הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע - בעל "נועם אלימלך"

[להודות ולהלל]

ר' אלימלך ויסבלום, הקרוי על-שם ספרו 'הנועם אלימלך', נולד בבשנת תע"ז (1717), ונפטר בכ"א אדר שנת תקמ"ז (1787). יש הסבורים שנפטר בשנת תקמ"ו, אולם מרבית החוקרים מצביעים על שנת תקמ"ז, וזו גם השנה המצוינת על מצבתו בדרך מיוחדת: "נפטר בשנת תנצב"ה" שמניין אותיותיה בגימטריה 547 = תקמ"ז.

האם יש למאן דהו חוברת עם סיפורי צדיקים ומאמרים אודותיו?
כדי להתכונן לנסיעה לליזענסק?

[הא לחמא עניא]

חברת עקיבא טורס היתה מחלקת כל שנה [לפני כמה שנים טובות] חוברת מיוחדת על היארצייט וכן על עוד צדיקים הטמונים באזור.
אפשר לברר שמה.

[משיב]

ברור ששנת פטירתו היא תקמ"ז.
בהסכמות, הג"מ רבי אברהם משה מפשעווארסק זצ"ל כותב עליו הכ"ם בתאריך ב' חשון תקמ"ח, וכן בהקדמת בנו הג"מ רבי אלעזר זצ"ל שהודפסה בכסלו תקמ"ח הוא כותב הכ"ם.

[מכון שיח אבות]

להלן עובדה בלתי ידועה מהרה"ק הרר"א זי"ע
מקורו בספר ליקוטי רשימות ומעשיות של ר' יהושע מונדשיין

ליזענסק.jpg (40.47 KiB) נצפה 17543 פעמים

[ח''ל קאליסק]

ראה כאן מעמוד י' ואילך

[לעומקו של דבר]

להלן עובדה בלתי ידועה מהרה"ק הרר"א זי"ע
מקורו בספר ליקוטי רשימות ומעשיות של ר' יהושע מונדשיין

ליזענסק.jpg

אוה! עכשיו הבאת חומר עסיסי...

[לעומקו של דבר]

ראה כאן מעמוד י' ואילך

צ"ל י"א ואילך

[מכון חכמי ספרד]

[quote=

האם יש למאן דהו חוברת עם סיפורי צדיקים ומאמרים אודותיו?
כדי להתכונן לנסיעה לליזענסק?[/quote]

ומה רע בספר עשר צחצחות??

[להודות ולהלל]

[quote=

האם יש למאן דהו חוברת עם סיפורי צדיקים ומאמרים אודותיו?
כדי להתכונן לנסיעה לליזענסק?

ומה רע בספר עשר צחצחות??[/quote]

מה רע?
אדרבא תעלה כאן את הספר בבקשה.

[מכון חכמי ספרד]

http://www.hebrewbooks.org/43372
נסיעה טובה ומועילה

[יקר]

אנצל את יום הילולת הרבי ר' אלימלך זי"ע ואת האשכול לעזרה באיתור מקור לשני מעשים ששמעתי על רבי אלימלך ואיני יודע מה מקורם.

הראשון (והמעניין יותר), שהרבי ר' אלימלך ואחיו הקדוש רבי זושא עברו בגלותם באושויצינים (הסמוכה למחנה הריכוז אוושויץ) וכאשר הגיעו למגיד ממעזריטש אמרו לו ששם התיקון לא עלה בידם.

והשני, שאליהו הנביא זכור לטוב גילה לרבי אלימלך שיש לעבור מהנהגה של ייסורים להנהגה של אהבה.

[קראקובער]

אפשר להאמין בתנאי שסיפור של אושוויץ נמצא בדפוס לפני השואה. (זה נשמע טוב מדי להיות אמיתי)

[יקר]

הראשון (והמעניין יותר), שהרבי ר' אלימלך ואחיו הקדוש רבי זושא עברו בגלותם באושויצינים (הסמוכה למחנה הריכוז אוושויץ) וכאשר הגיעו למגיד ממעזריטש אמרו לו ששם התיקון לא עלה בידם.

