תפילין חרוצות ,האם יש פרטים בנושא, וזה רצוי להידור לכתחילה?

[טוב]

בזמן האחרון שמעתי שיש שהתעוררו בדבר, ורציתי לשמוע מאנשי הפורום הנכבד מה דעתם בסוגיה?האם זה חומרה וחסידות כמו דברים אחרים בהלכות או שיש עניין מיוחד בדבר זה?דיברתי גם עם אדם ששאל אולי יהיה בעיה של בלאי יותר גדול אם התפילין הם חרוצות ,האם זה נכון?ועוד פרטים על דבר זה למי שיש,כי לא ראיתי עדיין הרבה אנשים שמניחים תפילין כאלו,מה דעתכם בעניין?

[לענין]

עדיין לא עברו על זה מספיק שנים כדי לדעת אם זה באמת עומד בחוזקו ואינו נפתח אחרי כמה שנים - מה שכמובן יגרום לקלקול הריבוע. כך שמעתי מאדם גדול שאמר שעדיין לא עברו מספיק שנים בשביל מבחן ההצלחה. כך שגם אם אולי יש בזה איזה ענין, עדיין זה לא מצדיק להיות שפן נסיון.
לדעת הרב ברדא זה מחויב ממש, החרוצות [וראוי לעיין בספריו יצחק ירנן לידע סגנונו].
ולגופא דמילתא, כל הקמפיין כאילו הגר"א והתניא והדברי חיים התעקשו דוקא על כאלו, הוא אחיזת עינים ממש!!!
גם הפרסום האגרסיבי על זה שאפשר להכניס את החוטים מלמעלה הוא אחיזת עינים, מפני שכידוע פסק המ"ב שכאשר הקלפים חלוקים אין שום ענין בחוט הזה, ורק בשביל ה'ענין' מכניסים אותו על ידי קדיחת חורים [סתם ככה, פרסום מטורף לדברים כאלה גורם ריאקציה, ואכ"מ. סחורה רצינית בתחום הסת"ם מוכרת את עצמה גם בלי זה, וה'יושבים ראשונה' במלכות הסת"ם יעידו על כך. חבל שמה שקרה למצות והלולבים קורה גם לתפלין].
שתהיה בטוח שלפחות במאתים האחרונים לא היה אף אחד עם תפלין כאלה, אולי גם לא באלפיים האחרונות [מי שבכל זאת רוצה, יכול לקחת הימור על תפילין רגילות ולחרוץ אותם בסכין דקיקה. על ידי מילוי הבית באלכוהול ניתן לוודא שלא נהיה נקב בבית].

[בברכה המשולשת]

לאחרונה שוחחתי על זה עם שני ת"ח המצויים מאוד בתחום:
אחד טען בתוקף שאין בזה צורך ושמאידך גיסא אי אפשר שהריבוע לא יתקלקל, ושאשלח כל מי שרוצה לקנות תפילין כאלו אליו כדי שישכנע אותו שלא לעשות כן.
השני טען בתוקף שזה הכרח הלכתי ושאין בעיה עם שלמות הריבוע לאורך זמן. הוא נמצא כעת במהלך כתיבת קונטרס מסודר על זה.

[ארזי הלבנון]

סופר סת"ם אחד השאיל לי חוברת מיוחדת הסוקרת את דעת חכמי וגדולי ישראל, ועניינה כמובן לשכנע לרכוש תפילין חרוצות דווקא.

איני יודע את שמה, או איפה ניתן להשיגה.

[זרע הארץ]

למיטב ידיעתי ישנם שנים
א. קסת הסופר.
http://www.keset-hasofer.co.il/catalog/ ... age-1.html
http://keset-hasofer.co.il/kuntras/file ... ge-1.html#
http://keset-hasofer.co.il/kuntras/file ... ge-1.html#.
ידוע לי בבירור על חלק מהרבנים שמופיעים שם ברשימה, שהם אכן קיבלו מהם תפילין חרוצות, וגם מניחים אותם מדי פעם, אבל ממש לא מחזיקים מזה כחומרא חשובה או משהו כזה.

ב. תפארה - קרישבסקי'ס בתים
02-3722755 (יש להם חוברות שהם מפיצים בבתי כנסת).

[במסתרים]

ולגופא דמילתא, כל הקמפיין כאילו הגר"א והתניא והדברי חיים התעקשו דוקא על כאלו, הוא אחיזת עינים ממש!!!

תוכל להסביר?

