אמירת ברוך שם בלחש

[תוכן]

האם צריך להגיד ברוך שם בלחש דוקא, או אין זה אלא שאחרים לא ישמעו. נפקא מינה מי שנמצא בחדר לבד, אם אפשר לו לומר ברוך שם בקול רגיל.

[עץ תמר]

לפי טעם הגמ' בפסחים נראה שגם בפ"ע צריך לאמרו בלחש. וכן במדרש וז"ל:
"ולמה ישראל אומרים אותו בלחישה אלא כשעלה משה למרום גנב אותו מן המלאכים ולימדה לישראל. א"ר שמואל בר נחמן: למה הדבר דומה? לבן בתו של מלך שהיתה לו בת בתולה, והיתה רואה בגדים נאים ואומרת לו קח את הבגדים הללו, והיה לוקח לה, פעם אחת נכנס לפלטין של מלך וראה קוזמירין של מטרונה וגנב אותה ובא ונתנה לבתו, התחיל מצווה ואומר לה, כל הבגדים שלקחתי ליך לבוש אותן בפרהסיא, אבל קוזמירין זה גנוב הוא, אל תלבשי אותו אלא מן הדלת ולפנים, כך אמ' משה לישראל, כל המצוות שנתתי לכם ממה שקבלתי מן התורה, אבל השם הזה ממה ששמעתי ממלאכי השרת שבו הם משבחים להקב"ה ונטלתי אותו מהם, לכך תהיו אומרים אותו בלחישה, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. למה הן אומרים אותו ביום הכפורים בפרהסיא אלא שהם כמלאכים, לובשים לבנים ולא אוכלים ולא שותים ואין בהם לא חטא ולא עון שהקב"ה סולח להם כל עונותיהם". (דברים רבה - ליברמן, פרשת ואתחנן)

[סעדיה]

ראה ב'מפניני הרב' עמ' ל'

[פלגינן]

יש שני טעמים ידועים, ויש מח' צל"ח ורש"ק ידועה על אמירת בשכמל"ו שאינה בין שמע לואהבת, שתלוי בטעמים. היה מקום לתלות שאלתך שלטעם שהובא כאן, המלאכים שומעים בכל מקרה, ולטעם השני אולי לא, אבל מסברא נראה שבכל אופן שהוא צ"ל בלחש, מהיכ"ת שתלוי באחרים.

[שייף נפיק]

מציאה מצאתי בספר הזכרון אש תמיד מביא מהגר"ח מבריסק דמה דאין אומרים בקול רם הוא רק שזה בתורת דבר שבקדושה כשם שעושים המלאכים שעונים על קדושה. ולפי"ז ביחיד אין על זה תורת דבר שבקדושה מותר אף בקול רם. ובנשים לפי"ז יהיה מותר תמיד לומר בקול רם שאין להם גדר תפילת ציבור.
ולפי"ז ודאי שביום כפור קטן שאומרים את זה לא בתורת דבר שבקדושה גם יש לומר בקול. (בישיבת קול תורה על פי הגרש"ז היו אומרים בקול רם, ומו"ר הגר"י טשזנר לא היה ניחא דעתו בזה, אמנם כשדנתי לפניו צידד שכל מה שהמלאכים מתקנאים הוא רק באופן שאומרים כן בתוך קריאת שמע וכעין שמבואר בנוב"י וילע"ע)
ולא ראיתי מי שדן בדברי הגר"ח והם מחודשים מאוד. וטעונים לימוד.

[סעדיה]

בישיבת קול תורה על פי הגרש"ז היו אומרים בקול רם, ומו"ר הגר"י טשזנר לא היה ניחא דעתו בזה, אמנם כשדנתי לפניו צידד שכל מה שהמלאכים מתקנאים הוא רק באופן שאומרים כן בתוך קריאת שמע וכעין שמבואר בנוב"י וילע"ע

[פולסברג]

ויש לציין להמנהג בימי הראשונים לומר כל ק''ש בלחש

[בעל התפארת]

לגבי ברוך שם ביום כפור קטן, בזכרוני שבספר הזכרון שיח תפילה לזכר הבה"ח חיים שמואל טשזנר ז"ל נחלקו בזה הרבנים, (אולי הגר"ז שוב והגר"ע אוירבך, אם זכרוני אינו מטעה אותי)

[א מבקש]

בספרו של דניאל שפרבר 'מנהגי ישראל' ישנם כמה עמודים המוקדשים לזה, ושם כמה מקורות מרתקים על העניין.

[יוצא פוניבז']

האם יש מי מהראשונים או מהאחרונים שכותב לומר ברוך שם דק"ש בלחש ביום הכפורים (מטעם הגמ' בפסחים)?

[א מבקש]

האם יש מי מהראשונים או מהאחרונים שכותב לומר ברוך שם דק"ש בלחש ביום הכפורים (מטעם הגמ' בפסחים)?

כפי המובן מהאשכול עד עתה, הרי שלפי טעם הגמרא בפסחים אין סיבה מיוחדת לאמירתו בקול ביוה"כ, ואמנם לפי המדרש רבה בדברים יש סיבה לכך. והנה הטור בסימן ס"א מביא את הגמרא בפסחים כטעם לאמירתו בלחש, אך בסימן תרי"ט מביא את דברי המדרש לסיבת אמירתו בקול רם ביוה"כ, ועיין בדרישה תרי"ט סק"ג שמבאר שטעמו של משה שלא אמרו הוא מחמת האמור במדרש, ולכן כיון שיעקב אמרו ביוה"כ שגם המדרש מתיר אנו אומרים אותו בקול רם.