קיבלתי כעת מחבר שמקור המעשה הוא בספר מקדשי השם, חלק זר זהב אות לד (נמצא באוצר).

[הרוצה להחכים]

אפשר להאמין בתנאי שסיפור של אושוויץ נמצא בדפוס לפני השואה. (זה נשמע טוב מדי להיות אמיתי)

לא ראיתי את מקדשי השם, אבל מה שקיבלתי כתורה שבעל פה, הסיפור הוצא מהקשרו.
המסורת החסידית מספרת שכשהאחים הלכו לגלות הגיעו עד אחרי אושפצין (אושוויץ), וכרצו לעבור את הגשר הגיח לעומתם הס"מ ולא הרשה להם לעבור, לאחר דו"ד (השטן אמר להם שאם הם יעברו יפריע להם, ולא נכנעו, ורק כשאמר להם שיעזור להם ויהפוך את כל העולם לחסידים, חזרו לאחוריהם) חזרו לאחוריהם. ואכן, אושפצין וקשאנוב היו האזורים המערביים ביותר בפולין שהיו שם קיבוצים חסידיים תוססים גדולים, ומשם מערבה היו כל הקהילות נתונות להשפעת הרוחות המתקדמות הברליניות.

[ספרים וועלט]

יש בגניזה החרסונית (שרמת מהימנותה ידועה ומפורסמת) מכתב מעניין של הבעש"ט או ר' אלימלך אודות עיר אושוויץ. מי יכול לאתר ולהעלות?

[מכון חכמי ספרד]

הרב אליהו כי טוב מספר החסידים ואנשי מעשה שהאחים הק' רצו לעבור את הגבול אשכנז.
הופיע הס"מ והזהירם מלעבור בגבולו.
התעלמו האחים והמשיכו בדרכם.
שוב נגלה הס"מ ואמר להם, "אם כך, אצטרף אני ואעזור לכם. אביא תלמידים משלי"!
נחרדו הצדיקים ושבו לאחוריהם.
והיה הרמ"מ מרימינוב נאנח ואומר, ואף על פי כן, עד היום הוא שולח אלינו אלפים...

כך בערך הובא שם.

[דרומי]

מענין לענין באותו ענין.

בספר 'תורת מנחם רשימת היומן' עמ' שו איתא בזה"ל:

הרב המגיד מסר לתלמידיו 'יחודים' על כל המדינות, לבד מדינת אשכנז.

[יקר]

לא ראיתי את מקדשי השם, אבל מה שקיבלתי כתורה שבעל פה, הסיפור הוצא מהקשרו.
המסורת החסידית מספרת שכשהאחים הלכו לגלות הגיעו עד אחרי אושפצין (אושוויץ), וכרצו לעבור את הגשר הגיח לעומתם הס"מ ולא הרשה להם לעבור, לאחר דו"ד (השטן אמר להם שאם הם יעברו יפריע להם, ולא נכנעו, ורק כשאמר להם שיעזור להם ויהפוך את כל העולם לחסידים, חזרו לאחוריהם) חזרו לאחוריהם. ואכן, אושפצין וקשאנוב היו האזורים המערביים ביותר בפולין שהיו שם קיבוצים חסידיים תוססים גדולים, ומשם מערבה היו כל הקהילות נתונות להשפעת הרוחות המתקדמות הברליניות.

ראה במקדשי השם שקשר בין העניינים בעת היותו בבירקנאו (שם נרצחו אשתו ושבעת ילדיו).

[דמשק]

ונפטר בכ"א אדר שנת תקמ"ז (1787). יש הסבורים שנפטר בשנת תקמ"ו, אולם מרבית החוקרים מצביעים על שנת תקמ"ז, וזו גם השנה המצוינת על מצבתו בדרך מיוחדת: "נפטר בשנת תנצב"ה" שמניין אותיותיה בגימטריה 547 = תקמ"ז.

