משולש כתב:מישהו יודע על חומר בנושא?
תודה מראש
אהוב לך את המצוה הדומה למת מצוה שאין לה עוסקים כגון שתראה מצוה בזויה או תורה שאין לה עוסקים כגון שתראה שבני עירך לומדים מועד וסדר נשים תלמוד סדר קדשים, ואם תראה שאין חוששים ללמוד מועד קטן ופרק מי שמתו אתה תלמדם ותקבל שכר גדול כנגד כולם כי הם דוגמת מת מצוה, אהוב אותן מסכתות ואותן הלכות שבני אדם אין רגילים בהם שזה דומה לאחד שהיו לו בנות ותבעום בני אדם והשיאם להם ונשארה בת אחת שלא תבעוה לינשא, אמרה לאביה אחיותי יודעות אומנות נקייה מעשה אורג מעשה רוקם לכך קפצו עליהם הכל והיו לאנשים אבל למה נתת לי אומנות שהכל מרחיקים ממנה לארוג בגדי אבל לתכריכי מתים אלו הייתה אומנתי בגדי שמחה הייתי לאיש כאחת מאחיותי, אמר לה אביה אני משבח אותך שהכל ילכו אצלך, כך אמרה מועד קטן והדומה לה רבונו של עולם למה אין עוסקין בי כשאר מסכתות והקב"ה השיב לה טוב הרי כבר נאמר (קהלת ז' ב') טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו. ועתה למה אומרים שהיא סכנה לפי שכתוב (משלי ג' י"א) ואל תקוץ בתוכחתו הוא ממהר ולא ידקדק כמו בשאר מסכתות, ועוד לפי שכל דבר שתופסין אותו בחזקת סכנה אפי' אינו מקום מסוכן מזיק לפי שלשון בני אדם ועינם מזקת אלא כך יעשה הרוצה ללמוד אותה יתפלל להקב"ה שלא יארע דבר רע וגם ילמדו הרב בחשאי לא יפרסם ולא יזיק ולא ינזק אחר שלשון בני אדם ועינם מזקת וכתיב (שה"ש ז' ב') חמוקי ירכיך כמו חלאים תחלואי מיתות כמו מי שמתו ומוע"ק יהא בסתר ולא ינזק שנא' חבי כמעט רגע עד יעבור זעם (ישעי' כ"ו כ'), וגם שמעתי בב' דברים מלאך המות קרוב לשמוע מי שדורש מעשה מרכבה ובמועד קטן, לכן נענה מלאך המות ואמר הן הן מעשה מרכבה כמעשה דריב"ז ור"א בן ערך (לא יכוין להפרע ממנו) וכן מוע"ק וכיוצא בו שהוא ממונה על המות לכן יעסוק בכל לבו לישר בלא קלות ראש בה וכן כל מצוה וכו' כדאיתא בראש הספר.
דוד העיתונאי כתב:שמעתי בשיעור של הרב יצחק יוסף שסיפר כך:
בעת שכתבתי את הספר ילקוט יוסף על הלכות אבילות, שאל אותי הרב בן ציון אבא שאול, במה אני עוסק. וכששמע שבהלכות אבילות, העלה את החשש שזה מסוכן, והלכתי לשאול את מו"ר רבנו עובדיה, ואמר לי: אם כוונתך לשם שמים לזכות את הרבים אל לך לחשוש מאומה.
משולש כתב:שמעתי שהרב עובדיה בעצמו הוציא חזון עובדיה-אבלות רק בעקבות פטירת אחיו.
זה כמעט הספר האחרון שהוא הוציא, אח"כ נפטר בנו ואח"כ גם הוא בעצמו בעוונותינו הרבים.
