יונת אלם כתב:שח לי פעם רבי אליעזר הלוי טורק שליט"א: אני זוכר בבחרותי בישיבה שמרן הגראמ"מ שך זצ"ל אמר קשה לי להאמין שאבל על אביו בא לשאול שאלות אם מותר לו להתרחץ בימי אבלותו.
לייטנר כתב:יונת אלם כתב:שח לי פעם רבי אליעזר הלוי טורק שליט"א: אני זוכר בבחרותי בישיבה שמרן הגראמ"מ שך זצ"ל אמר קשה לי להאמין שאבל על אביו בא לשאול שאלות אם מותר לו להתרחץ בימי אבלותו.
מי יגלה עפר מעיניו?
אני יודע על שני מקרים כאלה.
זה לא צריך להיות? כבר אמרו בגמרא (יבמות מג ע"ב) ששאני בין אבילות ישנה לאבילות חדשה ואבילות דרבים מאבילות דיחיד.הא לחמא עניא כתב:הקשר בין הבן להוריו יותר חזק [לצערנו ולדאבוננו] בין השואל לצער החורבן שהיה לפני הרבה שנים והרגש כבר נחלש [נכון שזה לא צריך להיות, אבל עצם השאלה מוכיחה זאת]
מוישה כתב:[במחילה, אולי מתאים יותר לנשים.]
מוישה כתב:[במחילה, אולי מתאים יותר לנשים.]
דורשי יחודך כתב:התלבטתי אם לכתוב, אבל התועלת שאני עצמי קיבלתי הכריעה:
למי שאוהב את הסגנון, או למי שרוצה לנסות, כדאי מאד לעיין בספר בן מלך (הגר"ל מינצברג) על ימי בן המצרים. הספר (בפרט בפתיחה, ובשער הראשון מאמר ב') ממש מדריך את הקורא במתינות, בפשטות ובנועם, שלב אחר שלב, להיכנס קצת לאיזו הרגשה וחיבור לענינא דיומא (בלי הצעקנות והטלת האיומים ורגשי אשמה המאפיינות ספרים ודרשות מסויימים התובעים בחזקה מהאדם מדוע איננו מרגיש כאבל אם ר"ל והמזהירים אותו שלא יקום לתחיית המתים אם אינו מרגיש ממש כמי שמתו מוטל לפניו , כפי ששמעתי בבחרותי מראש ישיבה אחד שליט"א עד מאה ועשרים). וכל זאת מלבד החידושים הרבים ונפלאים השזורים לאורך כל הספר.
אינני בא לעשות פרסומת לספר, אינני נמנה על בני קהילתו של הגרל"מ, פשוט רציתי לחלוק את אשר חוויתי בעצמי עם כאלה שיכול להיות להם לתועלת.
הא לחמא עניא כתב:דורשי יחודך כתב:התלבטתי אם לכתוב, אבל התועלת שאני עצמי קיבלתי הכריעה:
למי שאוהב את הסגנון, או למי שרוצה לנסות, כדאי מאד לעיין בספר בן מלך (הגר"ל מינצברג) על ימי בן המצרים. הספר (בפרט בפתיחה, ובשער הראשון מאמר ב') ממש מדריך את הקורא במתינות, בפשטות ובנועם, שלב אחר שלב, להיכנס קצת לאיזו הרגשה וחיבור לענינא דיומא (בלי הצעקנות והטלת האיומים ורגשי אשמה המאפיינות ספרים ודרשות מסויימים התובעים בחזקה מהאדם מדוע איננו מרגיש כאבל אם ר"ל והמזהירים אותו שלא יקום לתחיית המתים אם אינו מרגיש ממש כמי שמתו מוטל לפניו , כפי ששמעתי בבחרותי מראש ישיבה אחד שליט"א עד מאה ועשרים). וכל זאת מלבד החידושים הרבים ונפלאים השזורים לאורך כל הספר.
אינני בא לעשות פרסומת לספר, אינני נמנה על בני קהילתו של הגרל"מ, פשוט רציתי לחלוק את אשר חוויתי בעצמי עם כאלה שיכול להיות להם לתועלת.