בספר י"ג אורות כתב שהטעות נובע ממה שכתב בספר לשון הזהב לאבד"ק ליזענסק שנפטר בשנת תקו"ם תרחם ציון, אמנם הגה"ק ר' איציק'ל מפשעווארסק אמר שכוונתו עם הכולל, ומביא שם שני הוכחות הא' מהסכמת הרה"ק רבי משה מפשעווארסק על הנועם אלימלך שכתב בשנת תקמ"ח וכתב הכ"מ, והשנית ממה שנהגו זה דור דור בשנים מעוברות לשמור את היא"צ בשני חודשי אדר, ואילו נסתלק בתקמ"ו שהיה שנה מעוברת היה הדין נותן לשמור היא"צ רק באותו אדר שנסתלק

[אפשר]

יש קונטרס שהתחילו להפיץ לאחרונה בשם 'אוצר פניני חסידות', מצאתי עותק, ויש שם השבוע מדור מיוחד על הר"ר אלימלך.
אעתיק טיפה משני עמודים ראשונים, [הכל עם מקורות]
בשם התפארת שלמה הר"ר אלימלך גדול כאברהם אבינו
בשם ר"י מסטיטשין הר"ר אלימלך הוא אצלינו כרשב"י
בשם האדמור מסאטמאר הר"ר אלימלך ואחיו ר"ז היו כתנאים ואמוראים
בשם הקול אריה הר"ר אלימלך היה במדריגה של הבעש"ט
בשם הטעפליקער בשמים דנים מי שנוקב שמו בלי התואר רבי [וכן של הר"ר שמעלקע]

יש שם כאלו פנינים לערך שבעים שמונים.

[ח''ל קאליסק]

גיליון עובדות נוסף על הרה''ק זיעוכי''א

מעמ' י' עד עמ' ל''ט

[ח''ל קאליסק]

חידוש מרענן בשנה זו נסע להשתטח על ציונו נכדו הגה''צ רבי אורי וייסבלום שליט''א מזקני המשגיחים בציבור הליטאי

המשגיח הגה%27%27צ רבי אורי וייסבלום שליט%27%27א.jpg (49.44 KiB) נצפה 17050 פעמים

בתמונה א' נכדו מו''ל הגיליון כ''ק אדמו''ר מליזענסק טבריה

כ%27%27ק אדמו%27%27ר מליז%27ענסק טבריה שליט%27%27א.jpg (52.92 KiB) נצפה 17050 פעמים

[לעומקו של דבר]

בתמונה א' נכדו מו''ל הגיליון כ''ק אדמו''ר מליזענסק טבריה

חידוש מרענן בשנה זו נסע להשתטח על ציונו נכדו הגה''צ רבי אורי וייסבלום שליט''א מזקני המשגיחים בציבור הליטאי

עבור איזו קופה?

[זקן ששכח]

השבוע גם יש ראיון עמו ב'מרוה לצמא'.

[משמר]

יש לציין שלרבי ר' אלימלך לא קראו ויסבלום, בדיוק כמו שלמגיד ממעזריטש לא קראו פרידמן. לאחרונה פרסם רנ"א וקשטיין במחקרו את הנתונים הבסיסים שבשנת 1787 (תקמ"ז) עוד לא היו שמות משפחה כלל מטעם הרשויות, רק שמות משפחה יהודיים שיהודים נתייחסו דרכם במשך דורות ונחשבו ע"י הצדיקים כ'שמות הקודש', כמו הורביץ, שפירא, מרגליות ודומים.
אין המאמר תחת ידי. אבל הדברים מדברים בעד עצמם.
(אגב, החוזה מלובלין שחי בשנים מאוחרות ואכן כן נקרא בשם שטרנפלד, מקובל שאמר להשתמש בשם זה עבור ה'מעטריקע' - התעודות הממשלתיות, כדי שלא לרשום בספריהם 'שמות הקודש'. כדבר הזה גם הרה"ק רבי ראובן הלוי הורוביץ מז'רנובצא בעל ה'דודאים בשדה' שרשם שמו כ'ריכטער' - שופט).
בניו של הרבי ר' אלימלך כל אחד נקרא בשם אחר. ויסבלום זה רק צאצאי רבי אלעזר.

