וכתב ה"ר מנוח... דכגון שהיה הולך לדרך הרשות חשיב שעת הדחק ועדיף לקרות כן משעלה עמוד השחר בכוונה מלקרות אחר כך בלא כוונה ואם יש בעיר קבורת מת או מילה וכן יום ערבה דמפשי ברחמי יכולים לקרות תיכף משעלה עמוד השחר, עכ"ל.
ודברים הללו העתיק במג"א סי' נח ס"ק ג לפסק הלכה.
ובשו"ת אגרות משה (אורח חיים ח"ה סימן ד), תמה בזה וז"ל,
ותמוה מאד שיתירו לקרות קריאת שמע קודם כדי שיכיר, בשביל מנהג בעלמא דאמירת הושענות וצ"ע.
ומצאתי שכבר עמד בזה בתוך דבריו ר' דוד ב"ר שלמה משרקי בעל 'שתילי זתים' מגדולי חכמי תימן בשו"ת רביד הזהב (סימן יג), וכתב וז"ל,
.ומשמע דחשיב ליה שעת הדוחק לא תקשי לך, דההיא אקראי בעלמא היא ולא עוד אלא שאין אנו מתעכבים בשאר ימי השבוע כ"כ כיומא דמפשי ברחמי ואפילו יהיה הסדר כפי מה שכתבתי אף על גב דיקרא דמילתא עליה אני דן שהרי אמרו חביבה מצוה בשעתה (פסחים ס"ח ע"ב) וכיון שעדיין עסוקים במצות ק"ש ותפלה העוסק במצוה פטור ממצוה אחרת... ויום ערבה אם הוא מה שאנחנו נוהגים להתחנן אין זה כדאי לדחות המצות מזמנן וכ"ש שאינו יום מלאכה ומשום שמחת י"ט הן עוד היום גדול, והקרוב אצלי לומר דמיירי במנהג אחר שיש להם איזה [בקשות] רחמים ביותר על מנהגינו א"נ שעד סוף התפלה יש כמה קדישין וברכו של ס"ת והקדושות דחזרת התפלה ובא לציון ומנהגם לאמרם בניגון והשהיות מצטרפות להטריח הצבור וחשיב שעת הדוחק אבל בלאו הכי לא.
האומנם יישנן אי אלו תוספות יתר על מזמורים בפסד"ז וההושענות??