[גלרשטיין]

הסבר על תפילין חרוצות.pdf

(1.58 MiB) הורד 1077 פעמים

קונטרס תפילין חרוצות.pdf

(6.77 MiB) הורד 912 פעמים

[במסתרים]

ייש"כ. הטענות הבנתי בלא"ה. אני מבקש תשובה לדבריהם - הסבר למה הוא "אחיזת עינים ממש".

ולגופא דמילתא, כל הקמפיין כאילו הגר"א והתניא והדברי חיים התעקשו דוקא על כאלו, הוא אחיזת עינים ממש!!!

[שמש]

כי הם הניחו תפילין מעור בהמה דקה.

[לענין]

ייש"כ. הטענות הבנתי בלא"ה. אני מבקש תשובה לדבריהם - הסבר למה הוא "אחיזת עינים ממש".

ולגופא דמילתא, כל הקמפיין כאילו הגר"א והתניא והדברי חיים התעקשו דוקא על כאלו, הוא אחיזת עינים ממש!!!

למה אחיזת עינים? פשוט מאד.
הכותרות הבומבסטית המכריזות על הבשורה המרעישה שחיכו לה כבר מאה-מאתים שנה, מתי נזכה כבר סוף סוף לתפילין שאותם ורק אותם הכשירו הגר"א והבעל התניא (ולשיטות מסוימות, , הינה יצירת מצג שוא והטעייה מכוונת. הגר"א הכשיר בשופי גם את התפלין של החפץ חיים ושל החזון איש ושל הרב אלישיב [ושל רוב המשתתפים בפורום].
מה שאסרו הגאונים ז"ל לא היה את הדבק, אשר כידוע האריכו בנושא זה גדולי עולם [והחת"ס הוא ראש המקילים], והכרעת הביאור הלכה היא כי הגם שהמנהג כהחיי אדם לאסור את הדבק מ"מ כיון שיש לחוש לקלקול הריבוע לכן ידביק מעט בין בית לבית, וכן המנהג. אעפ"כ יש הרבה שמחמירים שלא לשים בכלל דבק, ובכל זאת מצליחים לשמור על שלימות הריבוע [הגריש"א היה חושש שעל ידי הצבע נדבקים הבתים, ולכן אחרי הצביעה מעבירים בזהירות סכין דקה בין הבתים, לפני הכנסת הפרשיות או לאחריהן ואכ"מ].
בא מרן הראב"ד שליט"א וחושש שגם בלי דבק מ"מ ע"י עצם הכבישה עם הפרעס, ג"כ נחשבים הבתים למחוברים [ואם כי איני מבין זה כל כך, מה שאי אפשר להפרידם בידים זה מזה, עדיין אינו עושה אותם למחוברים, הרי לו יצוייר שתחתוך את התיתורא שמתחת, תראה שהבתים אינם מחוברים, וצריך לבדוק המציאות], אך באותה התשובה הוא כותב שגם לזה יש לסופרים שיטות כיצד לעשות את התפלין פרודות לגמרי באופן שגם יוכלו להעביר חוט בין הבתים.
ומעתה, לבא ולהציג כאילו אותה חמדה גנוזה שנתאוו לה גדולי עולם, והרעיש עליה הגה"ק הדברי יציב, היתה ספונה וטמונה ונעלם סודה עד אשר ... [כאן נמנעתי מלכתוב כמה דברים, מפני הכבוד]. בקיצור, פרודות לגמרי ללא דבק, אפשר גם בלי חרוצות. הטענה החדשה שצריך שיהיו רווחים קטנים בין הבתים - אשר פוסקי הדורות שעברו לתפלין גסות לא אחזו ממנה כלל וכלל [שזה כולל את כל הפוסקים במאה האחרונה. דומני כי לא היה מי שנשאר בדקות, לבד מן הרה"ק מנדבורנא], המאמר שהודפס ב'למען פארך', יש בו אכן דברים הגיוניים, אך כהגדרתו אין זה אלא 'להוליד הידור', ולא כאילו ח"ו ח"ו ח"ו הגר"א והבעל התניא פסלו את התפלין הרגילות.
גם בדבר הנושא של חוט התפירה, הלא התו' כתבו שאינו נוהג בכותב הפרשיות על קלפים נפרדים, וכבר הסכימו כל הפוסקים להעבירו על ידי תפירה [לבד מהגה"ק מקלויזנבורג, אשר לדידיה מעבירים אותו בשעת התפירה, עוד טרם נודעה שיטת החרוצות].
ולסיום, בלי לזלזל בעבודת הקודש של המפעלים, אין להשוות עבודה מסורה של בתים-מאכער ירא שמים העוסק במלאכתו בנחת ובמסירות, למפעל מתקתק שחייב להעסיק עובדים נון-סטופ, ואין צורך להסביר. לפעמים עדיף לוותר על 'חומרות' [ובפרט מעין הנ"ל] בכדי להשיג תפילין שנעשו בשיטה ה'ישנה' והביתית, בכובד ראש ובניחותא, מאותם היראים שעוסקים במלאכת הקודש ללא מסעי פרסום יחצנות קידום שיווקי והעצמה עיסקית...
אם אני טועה, אשמח שיעמידוני על האמת.