[בקרו טלה]

לא ראיתי את מקדשי השם, אבל מה שקיבלתי כתורה שבעל פה, הסיפור הוצא מהקשרו.
המסורת החסידית מספרת שכשהאחים הלכו לגלות הגיעו עד אחרי אושפצין (אושוויץ), וכרצו לעבור את הגשר הגיח לעומתם הס"מ ולא הרשה להם לעבור, לאחר דו"ד (השטן אמר להם שאם הם יעברו יפריע להם, ולא נכנעו, ורק כשאמר להם שיעזור להם ויהפוך את כל העולם לחסידים, חזרו לאחוריהם) חזרו לאחוריהם. ואכן, אושפצין וקשאנוב היו האזורים המערביים ביותר בפולין שהיו שם קיבוצים חסידיים תוססים גדולים, ומשם מערבה היו כל הקהילות נתונות להשפעת הרוחות המתקדמות הברליניות.

[הא לחמא עניא]

לרגל יומא דהילולא דיליה החל עתה בזה היום, אבקש לדעת את המקור שבעל התפארת שלמה מראדאמסק אמר שהרה"ק הרבי רבי אלימלך עומד ומברך את כל הבאים להתפלל על ציונו הקדוש.
בתודה מראש.

[מצליח]

כל כותבי קורות רבי ר' אלימלך נקטו ששם אמו היתה מירל (מירוש), כעת נדפס בהמבשר תורני שהמשב"ק ממרן מבעלזא זי"ע אומר בשמו ששמה היתה גיטל.

[שבטיישראל]

כל כותבי קורות רבי ר' אלימלך נקטו ששם אמו היתה מירל (מירוש), כעת נדפס בהמבשר תורני שהמשב"ק ממרן מבעלזא זי"ע אומר בשמו ששמה היתה גיטל.

מישהו כנראה התבלבל עם בתו של הרר"א ששמה היה מירל (מיריש) - מנו"כ ברימינוב מאחורי האוהל של הררמ"מ

[צביב]

יש קונטרס שהתחילו להפיץ לאחרונה בשם 'אוצר פניני חסידות', מצאתי עותק, ויש שם השבוע מדור מיוחד על הר"ר אלימלך.
משני עמודים ראשונים, (הכל עם מקורות,)
בשם הטעפליקער בשמים דנים מי שנוקב שמו בלי התואר רבי [וכן של הר"ר שמעלקע].

ראיתי ( אינני זוכר המקור) שדנים למי שאומר רבי ולא אומר הרבי ר'.

[מצליח]

כל כותבי קורות רבי ר' אלימלך נקטו ששם אמו היתה מירל (מירוש), כעת נדפס בהמבשר תורני שהמשב"ק ממרן מבעלזא זי"ע אומר בשמו ששמה היתה גיטל.

כעת ראיתי מובא בס' בוצינא קדישא ממי שראה בעיניו פתקא מכתי"ק ר"ר זושא זי"ע וכתיב בה 'בן מירל' ראו בהערה

[מצליח]

אולי לא דק המשב"ק לשמוע שהשיחה היה אז בענין רבי 'אלימלך' גרודזיסקער ששם אמו היתה 'גיטל'.

[עתניאל בן קנז]

כל כותבי קורות רבי ר' אלימלך נקטו ששם אמו היתה מירל (מירוש), כעת נדפס בהמבשר תורני שהמשב"ק ממרן מבעלזא זי"ע אומר בשמו ששמה היתה גיטל.

כנראה נתערב לו עם שם הרבנית של הנוע"א זי"ע.
שם אמו של הנוע"א - מירל
שם אשתו בזוו"ר - שפרינצא, בזוו"ש גיטל.

