דין קטלנית

[עפר תחת רגליכם]

האם דין אישה קטלנית נוהגת בימינו? האם יש דוגמא מעשית שאכן סירב בית דין להתיר מי שמתו שני בעליה הקודמים להינשא?

[אפשר]

האם דין אישה קטלנית נוהגת בימינו? האם יש דוגמא מעשית שאכן סירב בית דין להתיר מי שמתו שני בעליה הקודמים להינשא?

ודאי נוהגת, הלא זאת התורה לא תהא מוחלפת, אלא שיש המון קולות, עי' פת"ש אה"ע סי' ט, ולפי הצורך והנסיבות מקילים, למאן דשאיל.

[שלמה בן חיים]

תשובה למעשה מספר אגרות מלכים סימן לד מהגאון רבי יעקב קנטורוביץ זצ"ל דודו של הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל שי"ל בשבוע הזה מבית הדפוס
סימן לד
בדין ספק אשה קטלנית

בענין אשה שבעלה השני ספק איבד עצמו לדעת

בע"ה אור ליום עש"ק לס' ושמרתיך בכל אשר תלך, תש"ב טרענטאן נד"ז
מע"כ ידינ"ע הרב הגאון משנתו זך ונקי מוה"ר דוד קוליק שליט"א.
השלום לו ולכל אשר אתו.
ספק איבד עצמו לדעת אם נעשית אשתו קטלנית בשתי פעמים
מכתבו קיבלתי, ועל דבר האשה שמתו לה שני בעלים, ורק בעלה שני מת על ידי זה שמצאו אותו ישן על מיטתו וקני הגעז היו פתוחים, ולא נודע אם הוא בעצמו פתח את קני הגעז כדי להמית עצמו, או כי נפתחו קני הגעז על ידי סיבה אחרת, ומת על ידי זה. ונסתפק כת"ר אם להאשה הזאת יש לה דין קטלנית.
וכתב כת"ר כי אם באמת הוא עצמו פתח את הגעז כדי להמית עצמו בודאי אין להאשה דין קטלנית אפילו למאן דאמר מזל גורם, כי בדבר התלוי בבחירת האדם לא שייך לומר מזל גורם, כמו שכתב בספר ערוך השולחן (אהע"ז סימן ט סעיף ו) גבי נתגרשה שני פעמים , ועכשיו שהדבר בספק יש לומר דהוי ספק ספיקא לפי מה שכתב הבית יוסף (אהע"ז סימן ט) בהא דפסקינן בזה כרבי דתרתי הוי חזקה אין זה בתורת ודאי אלא בתורת ספק , ולפי זה הנה יש לומר כאן דהוי ספק ספיקא, והאריך בזה .
כיון דהוה רק ספק אם איבד עצמו לדעת אכתי איכא חזקה דאינה קטלנית
והנה לענ"ד נראה כי לפי דבריו של כתר"ה דהוי כאן ספק, משום דאם בכוונה המית עצמו יש לו דין מאבד עצמו לדעת, ואין זה מן המנין. הנה לפי זה שוב אין כאן ספק כלל, ובודאי איננה בדין קטלנית, דהלא בעינן דאיתחזק תרי לרבי ולרשב"ג תלתא, וכיון דחזקה בעינן, וכל שיש ספק בדבר אין זה חזקה, ואין להוציא אותה מן רובא דרוב נשים אינן קטלניות, ורק על ידי חזקה יצאה מן הרוב. וכן משמע מלשון התוספות (יבמות סה א ד"ה נישאת) גבי שהה עמה עשר שנים ולא ילדה, דלא סמכינן על רוב נשים דחזיין לבנים, משום דאיתרע רובא על ידי דאיתחזק בתרי זימני, ומשמע דכל שלא איתחזק לא איתרע רובא. וזה מוכרח, דאם לא כן בכל אלמנות ניחוש שמא מת על ידי מעיין או מזל דידה ותהא אסורה להנשא, ועל כרחך דכל שלא איתחזק לא איתרע רובא, ולא חיישינן לה. והכא נמי כיון שהדבר בספק שמא מת בידים, הלא אין כאן חזקה, ולית לן למיחש לה .