[אהרן תאומים]

יש כאן קצת גילוי מן האמת המרה, שאכן הבתים היוצאים עם מאמרי יחצנות ולא רק בתים אלו, במבחן הזמן מתגלים הכשלים והריבוע משתנה, אמנם יש כשלים שהתגלו בבתים ישנים של בתים מאכערים מפורסמים שהשתמשו בטיח ובדבק אפוקסי וכו',
והנכון שבתים שנעשים לא בדרך מתועשת ע"י בתי מאכערס יר"ש שכמעט כבר לא מוצאים במחוזתינו, הם המהודרים ביותר.
אומרים בשם הגר"מ שפרן שאמר שפעם הסופר היה מעבד הקלף ומשרטטו , והיה הבתים מאכער וכתב ותייג את הפרשיות והגיהה והכניס התפילין בקיצור עשה אדם אחד כל המלאכות והיה ירא שמים, היום כל זה שהיה באדם אחד מתחלק ל יש 1) יצרן קלף, 2)משרטט, 3)סופר, 4)מתייג, 5)מגיה במחשב, 6)יצרן בתים, 7)מכניס הפרשיות, 8) ירא שמים

[במסתרים]

תודה

...

בקיצור, שאזהרת האחרונים היא רק שלא לדבק הבתים ולא שצריך להיות הפסק ניכר ביניהם.

[אלישע לוי]

לא הבנתי את טענות הרב "לענין",
א. בענין חוט התפירה, פשטות השו"ע פסק להעביר כן את החוט ואמנם הט"ז כ' דבדיעבד כשר מכח סתירת הסעיפים והמ"ב כמדומה הסכים לט"ז, אבל לבוא ולהגיד ש'לא צריך'?!
ב. בענין אזהרת הגר"א, בפשטות הזהיר שיהיה הבדל מושלם בין הבתים שגם ניכר לעין וכפשטות צריך שיגיע עד התפר, ויש בזה טענה שכבישת הבתים זל"ז עד שכלל א"א להפרידם בלא סכין (ולפעמים גם סכין לא מצליח כידוע) כמוה כדיבוק הבתים,
לבד זה כל ענין היכר החריצים דזמננו מחודש מאד, הרי אין קשר בין החריץ הניכר לבין הבדלת הבתים בעצם ומי יימר דחשיב חריצן ניכר ולכאורה זה כלול באזהרת האחרונים הנ"ל
לגבי חוזק התפילין ועמידותן אבקש לא לסמוך על מה שאכתוב ולמעשה לברר לבד, אך ידוע לי על אחד שמניח כבר 15 שנה והתפילין חזקות בלא שום שינוי בריבוע, וכן שמעתי על א' ממשפחת הגרי"ז שכבר עשיריות שנים מניח כאלו תפילין ואין פגם

[יהושע100]

מכיוון שאני עומד לפני בר המצווה של בני שיחי' לאוי"ט וחשבתי לקנות לו תפילין כאלו, ביררתי עם כמה ת"ח ומה שעלה בחכתי הוא (אין הפתעה גדולה) שיש כאלו שאבדו את הריבוע ויש כאלו שלא. הרב שלמה מועלם (בעהמח"ס יריעות שלמה) - שנתן 'הסכמה' לתפילין של קסת הסופר אמר לי שבאו אליו אנשים שקנו תפילין כאלו והריבוע אבד. לעומתו אמר לי ת"ח אחר שמפורסם באתר של המפעל הנ"ל שביקר שם ונתן להם הסכמה, שהוא רכש מהם תפילין חרוצות 'פיצפונות' והוא לובש אותם כשנתיים במשך כל היום ולא השתנה הריבוע.

כשלעצמי חששתי שהסיכוי לאיבוד הריבוע אצל ילדים הוא גדול יותר אז ויתרתי.

[לבי במערב]

יעוי' בהמצו"ב (ע' עה־עו):

הדורים בתפילין - הרב קלונימוס גדלי' גרינפעלד, מנורה בדרום גל' כז.pdf

(808.24 KiB) הורד 777 פעמים