אוצר החכמה כתב:נדמה בנפשנו שמישהו שולח בא"י שני חצים ביום ששי ושניהם מגיעים ועושים פעולה 3 שעות אח"כ אחד בארץ ישראל ואחד באוסטרליה. על זה שבארץ ישראל הוא פטור. האם מסתבר לך שעל זה שבאוסטרליה (שגם קרה אחרי 3 שעות) יהיה חייב?
אוצר החכמה כתב:אולי זה רעיון לפתוח כאן פורום בדיחות. אבל אני לא בטוח שהבדיחה הזאת תעבור את הסף.
אוצר החכמה כתב:אולי זה רעיון לפתוח כאן פורום בדיחות. אבל אני לא בטוח שהבדיחה הזאת תעבור את הסף.
יהושעבנמי כתב:אוצר החכמה כתב:אולי זה רעיון לפתוח כאן פורום בדיחות. אבל אני לא בטוח שהבדיחה הזאת תעבור את הסף.
זה לא הבדיחה הראשונה בפורום וכנראה גם לא אחרונה
הפשטן כתב:אוצר החכמה כתב:אולי זה רעיון לפתוח כאן פורום בדיחות. אבל אני לא בטוח שהבדיחה הזאת תעבור את הסף.
מה הבדיחה? לא הבנתי (ואני גם עכשיו רציני כפי שגם הייתי בדבריי הקודמים).
אני שאלתי בשיא הרצינות, אם אתה בא רק מצד הסברא, אז אדרבא הסברא היא שאין לשלול על הסף שהוא יתחייב, כפי שהבהרתי במשל של רשות היחיד ורשות הרבים (כפי שגם אתה השתמשת במשל של זמן ומקום). עכ"פ, אם תבחן טוב את המשל הנ"ל שנתתי, תיווכח שהוא לא שונה בהרבה מהמשל שנתת על החיצים (אני מודה שהוא שונה, אבל לא בהרבה, והרי כשמדמים דבר לדבר ע"י סברא, אז כידוע אף פעם לא מדמים את מה שזהה לעצמו, אלא תמיד מדמים רק שני דברים, שהם אמנם בהכרח חייבים להיות שונים זה מזה, כמו כל שני דברים שכמובן אינם יכולים להיות אותו הדבר עצמו, אבל עדין אפשר לדמותם בסברא אם הם לא שונים בהרבה זה מזה).
קראקובער כתב:לא צריך ללכת רחוק מספיק שבמוצאי שבת אתה גולש באתר בחו"ל ובכל אופן הפוסקים דנו בזה ופה אחד שאין שום חשש.
מטעים כתב:קראקובער כתב:לא צריך ללכת רחוק מספיק שבמוצאי שבת אתה גולש באתר בחו"ל ובכל אופן הפוסקים דנו בזה ופה אחד שאין שום חשש.
בשביל זה קיים אתר "שומר שבס".
http://www.shomershabes.co.il/site/
אוצר החכמה כתב:הפשטן כתב:אוצר החכמה כתב:אולי זה רעיון לפתוח כאן פורום בדיחות. אבל אני לא בטוח שהבדיחה הזאת תעבור את הסף.
מה הבדיחה? לא הבנתי (ואני גם עכשיו רציני כפי שגם הייתי בדבריי הקודמים).
אני שאלתי בשיא הרצינות, אם אתה בא רק מצד הסברא, אז אדרבא הסברא היא שאין לשלול על הסף שהוא יתחייב, כפי שהבהרתי במשל של רשות היחיד ורשות הרבים (כפי שגם אתה השתמשת במשל של זמן ומקום). עכ"פ, אם תבחן טוב את המשל הנ"ל שנתתי, תיווכח שהוא לא שונה בהרבה מהמשל שנתת על החיצים (אני מודה שהוא שונה, אבל לא בהרבה, והרי כשמדמים דבר לדבר ע"י סברא, אז כידוע אף פעם לא מדמים את מה שזהה לעצמו, אלא תמיד מדמים רק שני דברים, שהם אמנם בהכרח חייבים להיות שונים זה מזה, כמו כל שני דברים שכמובן אינם יכולים להיות אותו הדבר עצמו, אבל עדין אפשר לדמותם בסברא אם הם לא שונים בהרבה זה מזה).