גם אם יודעים שאיבד עצמו לדעת הוה קטלנית דאמרינן דעשה כן בלא דעת
אמנם כל זה הוא לדעת כתר"ה, דאם באמת פתח הוא הגעז יש לו דין מאבד עצמו לדעת ואינו מן המנין. אבל אני חושש לומר דאפילו אם הוא פתח הגעז בידים בכוונה להמית עת עצמו יש לחושבו מן המנין, שהרי הלכה פסוקה היא בשולחן ערוך (יו"ד סימן שמה סעיף ב), דאפילו ראוהו חנוק ותלוי באילן או הרוג ומושלך על הסייף הרי הוא בחזקת כל המתים, ואין לו דין מאבד עצמו לדעת כל זמן שלא אמר בתחילה מתוך יישוב הדעת שהוא רוצה ומכין עצמו לכך. ועיין שם בפתחי תשובה (ס"ק ב) בשם החתם סופר (שו"ת יו"ד סימן שכו), דאפילו נראה מן הענין שהוא עצמו המית עצמו, אפילו הכי כל זמן שלא אמר תחילה שרוצה לעשות כן אנו תולין לומר כי מאיזה סיבה נתבלבלה דעתו ונפל בחולי של טירוף הדעת ולא ידע מה הוא עושה, ואין זה נקרא מאבד עצמו לדעת כי כל מעשיו שלא מדעת הם. ואם כן בנידון דידן הלא בין פתח הגעז בכוונה להמית ובין לא פתח בעצמו הגעז, הכל הוא נקרא שלא מדעת, והוי כמו נפל מדיקלא ומת דגם כן שלא בכוונה ושלא מדעת הוא, ואפילו הכי למאן דאמר מזל גורם אמרינן בגמרא דהיא אסורה מטעם קטלנית, והכא נמי בנידון דידן זה שמת על ידי הגעז יש לחושבו מן המנין, והיא קטלנית בלא ספק כלל. ולפי זה גם מה שכתב כת"ר שיש בזה ספק ספיקא אין זה שייך כאן כיון שאין כאן ספק.
אין חזקת כשרות של האיש מוציאה את האשה מרוב נשים שאינן קטלניות
ואולם צריכין אנו לאהדורי אשריותא דהאי איתתא, שלא תהא אסורה להנשא כל ימיה, ולזאת אחר העיון נראה לומר, דאף על גב דזה שמת על ידי הגעז אין לו דין מאבד עצמו לדעת כי תלינן שמחמת בלבול וטירוף הדעת עשה כן, אפילו הכי אין זה רק לגבי הוא עצמו לחוד, ולא אמרינן הכי לגבי אשתו שתהא על ידי זה נחשבת קטלנית להיות אסורה כל ימיה, שהרי הא דתלינן לומר כי מחמת בלבול הדעת עשה מה שעשה, הוא רק מחמת חזקה, דכל אדם יש לו חזקה שרוצה בחיים ובודאי שאינו רוצה להמית עצמו בידים, גם יש לו חזקת כשרות שאינו עושה מעשה רציחה ושפיכת דמים, וכיון דמטעם חזקה הוא, וכן משמע הלשון בשולחן ערוך (יו"ד סימן שמה סעיף ב) שכתב, 'הרי הוא בחזקת כל המתים', דמטעם חזקה הוא. והנה אין חזקתו של זה המת מהני לחוב את האשה ולהוציא אותה מן הרוב שרוב נשים אינן קטלניות, דהא קיימא לן רובא וחזקה רובא עדיף.
חזקת ההיתר שלה מצד הבעל תקבע שהבעל המית עצמו לדעת בכוונה