[זאב ערבות]

הגיעה לידי קונטרס מענין בעניני חודש אדר בשם לחם יומים מאת ר' יצחק מתתיהו וינברג (עיינו בדף השער) ובהקדמה כותב שלמד בישיבת שער התורה גרודנה.
בסופו יש מאמר בשם כ"א אדר הילולא של מוהר"ר אלימלך מליזענסק עם כמה מפרטי חייו ואם יש מקור למעשה נפלא בקברו. מומלץ ביותר למי שמתענין בתולדותיו (בהקדמה כותב שהזדרז בהדפסה ולא הגיה כראוי והדבר ניכר בשיבושי הלשון).
בקובץ מצורף תוכן הענינים ויש לו קונטרס נוסף על חנוכה בסגנון דומה

[ישראליק]

הגיעה לידי קונטרס מענין בעניני חודש אדר בשם לחם יומים מאת ר' יצחק מתתיהו וינברג (עיינו בדף השער) ובהקדמה כותב שלמד בישיבת שער התורה גרודנה.
בסופו יש מאמר בשם כ"א אדר הילולא של מוהר"ר אלימלך מליזענסק עם כמה מפרטי חייו ואם יש מקור למעשה נפלא בקברו. מומלץ ביותר למי שמתענין בתולדותיו (בהקדמה כותב שהזדרז בהדפסה ולא הגיה כראוי והדבר ניכר בשיבושי הלשון).
בקובץ מצורף תוכן הענינים ויש לו קונטרס נוסף על חנוכה בסגנון דומה

סיפור זו נמסרה מפי הרבה מקורות, ביניהם גדולי ישראל זצ"ל (ביניהם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שלא האמין בסיפורי דמיונות...) ולהבחל"ח החיים אתנו, ומעניין איך שהרב המחבר קונטרס זה מסיק מסקנה על אמיתת הסיפור מזקן אחד...

מצו"ב העתק מספר "אמרי דבש" שכתב החכם וסופר וכו' ר' דוב בער שווארץ ע"ה שנלב"ע לאחרונה (חיבר גם ספר "משיב דברים", ב"ח)

IMG_2344.JPG (4.13 MiB) נצפה 11907 פעמים

ובכ"ע "אינטערעסאנט" גליון 6 - אדר תשע"ט, וגליון 7 - ניסן תשע"ט יש אריכות דברים מפי עדיות שונים, ביניהם:
ספר סיפורי חסידים - סוף חלק ג
מאורי גליציה - חלק ב', עמוד 887
שם הגדולים החדש - חלק ג
ספר אמרי דבש הנ"ל
בדרכי פולין האבלות - חלק ב, עמוד 435
הרה"ח ר' משה אייזנבאך ע"ה משיכון סקווירא
הרה"ק מקלויזנבורג זצ"ל
הרבנית פוקס ע"ה, (אשת הרה"ח ר' שבתי זאב פוקס ז"ל) בת הרה"צ רבי משולם זוסיא ווייסבלום אדמו"ר מליזענסק בבארשא
הסופר המפורסם ר' יונה לאנדא הי"ו בשם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל
הרה"ח ר' שאול הוטערער ז"ל
אדמו"ר מדינוב שליט"א
ועוד

[לבי במערב]

קיבלתי כעת מחבר שמקור המעשה הוא בספר מקדשי השם, חלק זר זהב אות לד (נמצא באוצר).

וגם בה"ב.

[זאב ערבות]

סיפור זו נמסרה מפי הרבה מקורות, ביניהם גדולי ישראל זצ"ל (ביניהם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שלא האמין בסיפורי דמיונות...) ולהבחל"ח החיים אתנו, ומעניין איך שהרב המחבר קונטרס זה מסיק מסקנה על אמיתת הסיפור מזקן אחד...

