קו ירוק כתב:דינו כמחנה ישראל - ירושלים שבין החומות.
אין מוסיפין על הה"ב. ראה או"ש פ"ו מבית הבחירה ה"י.
ולדבריו של מקדש מלך:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=54&t=37291
חרסון כתב:מה לגבי מידות ההר שבס' יחזקאל?
קו ירוק כתב:חרסון כתב:מה לגבי מידות ההר שבס' יחזקאל?
נראה בשוב ה' ציון, תיסוב כל הארץ כערבה מגבע לרימון וראמה ירושלים.
מקדש מלך כתב:לפי זכרוני בספר של הרב קורן נוקט שלא ניתן להגדיל את שטח הר הבית, כי קדושתו תלויה ב'הר'.
קו ירוק כתב:דינו כמחנה ישראל - ירושלים שבין החומות.
אין מוסיפין על הה"ב. ראה או"ש פ"ו מבית הבחירה ה"י.
ולדבריו של מקדש מלך:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=54&t=37291
איש פלוני כתב:נסתפקתי היות וכידוע ישנו בהר הבית שטח אותו הרחיב הורדוס לשטח הר הבית המקורי מה דינו האם כהר הבית או שמא כחול גמור?
קו ירוק כתב:דינו כמחנה ישראל - ירושלים שבין החומות.
אור שמח הלכות בית הבחירה פרק ו הלכה י
[י] ויש להם למשוך את העזרה עד מקום שירצו מהר הבית:
אולי יצא זה לרבינו דיותר מהר הבית אין ביד ב"ד להוסיף מהא דתנן ריש חגיגה (ב' ע"א) וב"ה אומרים כל שאינו יכול לאחוז כו' מירושלים להר הבית כו', ובירושלמי (חגיגה פ"א ה"א) בעי איכן היו מראין פנים, בעזרה או בהר הבית, ופשיט מהא דאמרו דטמא פטור, שאינו יכול לעלות, ולהר הבית יכול לכנוס, וע"כ דבעזרה היו מראין פנים, ובעי מהיכן הוא מודד לענין קטן, ופשיט דמן השילוח, שהיה מהלך באמצע ירושלים, א"כ חזינא דהשיעור שוה בין למי שדר סמוך להר הבית בין למי שדר מרחוק, כן נראה הא דתני תנא מירושלים להר הבית, ולא תני לעזרה ששם היו מראין פנים, משום דרשות לב"ד להוסיף עד סוף הר הבית, והשיעור בכולם שוה, לכן השיעור להר הבית, ודברי הגמ' (שם ו' ע"א) עד הכא מאן אתייא צ"ב, ואכמ"ל, ודוק. ורמז גדול לזה מקרא מלא, בהר ד' יראה, זהו בהר, דלבד ההר אין רשות להוסיף. ובתרגום על פסוק (שמות טו, יז) בהר נחלתך כו' מקדש ד' כוננו ידיך, בטורא דאחסנתך אתר מתקן לבית שכינתך כו', ומפורש כנ"ל, וכן בשמות רבה בא פ' ט"ו, א"ל אם אין אתה נותן לי בהמ"ק ת"ק אמה על ת"ק אמה לא נתת לי כלום כו', ועיין בפ"א ה"ג, ודוק:
(((נ"ב. אלא (בירושלמי) [בירושלים] לבד ובהר המוריה, וזה הוא ממכילתא בראשה (בא, פתיח') וז"ל עד שלא נבחרה ירושלים כו', שנבחרה ירושלים יצאה ארץ ישראל כו', עד שלא נבחר בית עולמים הי' ירושלים ראוי לשכינה, משנבחר בית עולמים יצאת ירושלים, שנאמר כי בחר ה' בציון כו', וציון הוא ההר, כמו שכתוב (תהלים עח, סח) ויבחר כו' את הר ציון אשר אהב, וזה ברור. [ממלואים])))
יושב ירושלים כתב:קו ירוק כתב:דינו כמחנה ישראל - ירושלים שבין החומות.
אין מוסיפין על הה"ב. ראה או"ש פ"ו מבית הבחירה ה"י.