סליחה על ההתבטאות אבל הייתי בטוח שזה בדיחה.
שים לב למקרה שנתתי. הוא עושה את הפעולה ביום ששי בשני המקרים והתוצאה היא שהפעולה נעשית בשבת בשני המקרים גם בארץ ישראל וגם באוסטרליה ובאותו זמן. בארץ ישראל הוא פטור. למה כי המעשה שהוא עשה היה ביום ששי. איך יתכן שבאוסטרליה יהיה חייב כשהמצב מבחינת הפעולות אותו דבר. דהיינו בשעת הפעולה בשני המקרים היה בארץ ישראל ויום ששי. והפעולה בשני המקרים היתה בשבת. רק בגלל באוסטרליה באותו זמן שזרק (אע"פ שאז לא קרה שום דבר) היה שבת.
ומה זה דומה למקרה שלך שאדם עשה שתי פעולות בשבת אחת יצאה ממנה איסור ואחת לא. זה כמו שתגיד אחד שם שני ככרות בצק אחד בתוך התנור ואחד בחוץ למה על זה חייב ועל זה פטור?
הפשטן כתב:
מלכתחילה לא הבנתי שהתכוונת לדבר על מצב שבו בעוד 3 שעות כבר יהיה שבת גם בארץ ישראל (כי כידוע בעוד 3 שעות עדין יהיה יום שישי בארץ ישראל, נכון לרגע כתיבת שורות אלו). לכן, חשבתי שהמשל שלך על החצים דומה למשל שלי על רשות היחיד ורשות הרבים.
אם התכוונת, שאדם הנמצא בארץ ישראל, זורק ביום שישי חץ, שנוחת בעוד 3 שעות בארץ ישראל כשכבר שבת, אז, האם אתה מתכוון שזה יהיה מותר כמו הדין של שעון שבת המופעל ביום שישי?
אוצר החכמה כתב:הפשטן כתב:
מלכתחילה לא הבנתי שהתכוונת לדבר על מצב שבו בעוד 3 שעות כבר יהיה שבת גם בארץ ישראל (כי כידוע בעוד 3 שעות עדין יהיה יום שישי בארץ ישראל, נכון לרגע כתיבת שורות אלו). לכן, חשבתי שהמשל שלך על החצים דומה למשל שלי על רשות היחיד ורשות הרבים.
אם התכוונת, שאדם הנמצא בארץ ישראל, זורק ביום שישי חץ, שנוחת בעוד 3 שעות בארץ ישראל כשכבר שבת, אז, האם אתה מתכוון שזה יהיה מותר כמו הדין של שעון שבת המופעל ביום שישי?
כן על זה דיברתי. והבאתי ראייה מפורשת לזה שהראשונים שואלים למ"ד אשו משום חיציו מדוע מותר להדליק נר בערב שבת ועל זה הם משיבים שאדרבה שזה כמו חץ והרי זה דומה לזורק חץ בערב שבת שכל המעשה מיוחס לרגע השליחה ומותר.
אוצר החכמה כתב:אם מישהו שולח חץ ביום ששי ומגיע בשבת מותר כי הפעולה מיוחסת לעושה בששי, כך הראשונים מפרשים נר למ"ד אשו משום חיציו.
ומצד הסברא אין חילוק בין זמן למקום.
כדי להבהיר את זה נדמה בנפשנו שמישהו שולח בא"י שני חצים ביום ששי ושניהם מגיעים ועושים פעולה 3 שעות אח"כ אחד בארץ ישראל ואחד באוסטרליה. על זה שבארץ ישראל הוא פטור. האם מסתבר לך שעל זה שבאוסטרליה (שגם קרה אחרי 3 שעות) יהיה חייב?
אוצר החכמה כתב:אם מישהו שולח חץ ביום ששי ומגיע בשבת מותר כי הפעולה מיוחסת לעושה בששי, כך הראשונים מפרשים נר למ"ד אשו משום חיציו.
ומצד הסברא אין חילוק בין זמן למקום.
כדי להבהיר את זה נדמה בנפשנו שמישהו שולח בא"י שני חצים ביום ששי ושניהם מגיעים ועושים פעולה 3 שעות אח"כ אחד בארץ ישראל ואחד באוסטרליה. על זה שבארץ ישראל הוא פטור. האם מסתבר לך שעל זה שבאוסטרליה (שגם קרה אחרי 3 שעות) יהיה חייב?
