קו ירוק כתב:היכן מוזכר שבתןך המערה בפקיעין היה המעיין ועץ החרובים..
ואמנם רבים מסיפורי נוסעים גם מלפני 800 שנה, אינם אמת, או לא מחייב שכך היה,
אבל אין לנו להתכחש להם, אם לא נראה בהם דבר בלתי מסתבר בעליל.
כדוגמא. קברי שמאי והלל, מצד ההגיון לא היו בגליל, ולא יעזרו ע"ז שום מסורות.
הלל ושמאי ששימשו נשיא ואב"ד בירושלים, 100 שנים קודם החורבן, לא נקברו בגליל - בגלל ששם גרו יהודים בימי הביניים שרצו שהכל יהיה בחצר ביתם...
מאידך יתכן שאלו קברות התנאים מתלמידי תלמידיהם.
לפעמים יתכן שזה צדיק ששורש נשמתו הוא מאבות האומה, ולכן נקבע הדבר בטעות שהוא עצמו קבור שם, וכפי שהעיד האר"י על קבר יהושע בן בארי בצפת..
ונראה לי שה"ה גם לקבר בניהו בן יהוידע, מהגיבורים אשר לדוד, שמראים את קברו על הדרך מצפת לביריה. וכי גדול הדור בזמן דוד ושלמה שהיה מיהודה יוליכוהו להקבר בגליל?
וכי כלב בן יפונה נקבר באפרים תחת שקברוהו בנחלתו שבחברון (בלי קשר לכך שגם יהושע לא קבור שם, ואכ"מ).
אראל כתב:ראה תוספות ברכות ד' ע"א ובתוספות סנהדרין טז ע"ב, ולפי תי' א' בתוספות סנהדרין היו שני בניהו, וצ"ע על איזה מהם העיד מהרח"ו בשם האריה"ק
איש גלילי כתב:אראל כתב:ראה תוספות ברכות ד' ע"א ובתוספות סנהדרין טז ע"ב, ולפי תי' א' בתוספות סנהדרין היו שני בניהו, וצ"ע על איזה מהם העיד מהרח"ו בשם האריה"ק
אם אני זוכר נכון, בלשון מהרח"ו שם מפורש שהכוונה לשר צבאו של שלמה. אבל מ"מ זה לא משנה לגבי קושייתו של הרב קו ירוק, כי בניהו בן יהוידע הראשון היה אביו של יהוידע אבי בניהו השני, וא"כ גם הוא הוי כהן, וישב באחת מערי הכהנים הרחוקות הרבה מצפת (יהושע כא ד).
איש גלילי כתב:אראל כתב:ראה תוספות ברכות ד' ע"א ובתוספות סנהדרין טז ע"ב, ולפי תי' א' בתוספות סנהדרין היו שני בניהו, וצ"ע על איזה מהם העיד מהרח"ו בשם האריה"ק
אם אני זוכר נכון, בלשון מהרח"ו שם מפורש שהכוונה לשר צבאו של שלמה. אבל מ"מ זה לא משנה לגבי קושייתו של הרב קו ירוק, כי בניהו בן יהוידע הראשון היה אביו של יהוידע אבי בניהו השני, וא"כ גם הוא הוי כהן, וישב באחת מערי הכהנים הרחוקות הרבה מצפת (יהושע כא ד).
אראל כתב:[הגם שהכוונה בודאי על זמן בית שני, שאז ברחו הרבה מירושלים לגליל, אבל יתכן שגם בזמן בית ראשון הגיעו שם כהנים, וצפת הרי היה אחד מן ערי מקלט, שנתנו לשבט לוי]
בסדר כתב:המקור לזה בתוספתא (דמאי ד' יג)
קו ירוק כתב:היכן מוזכר שבתוך המערה בפקיעין היה המעיין ועץ החרובים..
ואמנם רבים מסיפורי נוסעים גם מלפני 800 שנה, אינם אמת, או לא מחייב שכך היה,
אבל אין לנו להתכחש להם, אם לא נראה בהם דבר בלתי מסתבר בעליל.
כדוגמא. קברי שמאי והלל, מצד ההגיון לא היו בגליל, ולא יעזרו ע"ז שום מסורות.
הלל ושמאי ששימשו נשיא ואב"ד בירושלים, 100 שנים קודם החורבן, לא נקברו בגליל - בגלל ששם גרו יהודים בימי הביניים שרצו שהכל יהיה בחצר ביתם...