ולדבריו של מקדש מלך:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=54&t=37291
עי' במקדש דוד [קדשים כ"ז א] שיצא לידון בדבר החדש וכתב לחלק בין קדושת הר הבית [לענין מורא מקדש, הבאת ביכורים, ראוי לבנית מקדש, ועוד] שעליה אין להוסיף, לקדושת מחנה לויה [לענין שילוח טמאים] שעליה אפשר להוסיף.
נ.ב. המקום הראוי לסוגיא זו הוא בבית המדרש ולא כאן.
בתבונה כתב:1.מצינו בפסקי תוספות (מידות סי' ה) הר הבית היה לצפון ירושלים וההר היה גדול הרבה מת"ק על ת"ק אלא לא היה קדוש אלא ת"ק על ת"ק, וא"כ הוא חלק מההר.
ובנוסף לא יתכן שהר הבית יהיה מרובע ת"ק על ת"ק (אין מרובע בבריות ואין מרובע מששת ימי בראשית, כך בירושלמי)
בנוסף כתבו בתוס' שגם את הר הבית קידשו (שבועות טו.) בד"ה 'ויוצא ממנה נפסל' - ואם תאמר הר הבית היכי קדיש שאין דבר נאכל בו שיוצא ממנו נפסל ויש לו קדושה בפני עצמו שהוא מחנה לויה וכן בתי ערי חומה דמוכח לקמן (דף טז.) שנתקדשו והא אין דבר שנפסל ביוצא ויש לומר היכא דלא אפשר לא אפשר כדמוכח בשמעתא.
ואף שבתוס' מדובר על קדושה בפעם ראשונה, אם א"א להרחיב היות ולהר יש קדושה טבעית שא"א להרחיב אותה, אז מנלן שצריך עוד קידוש.
וכן ביחזקאל משמע שהר הבית יהיה 3000*3000 אמה.
אמנם יתכן לומר שיש דין הר, דהיינו מקום גבוה מהסביבה וכפי שמצינו במקדש שכל מקום המקודש מחבירו גבוה הימנו, (וכן מי יעלה בהר ה' שמשמע בתוך ההר ממחנה לוויה למחנה שכינה), ולעתיד זה יהיה הגודל, ואולי הפשט שיגדילו את גודל ההר.
בתבונה כתב:מקדש מלך כתב:לפי זכרוני בספר של הרב קורן נוקט שלא ניתן להגדיל את שטח הר הבית, כי קדושתו תלויה ב'הר'.קו ירוק כתב:דינו כמחנה ישראל - ירושלים שבין החומות.
אין מוסיפין על הה"ב. ראה או"ש פ"ו מבית הבחירה ה"י.
ולדבריו של מקדש מלך:
viewtopic.php?f=54&t=37291
1.מצינו בפסקי תוספות (מידות סי' ה) הר הבית היה לצפון ירושלים וההר היה גדול הרבה מת"ק על ת"ק אלא לא היה קדוש אלא ת"ק על ת"ק, וא"כ הוא חלק מההר.
ובנוסף לא יתכן שהר הבית יהיה מרובע ת"ק על ת"ק (אין מרובע בבריות ואין מרובע מששת ימי בראשית, כך בירושלמי)
בנוסף כתבו בתוס' שגם את הר הבית קידשו (שבועות טו.) בד"ה 'ויוצא ממנה נפסל' - ואם תאמר הר הבית היכי קדיש שאין דבר נאכל בו שיוצא ממנו נפסל ויש לו קדושה בפני עצמו שהוא מחנה לויה וכן בתי ערי חומה דמוכח לקמן (דף טז.) שנתקדשו והא אין דבר שנפסל ביוצא ויש לומר היכא דלא אפשר לא אפשר כדמוכח בשמעתא.
ואף שבתוס' מדובר על קדושה בפעם ראשונה, אם א"א להרחיב היות ולהר יש קדושה טבעית שא"א להרחיב אותה, אז מנלן שצריך עוד קידוש.
וכן ביחזקאל משמע שהר הבית יהיה 3000*3000 אמה.
אמנם יתכן לומר שיש דין הר, דהיינו מקום גבוה מהסביבה וכפי שמצינו במקדש שכל מקום המקודש מחבירו גבוה הימנו, (וכן מי יעלה בהר ה' שמשמע בתוך ההר ממחנה לוויה למחנה שכינה), ולעתיד זה יהיה הגודל, ואולי הפשט שיגדילו את גודל ההר.
