עדיאל ברויאר כתב:בהצלחה במלאכה החשובה.
אעיר דווקא הערה "חיצונית", חשוב ונחוץ לעשות מפתח לשמות החכמים, הספרים, המקומות והלעזים המוזכרים בחיבור כולו. מפתח שכזה הוא מורכב ביותר גם בגלל ההיקף וגם בגלל חילופי הנוסח, אבל דווקא בגלל אלו הוא גם כל כך נחוץ.
עדיאל ברויאר כתב:יש לזה כמה סיבות:
א. לפעמים זוכרים שהוא התייחס נגיד לתשובת רש"י מסוימת ולא זוכרים איפה, וכדומה.
ב. לפעמים רוצים לדעת איזה חיבור עמד לפניו לאיזו מסכת ומהי תדירות השימוש בו (כדוגמה תוס' הר"ר ישראל, היה לו רק לשבת או יותר. וכן, איזה תוספות עמד לפניו בכל מסכת, וע"י המפתח אפשר לסקור בקלות את כל דברי התוספות המוזכרים בו, ועוד).
ג. ישנם חכמים וספרים המוזכרים במרדכי שאינם ידועים כ"כ, ומי שיתקל בשמם במרדכי וירצה להבין יותר את דמותם ודמות חיבורם, כמו גם מישהו שעוסק בחכם או בספר מסוים בלי קשר לספר המרדכי וירצה לראות האם הוא מוזכר גם במרדכי, יפנה מיד למפתח וימצא מבוקשו (שמחה עמנואל עמד כך על כמה חיבורים חשובים, בלי מפתח. המפתח יכול לסייע לדברים שכאלו מאוד).
ד. מקומות ולעזים, כנ"ל אצל החכמים - לפעמים אתה רוצה למצוא אזכורים נוספים ולפעמים אתה עוסק בהם בלי קשר לספר המרדכי, ודווקא בגלל היותו מאסף גדול וחשוב אתה רוצה לבדוק אם נמצאים בו.
ומן הסתם יש סיבות נוספות שלא חשבתי עליהן, על אלו חשבתי כי פעמים רבות נעזרתי במפתחות לשם כך.
כמובן שבשביל כל זה צריך שהמפתח יעשה בצורה יסודית ונכונה.
אריך כתב:שאלה שקשורה לשנויי נוסחאות:
כשמציינים שינויים בין הדפוסים וכתבי היד, האם נחוץ לציין באיזה כ"י ישנו השינוי, או שדי במשפט: כן הוא בנדפס ובכמה כתבי יד איתא כך וכך. ראיתי שבשנו"ס ברמב"ם פרנקל מרבים לכתוב "כמה כת"י". בדוגמה המצורפת נהגנו לציין את כתבי היד לפי קודים,
אך לכאורה כיון שלא מדובר במהדורה מדעית, אין הכרח לציין את שמות כתבי היד, בפרט שהדבר גורם לאריכות ועומס.
אכן כן?
פלגינן כתב:אני מניח שידוע לכם, שכשיוצרים מהדורה ביקורתית בצורה מקצועית, יש לנתח היטב את כתה"י עד כדי שרטוט אילן יוחסין של כתה"י, וכך לחלק את כתה"י למשפחות, ואז לחסוך בריבוי ציונים.
לולי דמיסתפינא כתב:כאשר למדתי את המרדכי על פרק ערבי פסחים עם פירוש ביאור מרדכי בספר מהר"ם בנעט לפסח שי"ל לפני כמה שנים, ראיתי כי המרדכי הוא ממש העתקה מתוס' רבינו פרץ.
זה נכון?
עדיאל ברויאר כתב:בהצלחה במלאכה החשובה.
המקומות והלעזים המוזכרים בחיבור כולו.
אריך כתב:
ד) מדור 'שלטי גבורים החדש' (על דרך מדור השלט"ג שקיים במרדכי הנדפס) הכולל ליקוטים שנכתבו בכתבי יד שונים בגליון המרדכי, ובעיקר כתב היד הנקרא 'מרדכי ארוך'. מיעוט נקבעו ב'חלונות' במרדכי עצמו, והיתר יודפס בסוף הספר (ה'מעויינים' הם סימני ציון לכך).
לצד החתירה לגילוי הלוט מעל ספר המרדכי האמיתי שאינו מתאים כ"כ למה שנמצא בדפוסים, חשוב שלא ייווצר מצב של מהדו' מדעית שמרחיקה את הספר מהסטנדר של ביהמ"ד, או שיתקבל רושם שזהו ספר חדש ולא מה שמכירים מסוף הגמרות. אולי זה קצת 'שבור את החבית ושמור את יינה', אבל אנו מנסים מאד לשמור על האיזון.
חושיאל כתב:אני מציע לברר אם נהוג לציין לדברי המרדכי ע"פ ד"ה. בלי ספק יהיה הרבה מקומות שד"ה ישתנו, או ע"פ כת"י או ע"פ חלוקה חדשה ונכונה יותר. יש הרבה ספרים בהוצאות חדשות שא"א למצוא בהמ מה שמצויין בספרים ישנים משום שהם שינו הד"ה. לא זכור לי ציון לדברי המרדכי ע"פ ד"ה, אבל אם זה נעשה צריך לציין ד"ה הישנים ג"כ.
אורי אגסי כתב:אגב, מישהו יכול להסביר לי אחת ולתמיד:
מה פשר ה"רמזים" האותיות של המרדכי, לפי מה זה מחולק? לפעמים זה ממש באמצע משפט, לפעמים יש מרחק רב בין אחד לשני ופעמים קצר.
לפי מה זה הולך???
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 709 אורחים