יש לכם אפשרות להעלות כמה דפים מהספר כדי שנוכל לראות זאת???
דעת_האברך כתב:מעניין מאד לראות איך הרגישו פעם את החרבן לפני לא כל כך הרבה שנים. אני מעתיק ממה שהעלה הרב איש ספר באשכול על היהדות הספניולית. לאן כל זה נעלם?
דברים מסתברים.יונת אלם כתב:שאלה שכל אחד שקצת אכפת לו שואל את עצמו איך מרגישים את החורבן בימים אלו. הרבה עסוקים בחיפוש צימרים וכל דדמי ליה, יש עסוקים ב'מבצעי תשעת הימים' יש עסוקים ב'גרביים' כמו שקרא לזה הגאון הישיש רבי מרדכי צוקרמן זיע"א במקום להיות עסוקים עם החורבן, איך באמת מרגישים את החורבן?
שח לי פעם רבי אליעזר הלוי טורק שליט"א: אני זוכר בבחרותי בישיבה שמרן הגראמ"מ שך זצ"ל אמר קשה לי להאמין שאבל על אביו בא לשאול שאלות אם מותר לו להתרחץ בימי אבלותו. אצלנו נשאר רק החיצוניות של דיני ניהוג האבלות בימים אלו אבל לנסות גם לחיצוניות הזאת לתת יותר רגש. אפשר ללמוד מדרשי חז"ל על בית המקדש, שמעתי שמרן הרב מבריסק זצ"ל שלח פעם שני יהודים מנאמניו להתפלל על חולה בכותל המערבי, הוא אמר להם שיקראו קודם פרק ח' במלכים א' כששלמה המלך בנה את בית המקדש ותפילתו שיראו מה זה בית המקדש ואז המחשבה תהיה אחרת לפני שניגשים לאזור המקדש. ידוע הסיפור שפעם נסע באוטובוס והיה נראה לו שמתקרבים לאזור הכותל המערבי הוא החוויר כולו, האם אפשר ללכת לכותל המערבי סתם?
להתבונן במסילת ישרים פי"ט איך שצריך להתאבל על כבוד שמים. כל השפע היה בבית המקדש. אנחנו אומרים בשיר של יום שני 'יפה נוף משוש כל הארץ' רש"י מפרש שהיו מביאין לבית המקדש חטאות ואשמות והיה מתכפר להם היו יוצאים שמחים מבית המקדש. איזה טהרה שהיה בבית המקדש. זה היה המקום ש'איוה למושב לו' מקום השראת השכינה.
כשלומדים את הענינים האלו נכון שזה רק חיצוני אבל זה מעורר את הרגש. שקצת ניכנס לאווירה הזו. שלא יראה אצלנו ערב תשעה באב כמו ערב פורים
מה דעת חו"ר הפורום?
דורשי יחודך כתב:הא לחמא עניא כתב:דורשי יחודך כתב:התלבטתי אם לכתוב, אבל התועלת שאני עצמי קיבלתי הכריעה:
למי שאוהב את הסגנון, או למי שרוצה לנסות, כדאי מאד לעיין בספר בן מלך (הגר"ל מינצברג) על ימי בן המצרים. הספר (בפרט בפתיחה, ובשער הראשון מאמר ב') ממש מדריך את הקורא במתינות, בפשטות ובנועם, שלב אחר שלב, להיכנס קצת לאיזו הרגשה וחיבור לענינא דיומא (בלי הצעקנות והטלת האיומים ורגשי אשמה המאפיינות ספרים ודרשות מסויימים התובעים בחזקה מהאדם מדוע איננו מרגיש כאבל אם ר"ל והמזהירים אותו שלא יקום לתחיית המתים אם אינו מרגיש ממש כמי שמתו מוטל לפניו , כפי ששמעתי בבחרותי מראש ישיבה אחד שליט"א עד מאה ועשרים). וכל זאת מלבד החידושים הרבים ונפלאים השזורים לאורך כל הספר.