מאידך יתכן שאלו קברות התנאים מתלמידי תלמידיהם.
לפעמים יתכן שזה צדיק ששורש נשמתו הוא מאבות האומה, ולכן נקבע הדבר בטעות שהוא עצמו קבור שם, וכפי שהעיד האר"י על קבר יהושע בן בארי בצפת..
ונראה לי שה"ה גם לקבר בניהו בן יהוידע, מהגיבורים אשר לדוד, שמראים את קברו על הדרך מצפת לביריה. וכי גדול הדור בזמן דוד ושלמה שהיה מיהודה יוליכוהו להקבר בגליל?
וכי כלב בן יפונה נקבר באפרים תחת שקברוהו בנחלתו שבחברון (בלי קשר לכך שגם יהושע לא קבור שם, ואכ"מ).
איש גלילי כתב:צפת איננה מן ערי מקלט, פעם היו כאלה שחשבו כך, לפני שהתגלה תל קדש נפתלי.
בסדר כתב:איש גלילי כתב:צפת איננה מן ערי מקלט, פעם היו כאלה שחשבו כך, לפני שהתגלה תל קדש נפתלי.
דבר זה שצפת הוא מערי מקלט כבר הוזכר בספר 'חסד לאברהם' לרבי אברהם אזולאי (מעין ג' נהר יא), שכ' "צפת כו' ולפיכך היא אחד מערי מקלט המציל נפשות". ולענין הקושיא מקדש בהר נפתלי, ראיתי בס' המקומות הקדושים (לר' יחיאל מיכל שטערן) שכ' לתרץ דהרי מבואר במכות (דף י') דגם שאר מ"ב ערי הלויים היו קולטות וכל אחת מהן הוא עיר מקלט, וא"כ הרי נאמר ביהושע (כא) דממטה נפתלי נתנו ללויים את העיר 'קרתן' ואת מגרשיה, והעיר קרתן סמוכה מאד לצפת.
קו ירוק כתב: . . (גם המסורת ביכ"נ של רשב"י אין לה על מה שתסמוך, כי לא ידוע שרשב"י גר במירון, אבל אין סתירה לכך. מצאנו ביכ"נ שנקרא על שם תנא . . ומסתמא כי הוא היה אדם החשוב שם, ואולי כך במירון, אם נניח שרשב"י גר שם מתוך מה שנקבר שם. אבל אלו השערות ללא בסיס) . .
. . אתו טריקין ומארי תריסין דכפר, וטרדא בהו (ס"א דצפרי, וטרדיא; והוו) בני מרוניא צווחין בקטירין,
דחשיבו דלא יתקבר תמן . .
קו ירוק כתב: . . (גם המסורת ביכ"נ של רשב"י אין לה על מה שתסמוך, כי לא ידוע שרשב"י גר במירון, אבל אין סתירה לכך. מצאנו ביכ"נ שנקרא על שם תנא . . ומסתמא כי הוא היה אדם החשוב שם, ואולי כך במירון, אם נניח שרשב"י גר שם מתוך מה שנקבר שם. אבל אלו השערות ללא בסיס) . .
קו ירוק כתב:השאלה בזה מפורסמת וצעקת מעצמה. (כך גם בניהו בן יהוהדע ראש הגבורים אשר לדוד, מה מעשיו בגליל? מה מעשי שמאי והלל שבירושלים, וקבר על שמם בגליל).
אולי אפשר ליישב שזה ניצוץ מנשמתם.
וחלק מהם זה יבוא שמות קברים בתקופה הערבית כשהגליל היה מיושב ויהודה הרבה פחות או כלל לא.
ידוע תדע כתב:עיין בקובץ ישמח ישראל אייר תשע"ז
במאמרו של הרה"ג ר' יחיאל יהודה משה דנציגר שליט"א
שמברר שמערת רשב"י הוי בלוד וכמובא בזהר עיי"ש
קו ירוק כתב: . . אמרו בשבת לג: 'יוסי ששתק יגלה לציפורי'. כלומר הם גרים בגליל, והנציב הרומי הגלילי הוא זה שגוזר.
בסדר כתב:קו ירוק כתב:בסדר כתב:איש גלילי כתב:צפת איננה מן ערי מקלט, פעם היו כאלה שחשבו כך, לפני שהתגלה תל קדש נפתלי.