א. ריבוי מקורות אינו הוכחה לנכונותו של סיפור זה או אחר כיוון שכולם מעתיקים זה מזה, כל עוד לא ידוע מה המקור של המקור הראשון ואמיתותו.
ב. דברי האדמור מסאטמאר מובאים אף במאמר שהבאתי.
ג.כנראה לא קראת בעיון את המאמר. המחבר כותב ששאל את ר' שניאור זלמן ליימן מה מקור הסיפור, שהוא ידוע כבקי ומומחה בעניני קברי הצדיקים ואם יש מסורת לסיפור. וענה לו שאף שאפשר שזה אמת יותר מסתבר שאין שום מקור אמיתי שהרי הגרמנים בוודאי לא ידעו איזה קבר קלקלו (שהרי לא ידעו לקרא מה כתוב על המצבה, הערת ז"ע), ואלה שהיו שם בשעת מעשה (אם בכלל היה) לא זכו לספר את הסיפור. ומוסיף שהסיפור התפרסם תחילה בשנת 1960 בלי לציין שם מחבר או בעל מעשה והוסיף שבכל שנה מוסיפים סיפורים כאלו על צדיקים ואנשי מעשה, ומתפלא שלא הזכירו סיפור זה בספר על ליזנסק.
ד. ומה שאתה מציין שמענין איך שהמחבר מסיק מסקנה על אמיתות הסיפור מזקן אחד אינו מדייק. הוא אינו מסיק מסקנה אלא מספר ששמח על שאדם סיפר לו שבצעירותו הלך לליזענסק ופדש שם איש אשר הוא בעצמו היה אחד מאותם שהוציא את גופו של רבי אלימלך מהקבר... ומחבר הקונטרס אמר לו שהוא שמח מאוד שסוף סוף מצא מקור נאמן לסיפור מאדם שהיה שם... ואז ענה לו מספר הדברים שהוא לא יודע בוודאי אם אותו האיש שסיפר לו היה בעצמו שם או שסיפר לו ששמע מאדם אחר שהיה שם... ומיד נתהפכה נאמנות מספר הסיפור מוודאי לאולי ברגע ששמע שרוצה לפרסם את הדברים... ושלא כ"כ פשוט למצוא מקור אא"כ קבלו מרבותינו או סיפורים שמספרים גדולי עולם ואנשי מעשה שברור שלא שינו אפילו במקצת מהמציאות.
מכל הנ"ל יוצא שמחבר הקונטרס בניגוד לדבריך אינו מסיק שום מסקנה על אמיתות הסיפור מזקן אחד אלא מפקפק על נכונות דבריו שכן הזקן תוך כדי דיבור שינה את סיפורו.

[ישראליק]

סיפור זו נמסרה מפי הרבה מקורות, ביניהם גדולי ישראל זצ"ל (ביניהם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שלא האמין בסיפורי דמיונות...) ולהבחל"ח החיים אתנו, ומעניין איך שהרב המחבר קונטרס זה מסיק מסקנה על אמיתת הסיפור מזקן אחד...