אוצר החכמה כתב:אני לא גאון. אבל זה בדיוק מה שכתבתי שהוא פטור כדבריך ומזה הוכחתי שגם אם עושה מייד היינו הך.
אוצר החכמה כתב:את אשו משום חציו הבאתי כראיה לדבר הפשוט זה. שהראשונים שואלים איך מותר להדליק נר ועונים שכמו שבחץ מותר בכה"ג גם באשו משום חציו מותר.
אוצר החכמה כתב:א. נ"ל פשוט שלוחץ על כפתור זה כוחו ולא גופו ואין צד לומר שזה גופו.
בדוגמה שנתת במי שעומד על קו התאריך ושולח ידו לצד השני באמת יש לדון וזה ככל ההמצאות לשאלות מוזרות בעומד על קו התאריך.
ב. לא הבנתי מה הבאת מהקצוה"ח הלא וודאי שאין חולק שמותר להדליק נר בשבת וכל מה שאפשר לחלק הוא בין איסורי שבת לנזיקין והקצוה"ח הביא ראייה מסוף דברי הנמקו"י שדבר על מזיק. אבל הכא באיסורי שבת קיימינן.
אוצר החכמה כתב:א. נ"ל פשוט שלוחץ על כפתור זה כוחו ולא גופו ואין צד לומר שזה גופו.
בדוגמה שנתת במי שעומד על קו התאריך ושולח ידו לצד השני באמת יש לדון וזה ככל ההמצאות לשאלות מוזרות בעומד על קו התאריך.
ב. לא הבנתי מה הבאת מהקצוה"ח הלא וודאי שאין חולק שמותר להדליק נר בשבת וכל מה שאפשר לחלק הוא בין איסורי שבת לנזיקין והקצוה"ח הביא ראייה מסוף דברי הנמקו"י שדבר על מזיק. אבל הכא באיסורי שבת קיימינן.
אליהו בן עמרם כתב:אוצר החכמה כתב:א. נ"ל פשוט שלוחץ על כפתור זה כוחו ולא גופו ואין צד לומר שזה גופו.
בדוגמה שנתת במי שעומד על קו התאריך ושולח ידו לצד השני באמת יש לדון וזה ככל ההמצאות לשאלות מוזרות בעומד על קו התאריך.
ב. לא הבנתי מה הבאת מהקצוה"ח הלא וודאי שאין חולק שמותר להדליק נר בשבת וכל מה שאפשר לחלק הוא בין איסורי שבת לנזיקין והקצוה"ח הביא ראייה מסוף דברי הנמקו"י שדבר על מזיק. אבל הכא באיסורי שבת קיימינן.
אם בבונה עסקינן בגלל סגירת המעגל החשמלי שמקים אותו ממוות לחיים למה כל כך פשוט לך שזה כוחו?
אוצר החכמה כתב:אליהו בן עמרם כתב:אוצר החכמה כתב:א. נ"ל פשוט שלוחץ על כפתור זה כוחו ולא גופו ואין צד לומר שזה גופו.
בדוגמה שנתת במי שעומד על קו התאריך ושולח ידו לצד השני באמת יש לדון וזה ככל ההמצאות לשאלות מוזרות בעומד על קו התאריך.
ב. לא הבנתי מה הבאת מהקצוה"ח הלא וודאי שאין חולק שמותר להדליק נר בשבת וכל מה שאפשר לחלק הוא בין איסורי שבת לנזיקין והקצוה"ח הביא ראייה מסוף דברי הנמקו"י שדבר על מזיק. אבל הכא באיסורי שבת קיימינן.
אם בבונה עסקינן בגלל סגירת המעגל החשמלי שמקים אותו ממוות לחיים למה כל כך פשוט לך שזה כוחו?
אם בבונה עסקינן צריך לדון איפה קורה פעולת הבונה ועוד הרבה נידונים. כדי לפשט את הדיון וכדי שיגע בשאלה האמיתית ששאל פותח האשכול נדבר על איסור מבעיר.
אוצר החכמה כתב:א. נ"ל פשוט שלוחץ על כפתור זה כוחו ולא גופו ואין צד לומר שזה גופו.