ועוד הא ביבמות (ל ב) אמרינן, 'ואילו בגירושין ספק קרוב לה לא קתני אמר רבה אשה זו בחזקת היתר לשוק עומדת ומספק אתה בא לאוסרה אל תאסרנה מספק'. ופירש רש"י (ד"ה אמר רבה), 'בחזקת היתר, אם ימות בעלה תהא מותרת לשוק'. ומדלא מפליג רבה בין נשאת בתולה לבין נשאת כשהיתה אלמנה דבכל גוונא בחזקת היתר לשוק עומדת כשימות זה הבעל, וקשה מאי חזקת היתר יש לה לאלמנה כשימות בעלה זה, הלא כשימות היא אסורה לשוק מטעם קטלנית, ואפילו לרשב"ג דבעינן תלתא הלא רבה לא מפליג ומשמע אפילו כבר נתארמלה כמה פעמים היא בחזקת היתר עומדת. וצריך לומר דהכי קאמר אשה זו מצד הבעל בחזקת היתר היא עומדת, והא שאסורה מטעם קטלנית אין זה מצד הבעל רק מצדה משום מעיין או מזל דידה, אבל מצד הבעל בחזקת היתר היא. ואם כן כשהוא המית עצמו בידים ואנו רוצים לומר מטעם חזקה שיש לו דבלא כוונה עשה מעשה זה בכדי לאוסרה מטעם קטלנית, יש לנו לומר אדרבה נעמיד את האשה על חזקתה, שמצד הבעל היא בחזקת היתר עומדת, וכיון שמצד מעשיו הוא מת נוקים אותה על חזקת היתר שלה, ולא תהא נאסרת על ידי מיתתו שהוא גרם לו על פי מעשיו, ונימא שהמית עצמו לדעת בכוונה, כדי שלא תהא מפסדת חזקת היתר שלה.
יש לצרף השיטות דקיימא לן דמעיין גורם
ואף שיש לדחות קצת ראיה זו, ונימא כי גם באופן זה שמת על ידי מעשיו אין נקרא זה מצדו כיון שנעשה זה על ידי בלבול דעתו. או דנימא לדחות דשם בגמרא לא מיירי כלל מדין קטלנית, רק מיירי מדין איסור שבא על ידי קידושין לבד. הנה יש לצרף טעם זה למה שכתב רמ"א (אהע"ז סימן ט סעיף א) דבנהרג או נפל ומת רבים מקילים ואין למחות בהם. וכתב הבית שמואל (ס"ק ה) דסבירא ליה כמאן דאמר מעיין גורם. ואף לפי מה דמשמע מביאור הגר"א (ס"ק ו) דרמ"א סבירא ליה להלכה כמאן דאמר מזל גורם, וכמו שכתב הרמב"ן (מיוחסות סימן קכא) שהובא בבית יוסף, וכן כתב הרב המגיד (איסורי ביאה פרק כא הלכה לא), וכן כתב הנמוקי יוסף (יבמות כ א מדפי הרי"ף), דהלכה כרב אשי דמזל גורם דהוא בתרא, אפילו הכי כיון דרמ"א הסכים דאין למחות בזה שרבים מקילים בנהרג או נפל ומת , הנה יש לומר כי באופן זה כנידון דידן, יש לצרף הטעמים שכתבתי להקל, אף לכתחילה.
גם יש לומר דהנה בכתובות (מג ב) מצינו סתמא דגמרא דאזלא למאן דאמר מעיין גורם, כמו שכתבו תוספות (שם ד"ה טעמא). וקשה לומר דסתמא דגמרא אזלא דלא כרב אשי, דהוא סידר הגמרא כמו שכתבו תוספות (חולין ב ב ד"ה אנא). לזאת נראה לומר, דהנה בהא דאמרינן ביבמות (סד ב) לרב אשי דמזל גורם אסורה גם באירסה ומת או בנפל מדיקלא ומת, אין זה מדברי רב אשי גופא, אלא סתמא דגמרא קאמר הכי, מאי בינייהו כגון דאירסה ומת אי נמי בנפל מדיקלא ומת, דלרב