מקדש מלך כתב:בתבונה כתב:מקדש מלך כתב:לפי זכרוני בספר של הרב קורן נוקט שלא ניתן להגדיל את שטח הר הבית, כי קדושתו תלויה ב'הר'.קו ירוק כתב:דינו כמחנה ישראל - ירושלים שבין החומות.
אין מוסיפין על הה"ב. ראה או"ש פ"ו מבית הבחירה ה"י.
ולדבריו של מקדש מלך:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=54&t=37291
1.מצינו בפסקי תוספות (מידות סי' ה) הר הבית היה לצפון ירושלים וההר היה גדול הרבה מת"ק על ת"ק אלא לא היה קדוש אלא ת"ק על ת"ק, וא"כ הוא חלק מההר.
ובנוסף לא יתכן שהר הבית יהיה מרובע ת"ק על ת"ק (אין מרובע בבריות ואין מרובע מששת ימי בראשית, כך בירושלמי)
בנוסף כתבו בתוס' שגם את הר הבית קידשו (שבועות טו.) בד"ה 'ויוצא ממנה נפסל' - ואם תאמר הר הבית היכי קדיש שאין דבר נאכל בו שיוצא ממנו נפסל ויש לו קדושה בפני עצמו שהוא מחנה לויה וכן בתי ערי חומה דמוכח לקמן (דף טז.) שנתקדשו והא אין דבר שנפסל ביוצא ויש לומר היכא דלא אפשר לא אפשר כדמוכח בשמעתא.
ואף שבתוס' מדובר על קדושה בפעם ראשונה, אם א"א להרחיב היות ולהר יש קדושה טבעית שא"א להרחיב אותה, אז מנלן שצריך עוד קידוש.
וכן ביחזקאל משמע שהר הבית יהיה 3000*3000 אמה.
אמנם יתכן לומר שיש דין הר, דהיינו מקום גבוה מהסביבה וכפי שמצינו במקדש שכל מקום המקודש מחבירו גבוה הימנו, (וכן מי יעלה בהר ה' שמשמע בתוך ההר ממחנה לוויה למחנה שכינה), ולעתיד זה יהיה הגודל, ואולי הפשט שיגדילו את גודל ההר.
יישר כח להרבנים בתבונה וקו ירוק, שכפי הנראה הינם בקיאים טובא בנידון זה.
אמנם זכור לי לשון מיוסיפון שמובן מדבריו שההר עצמו היה קטן, ורק במהלך הדורות הוסיפו עליו, ידוע לכם במה מדובר?
בתבונה כתב:יושב ירושלים כתב:קו ירוק כתב:דינו כמחנה ישראל - ירושלים שבין החומות.
אין מוסיפין על הה"ב. ראה או"ש פ"ו מבית הבחירה ה"י.
ולדבריו של מקדש מלך:
viewtopic.php?f=54&t=37291
עי' במקדש דוד [קדשים כ"ז א] שיצא לידון בדבר החדש וכתב לחלק בין קדושת הר הבית [לענין מורא מקדש, הבאת ביכורים, ראוי לבנית מקדש, ועוד] שעליה אין להוסיף, לקדושת מחנה לויה [לענין שילוח טמאים] שעליה אפשר להוסיף.
נ.ב. המקום הראוי לסוגיא זו הוא בבית המדרש ולא כאן.
המק"ד כותב זאת מסברא וקצת צ"ע מזבחים נה ע"א
ת"ר: את חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור - אמר רבי נחמיה: וכי ראשונים בטומאה אכלום? אלא טהור - מכלל שהוא טמא, טהור מטומאת מצורע וטמא מטומאת זב, ואיזה זה? זה מחנה ישראל. ואימא: טהור מטומאת זב וטמא מטומאת מת, ואיזה זה? זה מחנה לויה! אמר אביי, אמר קרא: ואכלתם אותה במקום קדוש, אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש, אפקה למחנה לויה, הדר כתיב: במקום טהור, אפקה למחנה ישראל. רבא אמר: אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש, אפקה לגמרי, הדר כתב רחמנא: תאכלו במקום טהור, עיילא למחנה ישראל. ואימא: עיילא למחנה לויה! לחדא מעיילינן, לתרתי לא מעיילינן. אי הכי, אפוקי נמי, לחדא מפקינן, מתרתי לא מפקינן! ועוד, לא תוכל לאכול בשעריך כתיב! אלא, מחוורתא כדאביי.