בדוגמה שנתת במי שעומד על קו התאריך ושולח ידו לצד השני באמת יש לדון וזה ככל ההמצאות לשאלות מוזרות בעומד על קו התאריך.
ב. לא הבנתי מה הבאת מהקצוה"ח הלא וודאי שאין חולק שמותר להדליק נר בשבת וכל מה שאפשר לחלק הוא בין איסורי שבת לנזיקין והקצוה"ח הביא ראייה מסוף דברי הנמקו"י שדבר על מזיק. אבל הכא באיסורי שבת קיימינן.
אוצר החכמה כתב:וודאי הנמו"י לא מחלק. זה הרי מה שכתבתי.
אבל אני לא מבין לפי הבנתך לדעת הקצוה"ח למה מותר להדליק נר בערב שבת? ולמה פותקין מים לגינה?
אליהו בן עמרם כתב:היתכן לומר שאחד שמחזיק בקת הפטיש מעברו האחד של קו התאריך, שבו יום חול, ולהב הפטיש נמצא בעברו השני של קו התאריך שבו שבת, דנימא שלא חילל שבת בהכאתו? זה ממש מרפסין איגרא. ולמה נדון על מקום עמידת רגליו ולא נדון על ידו הארוכה שנמצאת בתחום בו יש "שבת" והוא עושה מלאכה באותו מקום שהוא שבת? (ולמה עמידת רגליו קובעים את מקומו ולא ידו הארוכה? הנמצאת מעבר לקו התאריך). הלא זה ממש אדם שנמצא בשני מקומות...
א. בעניין ההשוואה בין מקום לזמן. הקצה'ח בסימן שצ סובר שסוגית זרק כלי מראש הגג בב'ק שייכא לנידון בנמוקי יוסף שעליו אתה מתבסס. לפי זה הא קיי'ל שבהמה שהתיזה ברהר ושברה כלים ברשות היחיד חייב.כלומר אזלינן בתר מקום התוצאה ולא בתר מקום הפעולה. ולפי זה לכאורה יש מקום לחלק בין מקום לזמן.
בן ראובן כתב:אליהו בן עמרם כתב:היתכן לומר שאחד שמחזיק בקת הפטיש מעברו האחד של קו התאריך, שבו יום חול, ולהב הפטיש נמצא בעברו השני של קו התאריך שבו שבת, דנימא שלא חילל שבת בהכאתו? זה ממש מרפסין איגרא. ולמה נדון על מקום עמידת רגליו ולא נדון על ידו הארוכה שנמצאת בתחום בו יש "שבת" והוא עושה מלאכה באותו מקום שהוא שבת? (ולמה עמידת רגליו קובעים את מקומו ולא ידו הארוכה? הנמצאת מעבר לקו התאריך). הלא זה ממש אדם שנמצא בשני מקומות...
למה מרפסן איגרי? לכאורה פשוט שאין איסורי שבת חלים על האדם אלא בשבת, ואין שום היכי תימצי של חילול שבת בחול.
אליהו בן עמרם כתב:בן ראובן כתב:אליהו בן עמרם כתב:היתכן לומר שאחד שמחזיק בקת הפטיש מעברו האחד של קו התאריך, שבו יום חול, ולהב הפטיש נמצא בעברו השני של קו התאריך שבו שבת, דנימא שלא חילל שבת בהכאתו? זה ממש מרפסין איגרא. ולמה נדון על מקום עמידת רגליו ולא נדון על ידו הארוכה שנמצאת בתחום בו יש "שבת" והוא עושה מלאכה באותו מקום שהוא שבת? (ולמה עמידת רגליו קובעים את מקומו ולא ידו הארוכה? הנמצאת מעבר לקו התאריך). הלא זה ממש אדם שנמצא בשני מקומות...
למה מרפסן איגרי? לכאורה פשוט שאין איסורי שבת חלים על האדם אלא בשבת, ואין שום היכי תימצי של חילול שבת בחול.
השאלה היא כיצד לדון אותו אדם שרגליו בתחום בו היום הוא יום חול אבל מעשהו ב'גופו' - על ידי להב פטישו נמצא בתחום בו היום הוא יום שבת.
וראה נא מה שהסברתי בארוכה לעייל.