אשי דאמר מזל גורם גם בכהאי גוונא אסורה, אבל רב אשי גופא הלא לא אמר הכי בפירוש. ולפיכך סתמא דגמרא בכתובות סבירא לה דגם לרב אשי דמזל גורם גם כן בנתארסה שריא, דסבירא ליה דרב אשי דאמר מזל גורם לא פליג בדינא על רב הונא דסבירא ליה מעיין גורם, וגם לרב אשי בנתארסה או בנפל מדיקלא ומת שריא, ודלא כסוגיא דיבמות דסבירא לה אליבא דרב אשי דפליג על רב הונא ואסור לדידיה באירסה ונפל מן דיקלא, ולפי זה יש לומר דהא דסבירא להו להפוסקים להלכה דגם באירסה ומת או בנפל מדיקלא ומת דאסורה אליבא דרב אשי דסבירא ליה מזל גורם, הוא משום דלחומרא צריכין למיעבד כסוגיא דיבמות, והא דהביא רמ"א רבים מקילים, הוא דסבירא להו דיש לסמוך בזה על סוגיא דכתובות, דבזה דמת על ידי סיבה גם אליבא דרב אשי שרי, ועל זה כתב רמ"א דאין למחות בהם משום דיש להם על מי לסמוך, על סתמא דגמרא בכתובות .
ולפי זה בנידון דידן דהדבר נראה דהמת עשה והמית עצמו בידים, הנה באופן זה יש לומר דלכולי עלמא יש לסמוך על סתמא דגמרא דכתובות, דבזה גם לרב אשי שרי, דאפילו סתמא דגמרא ביבמות דסבירה לה אליבא דרב אשי דגם במת על ידי סיבה אסורה, הלא דייקי בלישנא ואמר כגון שנפל מדיקלא ומית, ומשמע נפל ממילא, אבל על ידי מעשיו כגון שהפיל עצמו לא קאמר כמו שכתב כת"ר, ויש לסמוך בזה על הגמרא דכתובות לכולי עלמא.
אמנם אף על פי כן קשה לעשות פירוקא לסכנתא , כדאיתא בעבודה זרה (ל א), וקשה גם כן לאסור את האשה באיסור עולם, לכן יש לצרף גם דעת הרמב"ם ורבותיו שהביא הבית יוסף (אהע"ז סימן ט) ולומר להשואל אם הנך גברא דלא קפיד תוכל לישא את האשה, וה' ישמור אותו מכל רע, וישמור גם אותנו ממכשול ותקלה בהוראה.
גיורת שבגויותה מת בעלה ונשאת לישראל ומת האם הויא קטלנית
והנה יש להסתפק באלמנה מנכרי שנתגיירה ונשאת לישראל ומת, אם יש לה דין קטלנית, דאפשר דבעלה הראשון הנכרי אין מצטרף עם בעלה השני ישראל, או דילמא לא שנא נכרי ולא שנא ישראל. וקצת מסתבר דאין מצטרף, דהא תניא נשאת לראשון כו' וגבי נכרי אין נישואין .

[הבטחתי]

במשחתי הקרובה היה סיפור כזה ל"ע, ואכן האשה לא נישאה בשלישית למרות שבעלה השני נפטר כשעודה צעירה יחסית

[עושה חדשות]

תש' הר"מ בענין, לא הבנתי כה"צ האם לדעתו אין בזה איסור בכלל, או שזה בגדרי 'דחיה' וכד'.

תשובת הרמב''ם על קטלנית.png (125.41 KiB) נצפה 2628 פעמים

[עזריאל ברגר]

כמדומני שראיתי באגרות משה לפחות שתי תשובות בעניני "קטלנית".

[פולסברג]

תש' הר"מ בענין, לא הבנתי כה"צ האם לדעתו אין בזה איסור בכלל, או שזה בגדרי 'דחיה' וכד'.

תשובת הרמב''ם על קטלנית.png

האם הובא בפוסקים להלכה?