אינני בא לעשות פרסומת לספר, אינני נמנה על בני קהילתו של הגרל"מ, פשוט רציתי לחלוק את אשר חוויתי בעצמי עם כאלה שיכול להיות להם לתועלת.
יש לכם אפשרות להעלות כמה דפים מהספר כדי שנוכל לראות זאת???
לדאבוני אין לי את האפשרות, אולי מישהו אחר כאן יזכה את העולם...
דורשי יחודך כתב:הא לחמא עניא כתב:דורשי יחודך כתב:התלבטתי אם לכתוב, אבל התועלת שאני עצמי קיבלתי הכריעה:
למי שאוהב את הסגנון, או למי שרוצה לנסות, כדאי מאד לעיין בספר בן מלך (הגר"ל מינצברג) על ימי בן המצרים. הספר (בפרט בפתיחה, ובשער הראשון מאמר ב') ממש מדריך את הקורא במתינות, בפשטות ובנועם, שלב אחר שלב, להיכנס קצת לאיזו הרגשה וחיבור לענינא דיומא (בלי הצעקנות והטלת האיומים ורגשי אשמה המאפיינות ספרים ודרשות מסויימים התובעים בחזקה מהאדם מדוע איננו מרגיש כאבל אם ר"ל והמזהירים אותו שלא יקום לתחיית המתים אם אינו מרגיש ממש כמי שמתו מוטל לפניו , כפי ששמעתי בבחרותי מראש ישיבה אחד שליט"א עד מאה ועשרים). וכל זאת מלבד החידושים הרבים ונפלאים השזורים לאורך כל הספר.
אינני בא לעשות פרסומת לספר, אינני נמנה על בני קהילתו של הגרל"מ, פשוט רציתי לחלוק את אשר חוויתי בעצמי עם כאלה שיכול להיות להם לתועלת.
יש לכם אפשרות להעלות כמה דפים מהספר כדי שנוכל לראות זאת???
לדאבוני אין לי את האפשרות, אולי מישהו אחר כאן יזכה את העולם...
דעת_האברך כתב:אני קצת יוצא מהנושא של האשכול הזה, אך רק רציתי להאיר שבדפים מהספר ילדות בירושלים הישנה ניתן להיווכח שהספרדים בירושלים קיימו את כל דיני בין המצרים לפי מנהגי האשכנזים ואף יותר. לא הסתפרו כל שלושת השבועות, אכלו בשר רק בשבת (בכל שלושת השבועות!), לא סיידו כל שלושת השבועות, וכו'.
דעת_האברך כתב:אני קצת יוצא מהנושא של האשכול הזה, אך רק רציתי להאיר שבדפים מהספר ילדות בירושלים הישנה ניתן להיווכח שהספרדים בירושלים קיימו את כל דיני בין המצרים לפי מנהגי האשכנזים ואף יותר. לא הסתפרו כל שלושת השבועות, אכלו בשר רק בשבת (בכל שלושת השבועות!), לא סיידו כל שלושת השבועות, וכו'.
מה שנכון נכון כתב:דעת_האברך כתב:אני קצת יוצא מהנושא של האשכול הזה, אך רק רציתי להאיר שבדפים מהספר ילדות בירושלים הישנה ניתן להיווכח שהספרדים בירושלים קיימו את כל דיני בין המצרים לפי מנהגי האשכנזים ואף יותר. לא הסתפרו כל שלושת השבועות, אכלו בשר רק בשבת (בכל שלושת השבועות!), לא סיידו כל שלושת השבועות, וכו'.
בענין אכילת בשר דבריו סתראי, כפי שהערתי באשכול שם, וע' גם בדברי הרא"ס.