כשלומדין מילי דפורענותא, כגון כשלומדין הלכות אבלות וכיוצא, אין לעיין שם הרבה כי אין צריכין להעמיק המחשבה במקומות כאלו כי המחשבה יש לה תוקף גדול כמבואר במקום אחר (לקוטי מוהר"ן, חלק א', סימן קצג); ועל כן צריכין לעבור במהירות מקומות כאלו:
שאלה:
מאת דוד:
לכבוד קדושת מוהרא"ש שליט"א.
ידוע שרבינו הקפיד שלא נתעמק בהלכות אבלות. האם בט' באב אפשר ללמוד הלכות אבלות הלכה למעשה כגון בספרי קיצורים? תודה רבה ושנזכה לבניין בית המקדש.
תשובה:
בעזה"י יום ד' לסדר ואתחנן י' אב ה'תשע"ד
שלום וברכה אל דוד נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
זה שרביז"ל אמר (שיחות הר"ן סימן ח') לא להתעמק בהלכות אבלות, זה לא שלא ילמדו את זה - הרי זה חלק מהתורה, אלא שלא יתעמקו בזה יותר מדי, כי המחשבה יש לה כוח גדול מאוד, ולכן אומר רביז"ל (שם) על כן צריכים לעבור במהירות במקומות כאלו, היינו את ההלכות האלו שלומדים, אבל לא שלא ילמדו את ההלכות.
ובפרט כל הלכות תשעה באב והלכות אלו בוודאי צריכים לדעת את זה.
הקדוש ברוך הוא יבשר לנו תמיד בשורות משמחות, ונזכה כבר לראות במו עינינו בגילוי שכינה ובבניית בית המקדש.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
שאלה:
מאת אהרן:
לכבוד הרב הצדיק מוהרא"ש שליט"א, שלום וברכה. ידוע שרבנו אמר שכשלומדים דיני אבלות ומילי דפורענותא צריכים ללמוד מהר ולא להתעכב הרבה, כי יש בזה סכנה. אני לומד לתעודת יורה-יורה וכבר עברתי שלושה מבחנים, וכעת אני רוצה ללמוד למבחן בהלכות אבלות. איך אפשר לקיים את דברי רבנו שלא להעמיק את המחשבה בעניינים אלו, ועדיין להיות בקי בהלכות האלו?
בנוסף, אמרו לי שבחסידות לא נוהגים ללמוד הלכות אבלות בזמן שההורים בחיים, משום שזה עלול להזיק חס וחלילה. האם זה נכון? תודה רבה לכבוד הרב, ויהי רצון שיזכה לאריכות ימים ושנים וימשיך בזיכוי הרבים.
השאלה הופנתה דרך מערכת 'ברסלב סיטי' ללשכת כ"ק מוהרא"ש שליט"א, הצדיק מיבנאל, אשר השיב במכתב נפלא.
תשובה:
בעזה"י יום ה' לסדר במדבר כ"ט אייר התשע"ג
שלום וברכה אל אהרן נ"י
לנכון קבלתי את מכתבך.
רביז"ל הזהירנו מאד מאד על המח מחשבה, ולכן הזהירנו (שיחות הר"ן סימן ח') כשלומדים מילי דפורענותא כגון כשלומדים הלכות אבילות, אין לעיין שם הרבה, כי אין צריכים להעמיק את המחשבה במקומות כאלו, וזה דבר פשוט מאד, ואין מה להוסיף על זה, כי המחשבה יש לה כוח גדול מאד, עם כל זאת כשאדם לומד כדי לקבל סמיכה על ד' חלקי שולחן ערוך, אין בזה כלום, ואדרבה, מורי צדק צריכים להיות בקיאים בהלכות כדי לפסוק מה לעשות.
זה שאומרים שמי שיש לו הורים שלא ילמד הלכות אבילות, אין לזה שום מקור, אדרבה צריכים ללמוד את כל חלקי התורה הקדושה.
