במסכת מנחות (ס"ה ע"א) מובאת מימרא מר' יוחנן שחברי הסנהדרין צריכים בין שאר מעלותיהם להיות גם "בעלי כשפים".
לשם מה נחוץ לסנהדרין להיות בעלי כשפים?
התוספות שם מביאים פירושו של רב האי גאון, כדי שידעו להבחין אם בא לפניהם מקרה שאדם עסק בכשפים וצריך לדון אותו, והרי יש גם אוחזי עיניים שאינם עושים כישוף אמיתי, לכן צריכים הסנהדרין לדעת מספיק כישוף להבחין אם אכן אותו אדם חייב.
אבל רש"י מביא פירוש מפתיע וזה לשונו:
"שאם יהא הנדון מכשף והאור לא ישלוט בו, יעשו הן מכשפות וימיתוהו בכל מיתה שיוכלו".
השיטמ"ק שם באות ט' מוסיף ברש"י: "שאם יהא הנדון מכשף וישביע הסיף והאור שלא ישלוט בו".
נפלאדיק. אבל שמעתי מת"ח אחד שהקשה, מדוע צריכים שחברי הסנהדרין בעצמם ידעו כישוף? וכי הם אלו שמוציאים את הנדון להורג?
הרי גם במיתת סיף וחנק וכו' לוקחים מישהו שיודע מלאכה זו לעשותה כפי שצריך וכי יעלה על הדעת שאחד מהסנהדרין הוא זה שהורג בסיף או בחנק? יש שם שמשי בי"ד שהורגים בפועל. ואם כן, היו צריכים הסנהדרין לקרוא למכשף במקרה שצריך אותו והוא יהיה זה שיהורג את הנדון ע"י כישוף. וצ"ע.
ולהעיר עוד, מדוע כתב רש"י שהאור לא ישלוט בו והרי אין מיתת בי"ד באור כלל. כי מיתת שריפה היא ע"י עופרת רותחת. ואולי לזה כיוון רש"י שהעופרת לא תשלוט בו.