ולדברי המקד"ד יש להקשות שמקום קדוש אפקה חד להר הבית, ומקום טהור אפקה למחנה לוויה אף אם הוא מחוץ להר הבית.
יושב ירושלים כתב:בתבונה כתב:יושב ירושלים כתב:קו ירוק כתב:דינו כמחנה ישראל - ירושלים שבין החומות.
אין מוסיפין על הה"ב. ראה או"ש פ"ו מבית הבחירה ה"י.
ולדבריו של מקדש מלך:
http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f=54&t=37291
עי' במקדש דוד [קדשים כ"ז א] שיצא לידון בדבר החדש וכתב לחלק בין קדושת הר הבית [לענין מורא מקדש, הבאת ביכורים, ראוי לבנית מקדש, ועוד] שעליה אין להוסיף, לקדושת מחנה לויה [לענין שילוח טמאים] שעליה אפשר להוסיף.
נ.ב. המקום הראוי לסוגיא זו הוא בבית המדרש ולא כאן.
המק"ד כותב זאת מסברא וקצת צ"ע מזבחים נה ע"א
ת"ר: את חזה התנופה ואת שוק התרומה תאכלו במקום טהור - אמר רבי נחמיה: וכי ראשונים בטומאה אכלום? אלא טהור - מכלל שהוא טמא, טהור מטומאת מצורע וטמא מטומאת זב, ואיזה זה? זה מחנה ישראל. ואימא: טהור מטומאת זב וטמא מטומאת מת, ואיזה זה? זה מחנה לויה! אמר אביי, אמר קרא: ואכלתם אותה במקום קדוש, אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש, אפקה למחנה לויה, הדר כתיב: במקום טהור, אפקה למחנה ישראל. רבא אמר: אותה במקום קדוש ולא אחרת במקום קדוש, אפקה לגמרי, הדר כתב רחמנא: תאכלו במקום טהור, עיילא למחנה ישראל. ואימא: עיילא למחנה לויה! לחדא מעיילינן, לתרתי לא מעיילינן. אי הכי, אפוקי נמי, לחדא מפקינן, מתרתי לא מפקינן! ועוד, לא תוכל לאכול בשעריך כתיב! אלא, מחוורתא כדאביי.
ולדברי המקד"ד יש להקשות שמקום קדוש אפקה חד להר הבית, ומקום טהור אפקה למחנה לוויה אף אם הוא מחוץ להר הבית.
לק"מ, שהרי במדבר לא היה 'הר הבית', דהיינו: לא היה מקום שקדוש בקדושת 'מקדש' חוץ מחצר אוהל מועד.
מה שכן צריך לברר לפי דבריו, איך עושים את התוספת, שהרי מבואר בתלמוד [שבועות טו.] שבירושלים ובעזרה מקדשין ע"י דבר שאם יצא מהן נפסל, וב'מחנה לויה' אין לנו דוגמתו, וצ"ע.
בתבונה כתב: כתבו בתוס' שגם את הר הבית קידשו (שבועות טו.) בד"ה 'ויוצא ממנה נפסל' - ואם תאמר הר הבית היכי קדיש שאין דבר נאכל בו שיוצא ממנו נפסל ויש לו קדושה בפני עצמו שהוא מחנה לויה וכן בתי ערי חומה דמוכח לקמן (דף טז.) שנתקדשו והא אין דבר שנפסל ביוצא ויש לומר היכא דלא אפשר לא אפשר כדמוכח בשמעתא.
קו ירוק כתב:מה שהוא נאמן בדבריו זה מה שראה בעיניו. לא ספקולציות, ק"ו כשאינו תואמות את ההלכה.
מלבד זאת וורן חקר את ההר העליתי מפה של צורתו.. http://forum.otzar.org/viewtopic.php?f= ... 91#p414541
חזור אל “וַיַּעְפִּלוּ לַעֲלוֹת אֶל רֹאשׁ הָהָר”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 15 אורחים