אליעזר בלוי כתב:בשעהכ למהרחו כותב לאסור בכל הג שבועות
וכן מרן בשוע הביא ג השיטות
כך שלא מופרך שלא היה נהוג להקל
אף אתל שהיו שהקילו
המנהג שהונהג שרק מקילים בזה ובעוד דברים הונהג עי מרן הגרעי
אף שרב חיליה. ואין כאן חו כדי לזלזל בו חו
אלא כדי להעמיד דברים על דיוקם
מה שנכון נכון כתב:אליעזר בלוי כתב:בשעהכ למהרחו כותב לאסור בכל הג שבועות
וכן מרן בשוע הביא ג השיטות
כך שלא מופרך שלא היה נהוג להקל
אף אתל שהיו שהקילו
המנהג שהונהג שרק מקילים בזה ובעוד דברים הונהג עי מרן הגרעי
אף שרב חיליה. ואין כאן חו כדי לזלזל בו חו
אלא כדי להעמיד דברים על דיוקם
מה כל זה קשור לסתירה שבספר מיניה וביה??
מה שנכון נכון כתב:הנה כולו.
ניים ושכיב כתב:
אני רוצה להוסיף עוד חשבון קטן:
אפשר לחלק את הגלות לכמה חלקים (אני מניח שאפשר לחלק לעוד חלקים, אלא שזה מה שהזדמן לי),
א- גלות גשמית:
א1- גלות הגוף:
א1א- גלות הארץ: כלומר מה שאנחנו גולים מארצנו, והוא יסורים קשים להיות נטע זר, נרדף ע"י המקומיים. והנה ב"ה בדורנו זה התמעט מאוד, שאנו חיים בארצנו. אמנם זה שלטון שרחוק מתורה, אבל כך היה גם בזמן בית שני שהגויים שלטו פה ומ"מ לא מיקרי גלות. ואמנם אנו עדיין נרדפים ע"י המקומיים הערבים, אבל כך היה גם בזמן בית ראשון שהיו פה אויבים, ומ"מ לא מיקרי גלות.
א1ב- גלות השובע: כלומר שבזכות העבודה בביהמ"ק היתה הרבה סייעתא דשמיא ורוב גשמים ורוב טובה בעולם. והנה גם זה בדורנו הולך ומתמעט ב"ה, עם התקדמות הטכנולוגיה והרפואה. אמנם עדיין הדברים לא מושלמים כמו שיהיה בזמן הגאולה, אבל ודאי שאין אותם קשיים כמו שהיו פעם.
א2- גלות הכבוד: כלומר שבטבע האדם יש תכונה של נצחנות, והוא רוצה שקבוצתו תנצח, ויש בזה כבוד שלו אפי' שהוא עצמו לא מנצח (אפשר לראות זאת למשל בספורט ופוליטיקה). ובזמן הגלות היהודים הם אומה מושפלת ובזויה. והנה היום ב"ה זו כבר לא בושה להיות יהודי, ואולי אפי' כבוד. היהודים נמצאים היום בחזית המדע והטכנולוגיה הכלכלה והתרבות וכדו'. עדיין שנואים לפעמים, אבל לא מבוזים.
ניים ושכיב כתב:ב- גלות רוחנית:
ב1- גלות הנפש: כלומר ירידה ברוחניות אצל האדם עצמו. שכאשר ביהמ"ק היה על מכונו כל ישראל היה צריך ללכת לשם מדי פעם, להקריב קרבנות, להטהר מטומאת מת, לאכול מעשר שני ומעשר בהמה. ושם היו גדולי התורה הסנהדרין וכהנים ולוים שהתפרנסו ממתנות כהונה ולויה והיו פנויים לגדול בתורה. וכך נוצר קשר בין גדולי התורה לעם, והתורה היתה מצויה בכל שדרות הציבור וכפי שכתב החינוך במצ' ש"ס. שלא לא לדבר על ההשפעה הרוחנית של קיום כל המצוות הללו על הנפש. וכיום איבדנו כל זה, ואדרבא גלות הנפש הולכת ומעמיקה, הבורות הולכת וגדלה, ואנה אנו באים.
ב2- גלות השכינה: כלומר חילול כבוד ה', וגם בזה המצב רק מתקלקל, ותחת הנצרות והאסלאם שלפחות הודו בקב"ה, כעת חזרנו אחורנית וחלקים גדולים מהעולם אפי' לא מודים בקב"ה.
נמצא שהגלות הגשמית הולכת ונתקנת, עד כדי כך שמרוב תיקון כבר קשה לאנשים במצבינו להרגיש את גזירת הגלות בזה. ולאידך גיסא הגלות הרוחנית הולכת ומעמיקה, הולכת ומחריפה, עד כדי כך שמרוב ריחוק מרוחניות כבר קשה לאנשים במצבינו להרגיש את גזירת הגלות בזה (לא אתם חלילה, אלא אנשים כערכי).
והעצה לזה לכאו' כמו שכתבת, להתבונן מה חסרנו ולנסות להפעיל את הרגש.
רק יש להוסיף שעצם הלכות בין המצרים, והקינות וכיו''ב, הדברים שאנחנו ממילא עושים, נועדו לכאו' לבנות את הרגש הזה, ע"י שעושים אותם בהתבוננות. אבל ודאי כמו שכתבת צריך גם הכנה לזה ולא ליפול פנימה פתאום (וכמו בכל המצוות).
אליהו בן עמרם כתב:רק לדוגמא, אתמול שמעתי "רעיון" מבריק מחרדי שומר תורה ומצוות שפרסם את דבריו בתקשורת, לתרגם איזשהו ספר מגדולי הדורות שעברו לערבית וללמד את האימאמים הערביים פרק אחד או שניים מספר זה, על מנת "שיחזרו בתשובה" ויפסיקו לשנוא אותנו...
הלא זה ברור שהרעיון הזוי ונגד התורה, אך אותו חרדי אוחז שרק כך תבוא הגאולה...
וכל כוונתי בדוגמא זאת להדגים עד היכן מחזות ה"בלבלול" והתעיה.
ויש עוד להאריך ולהעמיק בזה...
מכון חכמי ספרד כתב:אליהו בן עמרם כתב:רק לדוגמא, אתמול שמעתי "רעיון" מבריק מחרדי שומר תורה ומצוות שפרסם את דבריו בתקשורת, לתרגם איזשהו ספר מגדולי הדורות שעברו לערבית וללמד את האימאמים הערביים פרק אחד או שניים מספר זה, על מנת "שיחזרו בתשובה" ויפסיקו לשנוא אותנו...
הלא זה ברור שהרעיון הזוי ונגד התורה, אך אותו חרדי אוחז שרק כך תבוא הגאולה...
וכל כוונתי בדוגמא זאת להדגים עד היכן מחזות ה"בלבלול" והתעיה.
ויש עוד להאריך ולהעמיק בזה...
אפשר הרחבה -
על איזה ספר מדובר, ומה החלק ההזוי בהצעתו?
דעת_האברך כתב:מעניין מאד לראות איך הרגישו פעם את החרבן לפני לא כל כך הרבה שנים. אני מעתיק ממה שהעלה הרב איש ספר באשכול על היהדות הספניולית. לאן כל זה נעלם?
מכון חכמי ספרד כתב:דעת_האברך כתב:מעניין מאד לראות איך הרגישו פעם את החרבן לפני לא כל כך הרבה שנים. אני מעתיק ממה שהעלה הרב איש ספר באשכול על היהדות הספניולית. לאן כל זה נעלם?
את הספר הלזה כתב הרב יהושע יעקב, על פני ששה כרכים וכמדומני חלקם על מדפי האוצר.
אם כך אבקש את הסבר הציבור על הכתבה הבאה שהתפרסמה ביתד נאמן מוסף שבת קודש פינחס תשס"ט;
אליהו בן עמרם כתב:רק לדוגמא, אתמול שמעתי "רעיון" מבריק מחרדי שומר תורה ומצוות שפרסם את דבריו בתקשורת, לתרגם איזשהו ספר מגדולי הדורות שעברו לערבית וללמד את האימאמים הערביים פרק אחד או שניים מספר זה, על מנת "שיחזרו בתשובה" ויפסיקו לשנוא אותנו...
חזור אל “בין המצרים, תשעה באב וחמשה עשר באב”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 41 אורחים