א. ריבוי מקורות אינו הוכחה לנכונותו של סיפור זה או אחר כיוון שכולם מעתיקים זה מזה, כל עוד לא ידוע מה המקור של המקור הראשון ואמיתותו.
בריבוי המקורות כוונתי לומר שלא מעתיקים זה מזה, אלא כל אחד סיפר איך שקיבל או זכר
ב. דברי האדמור מסאטמאר מובאים אף במאמר שהבאתי.
בדברי האדמו"ר מסאטמאר כוונתי לכתוב שכפי עדותו של ר' יונה לאנדא, ביקש הרה"ק מסאטמאר ממשמשו ר' יוסל אשכנזי לספר בפני ציבור שנוכחו אז הסיפור ששמע מר' משה אייזנבאך
ג.כנראה לא קראת בעיון את המאמר. המחבר כותב ששאל את ר' שניאור זלמן ליימן מה מקור הסיפור, שהוא ידוע כבקי ומומחה בעניני קברי הצדיקים ואם יש מסורת לסיפור. וענה לו שאף שאפשר שזה אמת יותר מסתבר שאין שום מקור אמיתי שהרי הגרמנים בוודאי לא ידעו איזה קבר קלקלו (שהרי לא ידעו לקרא מה כתוב על המצבה, הערת ז"ע), ואלה שהיו שם בשעת מעשה (אם בכלל היה) לא זכו לספר את הסיפור. ומוסיף שהסיפור התפרסם תחילה בשנת 1960 בלי לציין שם מחבר או בעל מעשה והוסיף שבכל שנה מוסיפים סיפורים כאלו על צדיקים ואנשי מעשה, ומתפלא שלא הזכירו סיפור זה בספר על ליזנסק.
במחילת כבוד ר' שניאור זלמן ליימן, אבל סיפורים חסדיים נאמנים עלי יותר כשסיפרם ר' דוב בער שווארץ ממהימנותו של ר' שניאור זלמן ליימן
ד. ומה שאתה מציין שמענין איך שהמחבר מסיק מסקנה על אמיתות הסיפור מזקן אחד אינו מדייק. הוא אינו מסיק מסקנה אלא מספר ששמח על שאדם סיפר לו שבצעירותו הלך לליזענסק ופדש שם איש אשר הוא בעצמו היה אחד מאותם שהוציא את גופו של רבי אלימלך מהקבר... ומחבר הקונטרס אמר לו שהוא שמח מאוד שסוף סוף מצא מקור נאמן לסיפור מאדם שהיה שם... ואז ענה לו מספר הדברים שהוא לא יודע בוודאי אם אותו האיש שסיפר לו היה בעצמו שם או שסיפר לו ששמע מאדם אחר שהיה שם... ומיד נתהפכה נאמנות מספר הסיפור מוודאי לאולי ברגע ששמע שרוצה לפרסם את הדברים... ושלא כ"כ פשוט למצוא מקור אא"כ קבלו מרבותינו או סיפורים שמספרים גדולי עולם ואנשי מעשה שברור שלא שינו אפילו במקצת מהמציאות
כשאדם זקן מסופק אם אותו האיש שסיפר לו היה בעצמו שם או שסיפר לו ששמע מאדם אחר שהיה שם אין זה ראי' שכל הסיפור אינו אמיתי
מכל הנ"ל יוצא שמחבר הקונטרס בניגוד לדבריך אינו מסיק שום מסקנה על אמיתות הסיפור מזקן אחד אלא מפקפק על נכונות דבריו שכן הזקן תוך כדי דיבור שינה את סיפורו.

[זאב ערבות]

סיפור זו נמסרה מפי הרבה מקורות, ביניהם גדולי ישראל זצ"ל (ביניהם הרה"ק מסאטמאר זצ"ל שלא האמין בסיפורי דמיונות...) ולהבחל"ח החיים אתנו, ומעניין איך שהרב המחבר קונטרס זה מסיק מסקנה על אמיתת הסיפור מזקן אחד...

א. ריבוי מקורות אינו הוכחה לנכונותו של סיפור זה או אחר כיוון שכולם מעתיקים זה מזה, כל עוד לא ידוע מה המקור של המקור הראשון ואמיתותו.
בריבוי המקורות כוונתי לומר שלא מעתיקים זה מזה, אלא כל אחד סיפר איך שקיבל או זכר
ב. דברי האדמור מסאטמאר מובאים אף במאמר שהבאתי.
בדברי האדמו"ר מסאטמאר כוונתי לכתוב שכפי עדותו של ר' יונה לאנדא, ביקש הרה"ק מסאטמאר ממשמשו ר' יוסל אשכנזי לספר בפני ציבור שנוכחו אז הסיפור ששמע מר' משה אייזנבאך
ג.כנראה לא קראת בעיון את המאמר. המחבר כותב ששאל את ר' שניאור זלמן ליימן מה מקור הסיפור, שהוא ידוע כבקי ומומחה בעניני קברי הצדיקים ואם יש מסורת לסיפור. וענה לו שאף שאפשר שזה אמת יותר מסתבר שאין שום מקור אמיתי שהרי הגרמנים בוודאי לא ידעו איזה קבר קלקלו (שהרי לא ידעו לקרא מה כתוב על המצבה, הערת ז"ע), ואלה שהיו שם בשעת מעשה (אם בכלל היה) לא זכו לספר את הסיפור. ומוסיף שהסיפור התפרסם תחילה בשנת 1960 בלי לציין שם מחבר או בעל מעשה והוסיף שבכל שנה מוסיפים סיפורים כאלו על צדיקים ואנשי מעשה, ומתפלא שלא הזכירו סיפור זה בספר על ליזנסק.
במחילת כבוד ר' שניאור זלמן ליימן, אבל סיפורים חסדיים נאמנים עלי יותר כשסיפרם ר' דוב בער שווארץ ממהימנותו של ר' שניאור זלמן ליימן
ד. ומה שאתה מציין שמענין איך שהמחבר מסיק מסקנה על אמיתות הסיפור מזקן אחד אינו מדייק. הוא אינו מסיק מסקנה אלא מספר ששמח על שאדם סיפר לו שבצעירותו הלך לליזענסק ופדש שם איש אשר הוא בעצמו היה אחד מאותם שהוציא את גופו של רבי אלימלך מהקבר... ומחבר הקונטרס אמר לו שהוא שמח מאוד שסוף סוף מצא מקור נאמן לסיפור מאדם שהיה שם... ואז ענה לו מספר הדברים שהוא לא יודע בוודאי אם אותו האיש שסיפר לו היה בעצמו שם או שסיפר לו ששמע מאדם אחר שהיה שם... ומיד נתהפכה נאמנות מספר הסיפור מוודאי לאולי ברגע ששמע שרוצה לפרסם את הדברים... ושלא כ"כ פשוט למצוא מקור אא"כ קבלו מרבותינו או סיפורים שמספרים גדולי עולם ואנשי מעשה שברור שלא שינו אפילו במקצת מהמציאות
כשאדם זקן מסופק אם אותו האיש שסיפר לו היה בעצמו שם או שסיפר לו ששמע מאדם אחר שהיה שם אין זה ראי' שכל הסיפור אינו אמיתי
מכל הנ"ל יוצא שמחבר הקונטרס בניגוד לדבריך אינו מסיק שום מסקנה על אמיתות הסיפור מזקן אחד אלא מפקפק על נכונות דבריו שכן הזקן תוך כדי דיבור שינה את סיפורו.

