אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את השאלה. המשמעות של ההבטחה היא שהוא מתעשר. אם יותר טוב לו שלא יתעשר אלא יזכה למשהו אחר עושים מה שעדיף לו. אילו לא היה עושה את הדבר לא היה זוכה לטובה הזאת או הזאת. מה השאלה?
עבד הזמן כתב:המשנ"ב כותב לגבי מי שנוטל ידיו בהרבה מים ולא זוכה למלוא חופני דטיבותא הוא משום שמעשיו מעכבים
קראקובער כתב:אוצר החכמה כתב:אני לא מבין את השאלה. המשמעות של ההבטחה היא שהוא מתעשר. אם יותר טוב לו שלא יתעשר אלא יזכה למשהו אחר עושים מה שעדיף לו. אילו לא היה עושה את הדבר לא היה זוכה לטובה הזאת או הזאת. מה השאלה?
ומה נעשה שכתוב ובחנוני נא בזאת? ובלא"ה לדבריך אין קשר למה שמובטח העיקר שיהיה לו יותר טוב ממה שהיה לפני זה, נו נו.
ובלא"ה לדבריך אין קשר למה שמובטח העיקר שיהיה לו יותר טוב ממה שהיה לפני זה, נו נו.
אוצר החכמה כתב:א. לא על כל הבטחה כתוב ובחנוני נא בזאת.
מה שמפריע לי בכל העניין הזה הוא שבכל תחום אחר אתה מבין את זה. למשל אומרים לאדם שאם ילמד ידע. למה קראקובער לא שואל הנה מישהו למד ולא ידע בסוף איך אפשר לומר שהלמוד גורם לידיעה?
אוצר החכמה כתב:יגעת ומצאת תאמין.
וחוץ מזה זה בדיוק מה שאני מסביר לך ההבטחה מגדירה שהדבר הזה גורם לתוצאה בדיוק כמו שהמציאות מגדירה דברים. אבל לפעמים יש חריגים.
עניתי לך על בחנוני גם בזאת וחוץ מזה שאין בכל דבר ובכל זמן בחנוני נא בזאת. אין טעם שתשלח אותי שוב לזה שאתה כתבת שכן.
[/quote/] זה לא הבטחה של התורה זה סגולה שהרמ"א מביא.quote="חיים סגל"]מדוע השאלה היא 'אליבא דבעל דרך אמונה', וכי יש לך דרך אחרת להסביר מדוע לא כל הסנדקאים עשירים?
מענה איש כתב:ראיתי פעם בשם הגראי''ל שאמר שבדורנו שיש הסתר פנים לא רואים את הברכה
עושה חדשות כתב:לכאו' איך בכלל שייך לבחון כזה דבר -גם בדור שאין בו הסתר פנים, אם שנה אחת מעשר ושנה אחת לא מעשר ומשווה את ההכנסות? הרי חייב לעשר! או שמשווה לגוי וכד', ויש לו הכנסה ממקור בלתי צפוי ואילו לגוי אין, ומהיכ"ת שלא נגזר עליו מסיבות אחרות. ואטו שייך להציג בזה מדגם ברור, הרי יש הוצאות נוספות והשתדלויות המשפיעות וכו', כיצד שייך לומר 'ובחנוני'?
קראקובער כתב:מפורש ברמ"א שזה קאי גם על כספים.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים