לכאו' שתפס כדבר פשוט הכשר מצווה כמצווה והיא שיטת התרומת הדשן סימן לד לגבי הדלקת נר חנוכה בערב שבת מבעוד יום אך רוב הפוסקים חלקו עליו ולא תפסו כן. – כמו כן לא מצאנו בשום מקום שבהכשר המצווה צריך שיתקיים בה דיני המצווה והדבר דומה לבונה סוכה . וכיוצא בזה ותו לא.

[אוצר החכמה]

נראה שהתכוון על דרך המליצה לומר שגם הכשר מצווה דבר חשוב הוא וראוי שילמדו את עניינו הנערים, ולא התכוון בשני הפרטים לצד ההלכתי.

[רבטוב]

הלא דבר פשוט הוא . אם מתעסקים בהכנה למצוה והילדים רואים ושואלים מה זה ומסבירים להם . מקיימים בזה מצוות חינוך . והם הולכים
לעצם המצוה בפנים חדשות . והגדול לא התכוון לדין של התרומה''ד בכלל.