אשרי אדם שזוכה ללמוד כפי סדר דרך הלימוד של רביז"ל, שאז יזכה לטייל בכל מקומות התורה הקדושה, תנ"ך, משניות, בבלי, ירושלמי, תוספתא, וכל המדרשים כולם, רמב"ם טור ושולחן ערוך וכו' וכו'.
הקדוש ברוך הוא השומע תפילות ישראל ישמע בתפילתי שאני מבקש ומתפלל בעדך שיהיה לך הצלחה מרובה ובכל אשר תפנה תשכיל ותצליח.
המאחל לך ברכה והצלחה מן השמים
נשר כתב:בספר ציוני הלכה של הרב בן ציון קוק, - פסקי הגריש"א על הלכות אבילות.
מובא שם שהרב אלישיב לא ראה כלל בעיה בלימוד זה, ואף מסר שיעור ברבים בפרק כיצד מגלחין. ואף התיר למשפחה של חולה אנוש ללמוד הלכות אבילות ואמר שאין בזה מסמנא מילתא.
איתן כתב:כבר מובא באחד מקישורים דלעיל, אך בכל זאת... ספר חסידים (מרגליות) סימן רסאאהוב לך את המצוה הדומה למת מצוה שאין לה עוסקים כגון שתראה מצוה בזויה או תורה שאין לה עוסקים כגון שתראה שבני עירך לומדים מועד וסדר נשים תלמוד סדר קדשים, ואם תראה שאין חוששים ללמוד מועד קטן ופרק מי שמתו אתה תלמדם ותקבל שכר גדול כנגד כולם כי הם דוגמת מת מצוה, אהוב אותן מסכתות ואותן הלכות שבני אדם אין רגילים בהם שזה דומה לאחד שהיו לו בנות ותבעום בני אדם והשיאם להם ונשארה בת אחת שלא תבעוה לינשא, אמרה לאביה אחיותי יודעות אומנות נקייה מעשה אורג מעשה רוקם לכך קפצו עליהם הכל והיו לאנשים אבל למה נתת לי אומנות שהכל מרחיקים ממנה לארוג בגדי אבל לתכריכי מתים אלו הייתה אומנתי בגדי שמחה הייתי לאיש כאחת מאחיותי, אמר לה אביה אני משבח אותך שהכל ילכו אצלך, כך אמרה מועד קטן והדומה לה רבונו של עולם למה אין עוסקין בי כשאר מסכתות והקב"ה השיב לה טוב הרי כבר נאמר (קהלת ז' ב') טוב ללכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה באשר הוא סוף כל האדם והחי יתן אל לבו. ועתה למה אומרים שהיא סכנה לפי שכתוב (משלי ג' י"א) ואל תקוץ בתוכחתו הוא ממהר ולא ידקדק כמו בשאר מסכתות, ועוד לפי שכל דבר שתופסין אותו בחזקת סכנה אפי' אינו מקום מסוכן מזיק לפי שלשון בני אדם ועינם מזקת אלא כך יעשה הרוצה ללמוד אותה יתפלל להקב"ה שלא יארע דבר רע וגם ילמדו הרב בחשאי לא יפרסם ולא יזיק ולא ינזק אחר שלשון בני אדם ועינם מזקת וכתיב (שה"ש ז' ב') חמוקי ירכיך כמו חלאים תחלואי מיתות כמו מי שמתו ומוע"ק יהא בסתר ולא ינזק שנא' חבי כמעט רגע עד יעבור זעם (ישעי' כ"ו כ'), וגם שמעתי בב' דברים מלאך המות קרוב לשמוע מי שדורש מעשה מרכבה ובמועד קטן, לכן נענה מלאך המות ואמר הן הן מעשה מרכבה כמעשה דריב"ז ור"א בן ערך (לא יכוין להפרע ממנו) וכן מוע"ק וכיוצא בו שהוא ממונה על המות לכן יעסוק בכל לבו לישר בלא קלות ראש בה וכן כל מצוה וכו' כדאיתא בראש הספר.
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 172 אורחים