ביאור דברי התוס' בענין מדות הארץ

[הכתב והמכתב]

האם למאן דהוא יש איזהו ביאור בתי' התוס' דלהלן (ב"מ כח א ד"ה חמשה):
וא"ת והלא א"י היא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה ומהלך אדם עשרה פרסאות ביום הוי ארבעים יום באורך וירושלים מן הירדן שהוא תחום א"י מהלך יום אחד כדאיתא בביצה (דף ה.) נשאר מצד אחד ל"ט ימים
וי"ל דעם כרמים ויערים היה ארבע מאות פרסה אבל מישוב לא היה כל כך.
אשמח לביאור הדברים

[קו ירוק]

על דרך משל שאם א"י הגיע עד נהר פרת, הרי היא 400 פרסה, אבל לא מהישוב.
אבל גם כך קשה מאוד. ושמא אין כוונתם פרסה של ד' מיל של אלפיים אמה.

[בתבונה]

באמת לא מובן וכי הירדן הוא התחום ואח"כ יש עוד כרמים ויערים וכי הירדן אינו תוחם גם את הכרמים וייערים, ואם להפך שלמערב עד גבול א"י יש מהלך 39 יום דהיינו עד הים,
ומיושבים לא יותר מ15 יום והשאר מהלך 24 יום לפחות אינם מיושבים וגם אינם משמשים מעבר לעולי רגלים.
הרי היה יישוב ליד הים כמבואר בגיטין, (ובאלכסון זה אף יותר) וכן זבולון לחוף ימים ישכון וא"א לומר שרק בזמן בית ראשון זה היה והתוס' מדבר על זמן בית שני שהרי בגמ' בב"מ שם מדובר במפורש גם על זמן מקדש ראשון.
ועוד שאם בקו אווירי זה 400 פרסה על 400 פרסה אז הליכה לוקחת הרבה יותר זמן שהרי אין גשר בקו אווירי ישר מנקודה לנקודה אלא יש לעבור דרך מסלולים כולל דרך הרים ובקעות וכו' ?
ועוד מנין לתוס' שא"י 400 פרסה על 400 פרסה
ומצינו בגמ' לשון שנזדעזעה א"י 400 פרסה על 400 פרסה, וצ"ע אם משם מקור התוס'
ובזוהר מצינו כעין זה ואולי התוס' ראו את הזוהר.

ןאולי מקורם ברש"י במדבר פרק יג
(כה) וישבו מתור הארץ מקץ ארבעים יום - והלא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה היא, ומהלך אדם בינוני עשרה פרסאות ליום, הרי מהלך ארבעים יום מן המזרח למערב והם הלכו ארכה ורחבה, אלא שגלוי לפני הקדוש ברוך הוא שיגזור עליהם יום לשנה, קצר לפניהם את הדרך:
ובתנחומא שם רק מצינו שקיפץ להם הדרך ולא שהוא 400 פרסה על 400 פרסה
ואולי לרש"י הביא מדרש שנעלם מאיתנו
וגם ברש"י יקשה שוב שאם בקו אווירי זה 400 פרסה על 400 פרסה אז הליכה לוקחת הרבה יותר זמן שהרי אין גשר בקו אווירי ישר מנקודה לנקודה אלא יש לעבור דרך מסלולים כולל דרך הרים ובקעות וכו' ? והנס כפול ומכופל

ועוד יקשה שא"כ א"י היא מעל 160 ק"מ על 160 ק"מ ואם משום ארץ הצבי הרי מדובר לפני שנכנסו עם ישראל לארץ ישראל וכן שמצד מזרח מהלך יום אחד מירושלים לירדן הארץ נשארה בגודלה, ורק מצד מערב לירושלים הגודל כל כך השתנה?
ואולי אפשר בדוחק גדול לומר שכל הנ"ל פירשו 400 פרסה לאורך המסלול מצפון לדרום וממזרח למערב ולא לקו אווירי , אלא שבקושייתם הבינו תוס' שהכוונה למסלול הקצר ביותר ובתירוץ פירשו את ה 400 פרסה שהוא מסלול מוארך דרך כרמים ויערים ואינו דרך היישוב, ואילו המסלול שלוקח יום אחד מירושלים לירדן הוא המסלול הקצר שלא סובב כרמים ויערים והוא דרך היישוב.
ואם מקורם מהמרגלים ניחא יותר שהבינו שהמרגלים הלכו דרך כרמים ויערים כדי שלא יתגלו ולכן אורך מסלולם היה 400 פרסה.
ועדיין צע"ג

[הכתב והמכתב]

הנראה לענ"ד.
שכוונת התוס' בשדות וכרמים היא שאם משהו ילך ויתור את הארף לראות את כל האזורים אזי הוא יעבור מרחק של ת' פרסה מצפון לדרום או מזרח למערב, ואילו החוצה את הארץ, אזי הוא פחות מזה הרבה. וגם ההולך אינו הולך ממש בקו ישר אבל בכ"א קרוב לזה.
בקיצור שדור וכרמים הכוונה שאם ילך ויכנס ויצא ויעקם דרכו כדי להיות בכל המקומות אזי יהיה מהלכות ת' פרסה. לכן הוזכר זה אצל המרגלים שהלכו לתור את הארץ לכן הלכו מהלך כזה ארוך. משא"כ הפונה לביתו שבחו"ל אינו הולך דרך 'שדות וכרמים' אלא בדרך המלך לקצר דרכו אזי הוא מהלך יום אחד לירדן.
ובזה יתיישב התמיהה שהרי א"י צרה וארוכה ואיך אפשר לומר שארכה ורחבה שווה, אלא הכוונה להתר את הארץ שאם הולך לרחבה אף שהיא דרך קצרה אך כדי להגיע לכל האזורים צריך להאריך דרכו
אשמח לשמוע חו"ד או מ"מ