אוצר החכמה כתב:אני רוצה רגע לחזור לקצוה"ח.
הקצוה"ח שלא כמו שהיה אפשר לטעות מהדברים כאן סובר כהנמו"י וסובר שכן הוא דעת הרא"ש שגם בחץ אזלינן בתר מעיקרא. לפי הנמו"י הזה אני כתבתי שמצד הסברא לא שייך לחלק בין מקום לזמן.
שאל ע"ז אליהו בן עמרםא. בעניין ההשוואה בין מקום לזמן. הקצה'ח בסימן שצ סובר שסוגית זרק כלי מראש הגג בב'ק שייכא לנידון בנמוקי יוסף שעליו אתה מתבסס. לפי זה הא קיי'ל שבהמה שהתיזה ברהר ושברה כלים ברשות היחיד חייב.כלומר אזלינן בתר מקום התוצאה ולא בתר מקום הפעולה. ולפי זה לכאורה יש מקום לחלק בין מקום לזמן.
את השאלה הזאת בדיוק שואל הרא"ש שמביא הקצוה"ח ועונה ששם גלי קרא ובער בשדה אחר ומזה מוכיח הקצות שהרא"ש ס"ל דבתר מעיקרא אזלינן וממשיך ומביא את הנמו"י. אם כך זו ראיה שמצד המעשה עצמו אין הבדל בין מקום לזמן ורק כאן הוא משום דגלי קרא.
כך שלדעת הקצוה"ח אין שאלה על הדלקת הנר כי סובר כהנמו"י. השאלה היא על תוספות שכתבו שבחץ אין בתר מעיקרא שלפי הבנת הקצות זה סותר את הנמוקי יוסף. ואם כן מה יסברו מדוע מותר להדליק נר בשבת. ועל זה לעניות דעתי התשובה היא שיאמרו שחלוק עניין הבתר מעיקרא בנזיקין משבת. כי בשבת השאלה היא האם הוא מצדו עשה את כל המעשה ודי בזה כדי לפטרו שכן עשה את כל המעשה וזה וודאי נכון גם בחץ. אבל להחשיב כאילו המעשה כבר נעשה והחפץ אבוד זה לא אמרינן בחץ. וזה נראה חילוק טוב.
אליהו בן עמרם כתב:השאלה היא כיצד לדון אותו אדם שרגליו בתחום בו היום הוא יום חול אבל מעשהו ב'גופו' - על ידי להב פטישו נמצא בתחום בו היום הוא יום שבת.
וראה נא מה שהסברתי בארוכה לעייל.
בן ראובן כתב:אליהו בן עמרם כתב:השאלה היא כיצד לדון אותו אדם שרגליו בתחום בו היום הוא יום חול אבל מעשהו ב'גופו' - על ידי להב פטישו נמצא בתחום בו היום הוא יום שבת.
וראה נא מה שהסברתי בארוכה לעייל.
לכאורה האדם הוא במקום שראשו ורובו. מה שעושה מעשה במקום אחר אין זה משנה את מציאות הזמן לגביו.
אליהו בן עמרם כתב:בן ראובן כתב:אליהו בן עמרם כתב:השאלה היא כיצד לדון אותו אדם שרגליו בתחום בו היום הוא יום חול אבל מעשהו ב'גופו' - על ידי להב פטישו נמצא בתחום בו היום הוא יום שבת.
וראה נא מה שהסברתי בארוכה לעייל.
לכאורה האדם הוא במקום שראשו ורובו. מה שעושה מעשה במקום אחר אין זה משנה את מציאות הזמן לגביו.
כאשר יש לנו צורך לקבוע היכן האדם נמצא אז נמדוד לפי ראשו ורובו. כגון לקבוע את מקומו של האדם. אבל באיסורי שבת הלא האיסור מכוון על ה'עשיות' של האדם. ואם כן יתכן לומר שאם 'עשייתו' נמצאת בתחום שבת הרי שהיא באיסור. ולא אכפת לן שמקומו ביום חול. כי מה שקובע זה מקום 'עשייתו' כי על כך מכוון האיסור.
ולהבהרה נוספת. יש איסורים שתלויים במקום. הכהן נמצא בבית הקברות או לא נמצא. ויש שתלויים בעשיות. עשה את פעולתו בשבת או לא.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 378 אורחים