דבר זה שצפת הוא מערי מקלט כבר הוזכר בספר 'חסד לאברהם' לרבי אברהם אזולאי (מעין ג' נהר יא), שכ' "צפת כו' ולפיכך היא אחד מערי מקלט המציל נפשות". ולענין הקושיא מקדש בהר נפתלי, ראיתי בס' המקומות הקדושים (לר' יחיאל מיכל שטערן) שכ' לתרץ דהרי מבואר במכות (דף י') דגם שאר מ"ב ערי הלויים היו קולטות וכל אחת מהן הוא עיר מקלט, וא"כ הרי נאמר ביהושע (כא) דממטה נפתלי נתנו ללויים את העיר 'קרתן' ואת מגרשיה, והעיר קרתן סמוכה מאד לצפת.
כל השערה שהיא או סיפורי נוסעים ומסיירים, שאיננה נסמכת על עיון בדברי התורה שבכתב או שבע"פ, או שאינה בקבלה - איננה מורידה או מעלה עבורנו, כשבאים לברר דבר לאשורו. ולא נ"מ מי כתבה.
(גם המסורת ביכ"נ של רשב"י אין לה על מה שתסמוך, כי לא ידוע שרשב"י גר במירון, אבל אין סתירה לכך. מצאנו ביכ"נ שנקרא על שם תנא; רבי אלעזר הקפר בכפר דבורייה שבגולן (ממצא ארכאולוגי: שלט - כאן בית מדרשו שלרבי אלעזר הקפר), ומסתמא כי הוא היה אדם החשוב שם, ואולי כך במירון, אם נניח שרשב"י גר שם מתוך מה שנקבר שם. אבל אלו השערות ללא בסיס).
לא ידוע לנו שצפת נקראה בזמן כלשהוא 'קדש'. וממילא אינה עיר מקלט. אף שקדש לפי החשבון של 'ושלשת' הוא באזור קו הרוחב הסמוך לצפת, ואף ש'כמין שתי שורות הכרם' זה לא בהכרח בצמצום גמור, ואף ששם 'קדש' באזור זה נאבד. (ומ"מ 'קדש' הצורית, הנקראת כיום 'תל קדש' מעל עמק החולה, בשוא"פ איננה עיר המקלט קדש שבנפתלי, משום שאיננה מתאימה למידת 'ושלשת'. והמצבות העתיקות של ברק ודבורה אותם מראים שם, אין להם שחר. ואכ"מ).
מסתמא 'בקע' היא בקיעין, היא פקיעין. ופ"א ובי"ת מתחלפות בהיגוי הערבי.
לא ידעתי שהגאון המקובל רבי אברהם אזולאי זצ"ל היה 'נוסע' ו'מסייר'... עי' בדבריו בפנים ותראה שהוא מבאר שהוא מערי מקלט עפ"י קבלה 'צפת עולה במ"ק כ"א כחשבון שם אהי"ה כו' ולפיכך היא אחד מערי מקלט כו'. [מסיים שם 'ואין אויר זך בכל ארץ ישראל כאויר צפת..]
אבל גם לענין הנוסעים, מובן שא"א להגדיר כל הנוסעים בהגדרה אחת, כי 'נוסע' הוא לא סוג אדם, רק כינוי על אלו שנסעו במשך הדורות ורשמו את הדברים עלי גליון, והיה ביניהם הרבה גדולי ישראל. לדוגמא רבי אשתורי הפרחי בעל 'כפתור ופרח' [אשר הבאתי מדבריו לענין קבר הלל ושמאי], היה ידוע לגדול בישראל בתקופת הראשונים, ודבריו הובאו להלכה בהרבה פוסקים, ביניהם הבית יוסף בכ"מ הל' שמיטה, המבי"ט, שיטמ"ק, רעק"א, ועוד. והרבה פוסקים מכנים אותו 'מגדולי הקדמונים', עי' שאילת יעב"ץ (ח"א סי' לב), ובחוות יאיר ועוד. וכשכתב את דבריו על ארץ ישראל, היה זה אחר שבע שנים שדר שם, ולא כאורח נטה ללון. - אין הזמן מספיק כעת, ערש"ק, לכתוב משאר נוסעים, אבל הבאתי דוגמא אחת, ועוד חזון למועד בל"נ.
א גוט שבת!
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 115 אורחים