א. המקור הראשון הוא משנת 1960, מה המקור? ומנין לך שלא העתיקו זה מזה? לא קראת את סדרת הסיפורים של ר' מונדשיין איך הוא עושה חוכא וטלולא מהעתקות סיפורים.
ב. ר' שניאור מוחל על כבודו, אך הוא מומחה בענינים אלו וידוע כאדם מהימן ובר סמכא וכבר אתה בעצמך ציטטת את האדמור מסאטמאר עד כמה נאמנים עליו מסיפורים... ותקרא את ספרו של ר' נחום אברהם בנושא
ג. נכון שאין כאן ראיה שהסיפור לא אמיתי אבל מספיק בכדי להטיל ספק באמיתותו. וידוע שיש לאנשים דמיונות ואוהבים להמציא דברים. אך כמובן שאם אתה רוצה להאמין לסיפורים אין מונע בעדך, אך אינך לקטרג על מי שאינו מאמין בהם מכל סיבה שהיא.
לדוגמא אם אתה זוכר את הסיפור שהבאתי עם הגרמ"פ והכיפה. אני הבאתי גירסא שקרה בישיבה, במקום אחר מובא שרב נוישלעס סיפר זאת בהספד בלוויה שקרה מחוץ לביתו - וזה פלא כיוון שלא היה במספידים! וגירסא שלישית שלא קרה כלל וכלל! העד שסיפר לי אמר שהיה שם יחד עם רב פייוועל כהן והנה יש לך שני עדים כשרים, ובכל זאת יש המפקפקים על עדותם. אז מה יש לך לומר על מעשה שלכאורה קרה בימי השואה בבית קברות שאף אחד לא שרד בכדי לספר? האם זה נגלה למישהו בחלום?

[אראל]

זכור לי דברים ע"ז מהה"צ הישיש ר' אביש הורוויץ אדמו"ר ממעליץ ליזענסק שליט"א יליד ליזענסק ונכד הה"צ רבי אלחנן ווייסבלום מליזענסק, איני זוכר בדיוק, אשאל את בנו לעת מצוא
חבל על האי שופרא, רבי בערל שווארץ ז"ל, שנלב"ע בחג הפסח העבר ממגפת הקורונה ל"ע, אולי היה אפשרות לברר יותר, אם שמע בעצמו מהאדמו"ר מסאטמאר, או הורק מכלי אל כלי..,.